למנחה:

חשיבות העיסוק בנושא “אלימות מתנחלים” אינה נובעת רק מהצורך להכיר עובדות בשטח, אלא מהחובה המוסרית של מערכת החינוך להגן ולחנך על יסודות הדמוקרטיה. (כפי שנכתב במטרות החינוך הממלכתי). במציאות של קיטוב חברתי, תפקידנו כמנחים הוא להציב סכר בפני תהליכי נרמול של העדר שלטון חוק. עלינו לסייע לתלמידים לפתח הבחנה חדה וקריטית: מותר להחזיק בעמדות פוליטיות נוקשות, מותר לחוש כעס, אי-הסכמה עמוקה ואפילו שנאה – אלו רגשות שקיימים במרחב האנושי והפוליטי. אולם, עלינו להבהיר כי ברגע שרגשות אלו מתורגמים לאלימות פיזית מאורגנת וללקיחת החוק לידיים, הם חוצים את הגבול הדמוקרטי והופכים לאיום ישיר על ריבונות המדינה. 

מהלך:

משחק אמת או שקר

המנחה תקריא היגד והמשתתפים יצטרכו להצביע האם המשפט אמת או שקר

היגדים למשחק:

• היגד: המונח “מתנחלים” מתייחס לאזרחים ישראלים המתגוררים ביישובים שהוקמו מעבר לקו הירוק (הגבול שנקבע בהסכמי שביתת הנשק של 1949), בשטחים שנכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים ב-1967 (אמת)
• היגד: בשנה האחרונה (2025), מספר תקריות האלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים ירד באופן משמעותי לעומת שנים קודמות. (שקר.) הסבר: הנתונים מראים עלייה חדה ומתמשכת בהיקף ובחומרת התקריות מאז אוקטובר 2023. בשנת 2025 נרשמו כ-870 אירועי התפרעות, עלייה של כ-27% לעומת השנה הקודמת (מקור:דוח OCHA – עלייה באלימות מתנחלים)
• היגד: רוב המקרים של אלימות אידאולוגית של ישראלים בגדה המערבית שמגיעים לחקירת משטרה מסתיימים בהגשת כתב אישום. (שקר) – הסבר: לפי נתוני ארגון “יש דין”, רק כ-3% מתיקי החקירה מסתיימים בהרשעה, ורובם הגדול נסגרים בשל “חוסר ראיות”. כ-66% מהנפגעים הפלסטינים ב-2024 בחרו בכלל שלא להגיש תלונה על האלימות שחוו, בעיקר בשל חוסר אמון ברשויות (​מקור: נתוני אכיפת החוק – “יש דין”)
• היגד: אלימות מתנחלים כוללת גם פגיעה ברכוש וחקלאות, כמו כריתת עצי זית, אלימות פיזית והצתת כלי רכב. (אמת) – הסבר: פגיעה כלכלית וחקלאית היא חלק מרכזי מהתופעה, במטרה להרחיק חקלאים פלסטינים מאדמותיהם. (מקור:כתבה ב-N12 על הצתות ותקיפות רכוש)
• יגד: “צלם אלוהים” הוא מושג ביהדות שמתייחס אך ורק ליהודים, ולכן אין איסור הלכתי לפגוע במי שאינו יהודי. (שקר) – הסבר: לפי המשנה במסכת אבות, “חביב אדם שנברא בצלם” – הכוונה היא לכל בן אנוש באשר הוא אדם. פגיעה באדם משמעוצה םגיעה בצלם ה’.
• היגד: במדינת ישראל, הסמכות להשתמש בכוח פיזי כדי לאכוף את הסדר או להעניש מישהו, שמורה אך ורק לצבא ולמשטרה. (אמת.) – הסבר: זהו עקרון “המונופול על הכוח” בדמוקרטיה. אזרח הלוקח את החוק לידיים עובר על החוק, גם אם הוא טוען שהוא עושה זאת למען המדינה.
• היגד: שר בממשלת ישראל הגדיר בעבר חלק מהמעורבים באירועי חיכוך אלימים כ”נערים מתוקים”. (אמת) – ​​הסבר: השר איתמר בן גביר התבטא כך מספר פעם, מה שמעורר ביקורת על הגיבוי הפוליטי שהתופעה מקבלת https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/418209/.

למנחה: ניתן לבקש מהתלמידים במהלך המשחק להסביר למה הם חשבו שהיגד מסוים הוא אמת או שקר לפני חשיפת התשובה ובכך לזהות תפיסות שגויות וסטריאוטיפים.

דיון:

• אילו עובדות הפתיעו אתכם? מה חידש לכם.ן ולא ידעתם?
• אילו שאלות מסקרנות אתכם.ן בהקשר זה? מה תרצו לברר?
• מה העובדות גורמות לכם להרגיש?

אלימות ללא אכיפה

עיינו בכותרות 3 הכתבות הללו:

דיון:

• איזו תמונה עולה מהכתבות הללו?
• מה תפקידם של חברי הכנסת באשר לשלטון החוק? (כנסת ישראל היא הרשות המחוקקת חוקים, על חברי כנסת לשמור על החוקים במדינה, ולאכוף אותם)
• כשנבחרי ציבור בכירים לא מגנים אלימות באופן נחרץ, או מבקרים את המשטרה על אכיפת החוק, איזה מסר עובר לצעירים שנמצאים בשטח?

אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה

התבוננו בפוסטר המצורף ובו עקרונות הדמוקרטיה וערכי הדמוקרטיה.

דיון:

אילו עקרונות/ ערכים בדמוקרטיה (המופיעים בפוסטר) נפגעים כאשר יש פגיעה פיזית חוזרת באוכלוסיה הפלסטינית מצד המתנחלים החיים בסביבתם?

סיכום:

בעקבות הפעילות- כתבו:

• שאלה אחת שנשארתם איתה 
• תובנה שלקחתם
• סימן אזהרה- משהו שחשוב להיזהר ממנו

העשרה

נתוני מעקב על אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית (אלימות מתנחלים)/ יש דין