6 באוקטובר 1973, י’ תשרי תשל”ד. שבת. עיצומו של יום הכיפורים. שעה 14:00. צופרי המלחמה נשמעו בכל רחבי ישראל. 7 באוקטובר 2023, כ”ב בתשרי תשפ”ד. שבת. שמחת תורה. שעה 06:29. אזעקות צבע אדום בכל ישובי הנגב המערבי ועד מרכז הארץ.
שני האירועים הללו, בהפרש של 50 שנה בדיוק, הם אירועי שפל היסטוריים למדינת ישראל. מלחמת יום הכיפורים עיצבה במידה רבה את ההיסטוריה של ישראל ועשור אחריה כבר היה הסכם שלום עם מצרים. המלחמה ההיא הולחמה בתודעה הישראלית ליום הכיפורים עצמו ומכאן הזיכרון של מחדל המלחמה, גבורת הלוחמים, והשכול התחברו לצורך בחשבון נפש לא רק אישי, אלא גם קולקטיבי.
את אירועי השבעה באוקטובר כדאי לעצב באופן דומה סביב המרכיבים הבאים:
- ציון המחדל
- השכול
- הגבורה
- חשבון הנפש האישי והלאומי
ציון השכול והגבורה נדרשים לשם החיבור הרגשי ולשם חיזוק תחושת המסוגלות והתקווה, ואילו זיכרון המחדל וחשבון הנפש נדרשים כדי שהשפעות האירוע יעצבו את החברה לכיוון חיובי, מלוכד והומאני ויאפשרו לקיחת אחריות ושינוי מחשבתי והתנהגותי, במיוחד בשנה של בחירות.
השנה אנו מציינים שלוש שנים לטבח, לחטיפות ולפרוץ המלחמה בעזה – ועדיין מדובר באירוע שטרם הסתיים. הזיכרון חי ופועם, וההתמודדות עימו מחייבת אותנו לא רק להביט אחורה, אלא גם לשאול כיצד אנו מחנכות ומחנכים את הדור הצעיר אל מולו. מתוך כך ריכזנו כאן הצעות למערכי שיעור, פעילויות הרצאות והצעות לטקסים וכינוסים שיכולים לשמש מצפן חינוכי ליום משמעותי זה.
מערכים מבית המגדלור
מצפן: נרטיב הזיכרון על ה7.10
המצפן עוסק באופן שבו המדינה מעצבת את הזיכרון הקולקטיבי, ובוחן כיצד שינויי שמות ונרטיבים משפיעים על התודעה הציבורית ועל היכולת שלנו לחשוב באופן ביקורתי ולהשתתף בעיצוב הזיכרון.
קריסת מוסדות המדינה
מערך זה עוסק בקריסת מוסדות המדינה ב- 7/10 ובכל הימים שאחריה. נבחן את המשמעויות ואת הגורמים שהובילו לקריסה זו, את התפיסות העומדות ביחס לתפקיד המדינה ומוסדותיה והתפקיד הדמוקרטי של האזרחים בשמירה על מוסדות המדינה.
התקווה לשלום
בתוך מציאות של מלחמה וכאוס חברתי ופוליטי שלא רואים את סופו, מאתגר למצוא סיבות חינוכיות לתקווה. מערך זה לזכר ויויאן סילבר מזכיר לנו שלכולם מגיע חיים הוגנים ובטוחים.
גבורה בדואית בשבת השחורה
מתקפת ה-7/10 גבתה קורבנות מהחברה הבדואית, אך גם הובילה לסיפורי גבורה והקרבה של בדואים שיצאו להגנתם של אזרחים.
המאבק להשבת החטופים ולועדת חקירה ממלכתית
יותר משנתיים סוגיית החטופים והמאבק להשבתם העסיקו את החברה הישראלית והיו חלק משמעותי מהשיח הציבורי שלנו. גם לאחר השבתם של החטופים, אסור לנו לאבד את היכולת לעצור, לזכור ולשאול מה למדנו מהמאבק הזה ומהכוח האזרחי שנוצר סביבו. 46 חטופים שנחטפו בחיים נרצחו בשבי, ולצד הכאב והזיכרון עולות שאלות של אחריות: מי אחראי למה שקרה, כיצד המדינה והחברה מתמודדות עם האחריות הזו, ואילו לקחים אנחנו מבקשים לקחת איתנו הלאה.
זהו גם רגע לחשוב על היכולת שלנו כאזרחים ואזרחיות להתארגן, להשמיע קול ולהיאבק לאורך זמן למען מה שחשוב לנו. על אילו סוגיות נוספות אנחנו רוצים להפעיל את הכוח האזרחי הזה? על הגנה על הדמוקרטיה, על זכויות אדם, על קדושת החיים, על חתירה לשלום, על לקיחת אחריות שלטונית ועל חברה שמסוגלת להתמודד עם כישלונותיה ולפעול לתיקון.
במהלך השנתיים האחרונות כתבנו ופרסמנו מספר מצפנים שעסקו בחטופים ובמאבק להשבתם. בחרנו שניים מהם שרלוונטיים גם למועד הזה. אפשר להקדיש לכך שיעור או מפגש, או לשלב את החומרים במערכים שלכםן לקראת יום הזיכרון לשבעה באוקטובר.
מצפן: החטוף האחרון הוחזר
המצפן עוסק בהחזרת החטופים ובזיכרון של מי שלא שבו בחיים, ובוחן את המחויבות שלנו לקדושת החיים, לחתירה לשלום ולמעורבות חברתית מול עוולות.
מתווכחים ואנחנו מתים
עסקה להחזרת החטופים נמצאת על השולחן, וחלון ההזדמנויות הולך ונסגר. כשבקבינט נושבות רוחות של הפקרת החטופים, הציבור חייב לדרוש את השבתם.
מצפן: ועדת חקירה או בדיקה-ממלכתית או ממשלתית
הצעות נוספות ומעולות למערכי שיעור
מערך שיעור של קדמה
מערך המחבר המחבר בין סיפורים אישיים של שורדי ה- 7 באוקטובר ומשפחותיהם, לחוויה של ‘תקווה’ ואיך אפשר להחזיק בה גם כשהכל מתמוטט מסביב.
מערכים של פרדס
פרדס מציעים ארבעה מערכים שונים המוקדשים ל- 7 באוקטובר. כל אחד מן הארבעה עוסק בזווית אחרת ומביא דגש אחר: אובדן ושכול, המחדל, הגבורה, תקומה ותקווה.
יום אחד באוקטובר
המערך מבוסס על קריאת קטעים מתוך הספר “יום אחד באוקטובר” מאת יאיר אגמון העוסקים בשלושה נושאים שונים: גבורה, מוסר, ייאוש ותקווה, בליווי שאלות מנחות.
ערכת הדרכה לציון יום הזיכרון לאירועי השבעה באוקטובר – מרכז הדרכה המעורר
ערכת פעילות למחנכים ומדריכים במטרה לתת כלים להנחות שיח מורכב זה עם מגוון מתודות נגישות. בפעילות נשוחח על השבר, נקדיש רגעים של כבוד וזיכרון לנרצחים, נכיר סיפורי גבורה שהתגלו ונייצר תוצר כיתתי משותף.
מאגר סיפורי השראה (אקורד-פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי)
סיפורי מקרה המבטאים סולידריות ועזרה הדדית בין חברי קבוצות חברתיות שונות בישראל בתקופת המלחמה שהחלה באוקטובר 2023
השראה מסיפורים אישיים של התמודדות וצמיחה (תל”י)
מערך שיעור הכולל סיפורים שהתרחשו במלחמה לצד סיפורי התמודדות מתקופות שונות. זהו מערך על התמודדות, על צמיחה מתוך משבר, ועל היכולת להשתקם ולהאמין בעצמנו.
מערך שיעור: “אור בתוך החשכה” – מורשתו ודמותו של אלכס דנציג ז”ל
הצעות להרצאות ושיחות פתוחות
מרב סברסקי
מהמאבק על החיים של איתי למאבק על האפשרות לחיות פה
חן אביגדורי
50 יום: סיפור על כאב, תקווה ומאבק
בואו ומועצת אוקטובר
הזמנה לחניכי וחניכות מכינות קדם-צבאיות, קבוצות צעירים וצעירות, מתנדבים/ות ושנות שירות – למפגשי עדות אישית, עיבוד ותקווה – בהתנדבות
הצעות לטקסים וכינוסים
המועצה לחינוך ממלכתי עברי: שלוש שנים ל-7/10: הצעות לציון יום הזיכרון במערכות החינוך.
הצעה לטקס והתכנסות (המדרשה באורנים – החלוץ): במלאות שלוש שנים לאירועי השבעה באוקטובר, המדרשה מציעה שתי אפשרויות לציינו: טקס והתכנסות. שתי האפשרויות כוללות טקסטים מגוונים העוסקים בזיכרון של הכאב והשכול, בקריאה להשבת החטופים וגם בתקווה.
סיכום
יום הזיכרון לשבעה באוקטובר איננו רק מבט לאחור, אלא התמודדות עם מציאות שעדיין נמשכת. הוא יישאר פתוח ופצוע כל עוד החטופים לא שבו, המלחמה בעזה לא הסתיימה, ועדת חקירה ממלכתית לא קמה, והחברה הישראלית לא שיקמה את עצמה כחברה דמוקרטית וחפצת חיים. בתוך מציאות זו אנו כואבים ומתאבלים, וגם נדרשים לעמוד על עקרונותינו – להמשיך לחנך להומניזם, לכבוד האדם ולדמוקרטיה גם בשעות קשות של מלחמה. לקראת הבחירות, חשוב במיוחד לא לאפשר לשבעה באוקטובר להפוך לזיכרון עמום או להישכח, אלא לשאול שאלות של אחריות, של לקחים ושל הדרך שבה המדינה והחברה מתמודדות עם מה שקרה. דווקא מתוך הכאב והמשבר עלינו לטפח חזון של עתיד אחר – עתיד של תיקון ושל שלום.