על מטרות המלחמה, מחיריה הכבדים ועל תקוה לשלום
צילום: יוסי זמיר – שתיל סטוק
פתיחה:
המדינה קיימת כדי להעניק ביטחון, חירות ורווחה לאזרחיה. אולם, ככל שהזמן עובר, נדמה שהפער בין הצהרות ההנהגה לבין המציאות בשטח הולך ומעמיק. בעוד שמטרות המלחמה הרשמיות נותרות רחוקות מהשגה, השאלה שחייבת להישאל היא: מי באמת משלם את המחיר? מצפן זה מסיע למשתתפים הצעירים להכיר את מטרות המלחמה ולבחון את מימושן, בנוסף המשתתפים ילמדו על המחירים שאזרחי.ות מדינת ישראל שילמו ומשלמים על המלחמה וירחיבו את הדמיון הפוליטי שלהם כאשר ידמיינו ויכתבו את עיתון השלום- כיצד תראה מציאות בה יקודמו הסכמים מדיניים ותהליכי שלום בין ישראל לשכנותיה, דמיון זה חשוב דווקא בעיתות מלחמה.
עזרים:
- מצגת מלווה
- תערוכת מחירי המלחמה- כותרות של כתבות מודפס ותלוי (מתוך המצגת המלווה)
- עיתון השלום מודפס
מהלך:
חלק א’: מטרות המלחמה
*קרדיט- מתוך פינת האקטואליה של אלדד פורת, מנהל בי”ס המשותף חוף כרמל
המנחה מסבירה מהי קריקטורה?
קריקטורה היא ציור שבו המאייר מגזים בתכונות של אנשים או מצבים כדי להעביר מסר, לעורר מחשבה או להעביר ביקורת בצורה חזותית וקולעת.
לפניכם 3 קריקטורות מעיתונים שונים (במצגת). התבוננו יחד בכתבות וערכו דיון:
- נסו להסביר את הקריקטורה
- מה רואים?
- מה הביקורת שעולה מכל אחת מהקריקטורות?
למנחה: על המשתתפים לנסות לפרש את הקריקטורה. תוכלי להוסיף ולהסביר איתם.
קריקטורה 1 (שלמה כהן, ישראל היום):
- מה רואים? זירת איגרוף ובה דמויות המייצגות את מנהיגי ישראל, ארה”ב ואיראן. כולם נראים חבולים ופצועים, אך מרימים ידיים כאילו ניצחו. מתחת לזירה מסתתרת פצצת אטום ונחשים.
- המסר: גם אם כל צד מכריז על “ניצחון”, האיום האמיתי (הגרעין/הסכנה) עדיין שם, וכולם יוצאים פגועים מהקרב.
קריקטורה 2 (ערן וולקובסקי, הארץ):
- מה רואים? הרס מוחלט של בניינים ותשתיות. המנהיג יושב גבוה על ההריסות ואומר “שיניתי את המזרח התיכון”, בעוד האנשים למטה עומדים המומים בין הריסות ומכוניות שרופות.
- המסר: שינוי המציאות הגיע במחיר כבד מאוד של הרס חיי היומיום של האזרחים. האם זהו הניצחון שייחלנו לו?
קריקטורה 3 (שי צ’רקה, מקור ראשון):
- מה רואים? מערכות הגנה (כיפת ברזל) מול טילים, כשחלק מהטילים הם בעצם חביות נפט ודולרים. דמות המנהיג האמריקאי עסוקה בטלפון בזמן שהכסף “עף”.
- המסר: למלחמה יש פנים כלכליות ואינטרסים עולמיים (נפט וכסף) שמשפיעים על ניהולה.
התבוננו במטרות המלחמה כפי שהוגדרו ע”י ראש הממשלה (במצגת):
לפי הביקורת שבקריקטורות, האם המטרות הושגו? אילו?
חלק ב’: מחירי המלחמה (שיר ותערוכה)
שירו של מחמוד דרוויש- קוראים יחד את השיר מהמצגת המלווה
בחלק זה, התלמידים יסתובבו בין תחנות (כותרות של כתבות) המציגות את מחירי המלחמה השונים (הדפסה מן המצגת) או המנחה תקרין למשתתפים את כותרות הכתבות מן המצגת
דיון:
- לפי שירו של מחמוד דרויש, מי משלם את מחירי המלחמות? למי לדעתכםתן התכוון מחמוד? מה דעתכם.ן על השיר? מה הוא גורם לכם.ן להרגיש?
- מתוך הכתבות שקראתם.ן- מי משלמים את מחירי המלחמה הזו?
- שיתוף אישי: “המחיר שאני שילמתי” – המנחה תבקש מהמשתתפים לשתף בזוגות במחיר שהם שילמו במלחמה
חלק ג’: מדמיינים עתיד אחר – “עיתון השלום”
מלחמות רבות בהיסטוריה הסתיימו בהסכמים. ישראל חתמה על שלום עם מצרים וירדן אחרי שנים של קרבות קשים ומחירים רבים מאוד אשר שילמו המדינות. הסכמים אלו שינו את המציאות מקצה לקצה ועתה אנו חווים מציאות של שלום. אנשים נוסעים לבקר בסיני שבמצרים באתרים כמו הסלע האדום שבירדן, ירדן ומצרים מכבדותמאת ההסכמים ונשארות נאמנות לישראל גם במציאות הקשה.
“עיתון השלום 2030”
התלמידים יקבלו דף מעוצב כעמוד ראשי של עיתון (כותרת: “חדשות השלום”) ועליהם למלא אותו בכתבות ובציורים המדמיינים מציאות של שלום עם איראן, לבנון ושאר שכנותינו.
המשתתפים ישתפו בכתבה שכתבו לעיתון השלום.
סיכום:
המנהיגים שלנו הם אלו שמקבלים את ההחלטות, אך את המחיר הכבד מנשוא של המלחמה משלמים האזרחים: תושבי הצפון שביתם הפך לשטח הפקר, חיילי צה”ל בסדיר ובמילואים, ורבבות שנושאים עמם צלקות נפשיות שקופות. ההיסטוריה מלמדת אותנו שמלחמות עקובות מדם, ככל שיהיו, מסתיימות בסופו של דבר סביב שולחן הדיונים. התפיסה הליברלית מחייבת אותנו להבין שהכוח הצבאי הוא רק אמצעי, והמטרה האמיתית חייבת להיות הסדר מדיני ותהליכי שלום. התפקיד שלנו, כחברה חפצת חיים, הוא לא לחכות לנס, אלא לדרוש מהנהגתנו באומץ לקדם את האופק המדיני שיבטיח שנוכל לחיות בארצנו, לקדש את החיים ולא את המוות.
מערכים נוספים באתר
המלחמה עם איראן | המגדלור
עמוד מערכים מתעדכן לרקע לימודי ולעיבוד רגשי בזמן המלחמה