ב-8.11.1995 התקבל פסק דין בעתירתה של אליס מילר. בג"צ אליס מילר מהווה נקודת מפנה בשילוב נשים בתפקידי לוחמה בצה"ל, וצעד משמעותי לשוויון מגדרי בצבא ובחברה. פסק דין זה מזכיר לנו כי זכויות אינן ניתנות אחת ולתמיד — הן תלויות במאבק מתמשך, באומץ ובנכונות לא לשקוט על שמרינו, אלא להמשיך להיאבק על מקום שווה ליד השולחן בכל התחומים – האזרחיים, הפוליטיים והצבאיים.
הקדמה:
החל מכינונה של הכנסת הנוכחית הדמוקרטיה הישראלית מצויה בנסיגה — תהליך המשפיע גם על מעמדן והישגיהן של נשים. כיום מכהנות בכנסת 29 נשים בלבד, וחמש נשים בלבד משמשות כשרות בממשלה. אף לא אישה אחת מכהנת כיום כמנכ”לית משרד ממשלתי במינוי קבע, בניגוד להחלטת בג”ץ המחייבת ייצוג הולם לנשים. במקביל, מקודמים חוקים והצעות חקיקה שעלולות לפגוע במעמדן של נשים, כדוגמת הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. על רקע מציאות זו, חשוב לציין את פסק הדין המכונן שניתן ב־8 בנובמבר 1995: בג״ץ 4541/94, הידוע כ”בג״ץ אליס מילר” (על שם העותרת), אשר היווה נקודת מפנה חשובה בשילובן של נשים בתפקידי לוחמה ובתפקידים משמעותיים בצה”ל. דווקא בתקופה שבה ישנם חברי כנסת המעלים ספק אם זהו מקומן של נשים במרחבים אלו, המציאות מלמדת כי נשים הוכיחו פעם אחר פעם שהן יכולות להגיע לעמדות הפיקוד וההנהגה הבכירות ביותר. פסק דין זה מזכיר לנו כי זכויות אינן ניתנות אחת ולתמיד — הן תלויות במאבק מתמשך, באומץ ובנכונות לא לשקוט על שמרינו, אלא להמשיך להיאבק על מקום שווה ליד השולחן בכל התחומים – האזרחיים, הפוליטיים והצבאיים.
סרטון קצר על בג”צ אליס מילר:
בשנת 1995 פסק בג”ץ, בעתירתה של אליס מילר נגד שר הביטחון, כי על צה”ל לאפשר לנשים להתנדב לקורס טיס, בדומה לגברים. בעקבות זאת, נפתחו לנשים תפקידי לחימה כמו קצינה ימית (חובלת), לוחמת חי”ר קל (גדודי חי”ר גבולות), לוחמת בחיל התותחנים ובמערך הנ”מ, לוחמת במערך האב”כ של חיל ההנדסה ובמשטרה הצבאית. עם זאת, בעקבות מחקר שערך חיל הרפואה בשנת 2000 לקביעת התאמתן של נשים לתפקידי לחימה, נותרו מרבית תפקידי החי”ר והשריון סגורים בפני נשים. (מתוך ויקיפדיה, “בג”ץ מילר נגד שר הבטחון“)
שאלות לדיון:
מה היו הכלים האזרחיים שעמדו לרשותה של אליס מילר על מנת להילחם על זכויותיה?
אילו ערכים דמוקרטיים באים לידי ביטוי בהכרעה של בג”צ?
לוחמות במלחמת “חרבות ברזל” ובמלחמות מול איראן
עם פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” ב-7.10.23 התפרסמו סיפורי גבורה רבים של נשים בתפקידי לחימה בצבא ובמטרה, ובמהלך כל תקופת המלחמה, נשים מילאו וממשיכות למלא תפקידי מפתח בשירות סדיר ומילואים. גם עכשיו, במלחמה השנייה מול איראן, נשים משרתות בתפקידים חשובים.
כיצד השתנו הצבא והחברה הישראלית כולה בעקבות פסק הדין בבג”צ אליס מילר?
האם לדעתכםן שינויים אלו קבועים ומובנים מאליהם היום?
חוק הגיוס ואיום על שירות נשים:
בימים אלה נדרשת הממשלה לחוקק חוק שיסדיר את השירות הצבאי של גברים חרדים. אחת המשמעויות של שילוב חרדים בצה”ל, כפי שמצהיר הצבא בעצמו, עשוי להיות הדרת נשים מיחידות או בסיסים צבאיים מסוימים. במקביל נשמעות גם עמדות של נבחרי ציבור הקוראות לנשים שלא להתגייס, בטענה כי השירות הצבאי אינו מקומן הראוי.
בטוחה שרוטמן לא שמע על האמזונות אבל כדאי שמישהו יספר לרוטמן ש 4 נווטות קרב לקחו חלק בתקיפה באיראן. כן, לאותו רוטמן שמתנגד לשילוב נשים לוחמות בצה"ל ובמקביל מסייע גם להשתמטות החרדית.
