בזמן רגיל:
מילון המושגים לבחירות בישראל
חשיבות ההיכרות של ילדים עם מושגי היסוד של מערכת הבחירות ועם מצעי המפלגות השונות היא כפולה: ראשית, היא מעניקה להם את הכלים להבין את השיח הציבורי הגועש סביבם, במקום שזה יעבור “מעל לראשם” כרעש רקע בלתי מפוענח. שנית, וחשוב מכך, הבנה זו נוסכת בהם תחושת שייכות ושותפות גורל; כאשר הם מבינים את המנגנון, את השחקנים על המפה הפוליטית ואת המחלוקות, הם הופכים מצופים פסיביים למעורבים אינטלקטואלית, המבינים כי ההחלטות המתקבלות היום יעצבו את המציאות שבה יגדלו.
המושגים במילון: קואליציה, אופוזיציה, מנדט, אחוז החסימה, הסכם עודפים, שמאל, ימין, כנסת- רשות מחוקקת, ממשלה- רשות מבצעת, מפלגה, דמוקרטיה, טוהר הבחירות
מטרות:
- היכרות של החניכים/ תלמידים עם מושגי הבסיס הקשורים לבחירות
- הגדלת תחושת המעורבות של התלמידים/ חניכים במערכת הבחירות
מערכים:
בחירות – מילון מושגים (הכרות עם מושגי הבסיס)
הכרת מושגים בסיסיים בנושא הבחירות לראשות הממשלה – יסודי
הכרת מושגים בסיסיים בנושא הבחירות לראשות הממשלה – על יסודי
היכרות עם המפלגות: מנהיגים, מצעים וחקיקה
הבחירות אינן רק מאבק בין דמויות, אלא תחרות בין תפיסות עולם, סדרי עדיפויות וחזון לעתיד המדינה. היכרות מעמיקה עם המפלגות – מעבר לסיסמאות הניצבות על שלטי החוצות – מאפשרת לבני הנוער להבין את הקשר הישיר בין הפתק בקלפי לבין חוקים שמשפיעים על חייהם (כמו חינוך, בטחון, סביבה וכלכלה). פירוק המפלגות למרכיביהן (מי המנהיג? מה המצע אומר? אילו חוקים המפלגה קידמה בעבר או טוענת שתקדם בעתיד?) הופך את הפוליטיקה מ”תוכנית ריאליטי” למנגנון רציונלי של ייצוג אינטרסים וערכים.
מטרות:
- היכרות עם המפלגות המשתתפות בתהליך הבחירות ועם עמדותיה של מפלגה ביחס ל4 סוגיות הליבה
- זיהוי הערכים אותם מקדמת כל מפלגה ובחינת כל מפלגה ע”פ עקרונות וערכי הדמוקרטיה
- בחינה ערכית אישית של התלמיד.ה/ חניך.ה של הערכים אותם ירצה לשים במרכז אל מול הערכים אותם רוצה לקדם כל מפלגה
מערכים:
אוריינות פוליטית לקראת הכרות עם המפלגות המתמודדות לבחירות 2026 ועם תפיסותיהן על סוגיות הליבה
עיצוב העמדה פוליטית שלי
לימוד המחלוקת סביב סוגיות הליבה של הבחירות
הלב הפועם של הבחירות הוא הדיון המהותי על האתגרים השונים של מדינת ישראל. על הציבור לדרוש הצבת אלטרנטיבות שונות למדיניות אותה מבקשת כל מפלגה המתחרה במערכת הבחירות לקדם. חשוב ראשית, לערוך היכרות עם סוגיות הליבה של הבחירות הנוכחיות:
- מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית
- החיים בביטחון
- שוויון בנטל
- שותפות פוליטית יהודית ערבית
לאחר העמקה בכל אחת מהסוגיות הללו, נכיר את התפיסה של כל אחת מהמפלגות ביחס לכל סוגיה ונעודד את התלמידים/חניכים לפתח עמדה אישית מנומקת אשר שומרת בהכרח על עקרונות הדמוקרטיה הליברלית ואינה מערערת את שלטון החוק וזכויות האדם.
מטרות:
- יצירת היכרות והבנה של סוגיות הליבה בבחירות הנוכחיות
- היכרות עם תפיסות כל אחת מהמפלגות ביחס לסוגיות הליבה
- חיזוק היכולת של המשתתפים לנתח את האלטרנטיבות השונות מבחינה דמוקרטית ליברלית
- פיתוח עמדה אישית מנומקת ומלומדת ביחס לכל אחת מהסוגיות בקרב המשתתפים
מערכים:
מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית – איום החקיקה האנטי דמוקרטית
חיים בביטחון – ברית הגנה אזורית
שיוויון בנטל – גיוס חרדים
שותפות יהודית ערבית
תפיסות המפלגות ביחס לסוגיות הליבה
סדנה- גיבוש העמדה שלי ביחס לסוגיות הליבה
מדיה:
דברו בביטחון
בזמן משבר:
עבודת גבולות בדמוקרטיה
בזמן דמוקרטיה במשבר, כאשר מפלגות עם אופי אנטי דמוקרטי נמצאות במוקדי השלטון ופועלות על פי חוק, כאשר הגבולות שבין ויכוח לגיטימי להסתה, ובין סמכות חוקית לשרירותיות, נוטים להיטשטש, עבודת גבולות היא פעולה חינוכית קריטית. מטרתה של עבודה זו ראשית היא לחנך את המשתתפים לכך כי דמוקרטיה אינה רק “שלטון הרוב”, אלא מערכת שלטונית שתפקידה להגן על זכויות אדם ואזרח ופרט על זכויות מיעוטים, לשמור על פיזור הכוח בשלטון וכן על שלטון החוק ועמידה בחוק באופן שוויני. שנית, מטרתה של עבודת הגבולות היא בירור והבנת הקווים האדומים של הדמוקרטיה.
מטרות:
- הגדרת “כללי המשחק” הדמוקרטיים: היכרות עם ערכיה ועקרונותיה של הדמוקרטיה הליברלית.
- זיהוי הקווים האדומים של הדמוקרטיה ויצירת עמדה בהירה באשר לאילו עמדות, אמירות, מצעים, התבטאויות של מנהיגים אינם נמנים בתוך גבולות השיח הדמוקרטי, אלא חורגים ממנו החוצה
- חיזוק האחריות האישית של הפרט לשמור על גבולות הדמוקרטיה והפעולה במרחב הציבורי.
מערכים:
מהי דמוקרטיה ליברלית?
גבולות הדמוקרטיה ופרדוקס הסובלנות VS פוליטיקה של שנאה
חינוך לשותפות פוליטית יהודית-ערבית
בעיתות משבר והקצנה, המתחים הלאומיים הם הראשונים להתלקח. במציאות של ישראל 2026 נעשים תהליכים של דה-לגיטימציה כלפי החברה הערבית ומפלגות אשר מחזיקות בעמדה של עליונות יהודית מוצהרת מתמודדות באופן חוקי במערכת הבחירות. חינוך לשותפות פוליטית בזמן כזה אינו רק פעולה סמלית של “דו-קיום”, אלא עמידה על עקרון השוויון האזרחי. הדגשת השותפות הפוליטית מבקשת להבהיר כי עתידה של הדמוקרטיה הישראלית תלוי ביכולת של כל אזרחיה, ללא הבדל דת ולאום, להשפיע על גורלם ולהיות חלק לגיטימי מהתהליך הדמוקרטי ומקבלת ההחלטות.
מטרות:
- היכרות עם המיעוט הערבי בישראל ועם המפלגות הערביות המתמודדות במערכת הבחירות
- הבנת חשיבות הייצוג של המיעוט הערבי במוקדי הכוח כחלק בלתי נפרד מהחוסן הדמוקרטי.
- יצירת שפה אזרחית משותפת המתמקדת באינטרסים וערכים דמוקרטיים חוצי מגזרים.
מערכים:
מי הם ערביי ישראל
יוסי זמיר שתיל סתוק
שותפות פוליטית יהודית ערבית
טיפוח אוריינות מדיה
בעידן של רשתות חברתיות, ובמיוחד בזמן משבר, המידע הופך לכלי נשק. “פייק ניוז”, בוטים, ותעמולה מניפולטיבית מוצפים אל תוך הסמארטפונים של בני הנוער ומעצבים את תודעתם. טיפוח אוריינות מדיה היא “חיסון” דמוקרטי: היא מעניקה לתלמידים כלים לבחון מקורות, לזהות הטיות ולשאול “מי מרוויח מהמידע הזה?”. אזרח מודע הוא אזרח שיודע להפריד בין עובדות לבין מניפולציה רגשית שנועדה להגביר את השנאה והפחד.
מטרות:
- הבנת מנגנון ה”תיבות להדהוד” (Echo Chambers) המעמיק את הקיטוב החברתי.
- הקניית כלים פרקטיים לזיהוי מידע כוזב (Fake News) והטיות בתקשורת וברשתות.
- עידוד צריכת מידע ממגוון מקורות ופיתוח חשיבה עצמאית מול מסרים ויראליים.
מערכים:
רשתות חברתיות ופייק ניוז
קידום פעולה אזרחית למען טוהר הבחירות
אמון הציבור בתוצאות הבחירות הוא הסלע עליו נשענת הדמוקרטיה. כאשר האמון נסדק, המערכת כולה בסכנה. פעולה חינוכית זו קוראת לבני נוער לא רק “ללמוד על” בחירות, אלא לקחת אחריות על ההגינות שלהן. עיסוק בטוהר הבחירות – החל מהבנת עבודת ועדת הבחירות המרכזית ועד להתנדבות כמשקיפים או הסברה נגד זיופים – הופך את התלמידים לשומרי הסף של הדמוקרטיה, ומעביר מסר שחוקי המשחק קדושים יותר מכל ניצחון פוליטי רגעי.
מטרות:
- הבנת הפרוצדורה הטכנית והמשפטית המבטיחה בחירות חופשיות וחשאיות בישראל.
- חיזוק האמון במוסדות המדינה האחראים על ניהול התהליך הדמוקרטי.
- עידוד אקטיביזם אזרחי חיובי השומר על יושרת ההליך הדמוקרטי.
מערכים:
טוהר הבחירות
חגיגת התחרות הפוליטית וגיבוש עמדה בסוגיות הליבה בזמן משבר
לב ליבה של הדמוקרטיה הוא המחלוקת. דווקא במציאות של קיטוב והקצנה בה פעמים רבות עמדות של ה”אחר” נשללות ועוברות מסע דה לגיטימציה, יש חשיבות גדולה בחינוך המכוון את התלמיד/ חניך להחזיק בדעות מנוגדות, לקיים דיון פוליטי ענייני, להכיר פרספקטיבות שונות ולהבין שיריב פוליטי אינו אויב. מאחר ודמוקרטיה היא למעשה מאבק בין רעיונות, נעסוק בחינוך המדבר “בשבח המחלוקת” ונאפשר לחניכים/ תלמידים להבין כי תחרות פוליטית בין מספר רעיונות ותפיסות פוליטיות (פלורליזם) היא קריטית ומהותית לטובת התקדמות, שינוי ופיתוח של מציאות מיטיבה יותר.
מטרות:
- יצירת רגש חיובי ומוטיבציה סביב ההשתתפות האזרחית בבחירות- תחרות פוליטית
- גיבוש עמדה פוליטית אישית ומנומקת
- אימוץ התפיסה הרואה במחלוקת ערך חשוב ואימון בויכוח פוליטי סובלני ומכבד של עמדות אחרים
- יצירת גבולות אדומים לשיח הפלורליסטי (מה נמצא מחוץ לאזורי המחלוקת הדמוקרטית ומה בפנים)
מערכים
דמוקרטיה- תחרות פוליטית
