צילום: אלה ידעיה שתיל סטוק
מטרת השיעור:
- היכרות עם יוזמות של שותפות יהודית ערבית המתרחשות בישראל והרחבת הדמיון של המשתתפים.ות באשר לשותפויות שכאלה
- הכרות עם היחס הגזעני והמפלה של הממשלה ושל חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כלפי כלל הציבור הערבי בישראל המונע קידום תפיסות של שותפות יהודית ערבית.
- חיבור המשתתפים לרצון להכיר יותר את החברה הערבית בישראל ולרצות בקידום חברה משותפת בישראל
ציוד:
מנחה: ערביי ישראל הם אזרחי מדינת ישראל המהווים חמישית מאזרחי המדינה (זה אומר שכל אזרח חמישי בישראל הוא ערבי). מרבית אזרחי ישראל חיים ביישובים נפרדים- ערבים ויהודים וגם מערכת החינוך בישראל נפרדת ומאפשרת מעט נקודות מפגש וחיבור בין הקבוצות השונות של אזרחי ישראל. אולם יש הרבה ארגונים שמנסים ליצור שותפות בין ערבים ליהודים ומאמינים ששותפות בין ערבים ויהודים היא הכרחית לחיים המשותפים שלנו במדינה. בפעילות הבאה נכיר כמה מהם.
מהלך:
חלק א- היכרות עם ארגוני שותפות יהודית ערבית
מתחלקים לקבוצות- כל קבוצה מקבלת מידע על ארגון שיוצר מפגש בין ערבים ויהודים בישראל, ודף חקר קצר עם שאלות.
במליאה: כל קבוצה מציגה את הארגון שהיא הכירה.
דיון:
- למה לדעתכם חשוב לאנשים להקים ארגונים שמחברים בין ערבים ויהודים בישראל?
- מה הארגונים הללו יוצרים במציאות?
- האם היית רוצה להיות בארגון המאפשר היכרות ומפגש עם ילדים ערבים? למה?
סיכום קצר: על אף שאזרחי ישראל הערבים אמורים להיות אזרחים שווי זכויות כפי שכתוב במגילת העצמאות, במציאות בישראל ישנם כוחות (חלקם אפילו בממשלה) שמנסים לנטרל את השותפויות ולגרום לאזרחי ישראל הערבים להרגיש מודרים ולא לקבל זכויות שוות.
חלק ב- מגילת העצמאות
לסיום נקרא קטע מתוך מגילת העצמאות של מדינת ישראל:
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.
המנחה שואלת:
לפי מגילת העצמאות איך צריך להתייחס לכלל אזרחי המדינה?
חלק ג’- משחק סימולציה:
המשתתפים עומדים.ות בשורה. קו ההתחלה הוא קו עליו כתוב: “מרגיש.ה שייך.ת, מרגיש.ה שוות זכויות, מרגיש.ה בטוחה”
המנחה מסבירה: עתה נדמיין שאנחנו ילדים וילדות ערביים. דמיינו שאתם משחקים בסלון וחצי אוזן שומעים מבזק חדשות שאמא רואה בטלוויזיה. אחרי כל אמירה שאתם שומעים אתם צועדים צעד אחד קדימה- אם אתם מרגישים יותר שייכים/שווי זכויות/בטוחים וצעד אחד אחורה- אם אתם מרגישים פחות שייכים, בטוחים ושווי זכויות.
המנחה מקריאה את האמירות – אחרי כל אמירה מחכה שהילדים יצעדו על פי הרגשתם.
אמירות:
- בצלאל סמוטריץ’ כשהיה חבר כנסת: “אשתי לא תשכב ליד יולדת שבנה עשוי לרצוח את התינוק שלי בעוד עשרים שנה.”
- חבר הכנסת מהבית היהודי הביע תמיכה בהפרדה בין יולדות ערביות ליהודיות בבתי החולים ועורר את חמתם של ח”כים משמאל ומימין.
- “אתם פה בטעות, כי בן גוריון לא סיים את העבודה” בצלאל סמוטריץ שר הכלכלה פנה לח”כים הערבים ואמר להם שהם נמצאים בישראל רק כי לא גורשו ב-1948.(באוקטובר 2021, במהלך דיון במליאה)
- “הזכות שלי, של אשתי ושל הילדים שלי להסתובב בכבישי יהודה ושומרון יותר חשובה מחופש התנועה של הערבים”. אמר איתמר בן גביר (עוצמה יהודית). מאוגוסט 2023 גררה
- “מעדיף שהערבים לא יגיעו לקלפיות” דוד ביטן (ליכוד) 2016
- “החלטות גורליות לביטחון ישראל אי אפשר לקבל בממשלה שנשענת על הערבים” הקמפיין החדש של בני גנץ (כחול לבן)
דיון:
- איך הרגשתם כששמעתם את האמירות האלה? איך זה השפיע עליכם?
- איך אתם חושבים שזה גורם לילד.ה ערבי.ה ישראלית להרגיש כשהם שומעים מידי שבוע אמירות כאלו שיוצאות מפי חברי כנסת, שרים ואפילו מפיו של ראש הממשלה? איך הם מרגישים במרחב הציבורי בישראל?
- מה בעייתי באמירות האלו? מה בעייתי בכך שראש ממשלה, שרים וחברי כנסת אומרים אותם?
- האם אתם חושבים שצריך להיות חוק שאוסר להתבטא בצורה גזענית כלפי מיעוט או קבוצה שלמה של אנשים? (ערבים, חרדים, נשים, מזרחים, אשכנזים)
העשרה למנחה
אמירה: ערבי ישראל הם מיעוט, אבל הם מיעוט גדול בישראל. ישראל היא מדינה דמוקרטית, המשמעות של זה שלכל אזרחיה, גם לאלה השייכים למיעוטים יש זכויות שוות בפני החוק. יש להם זכות להצביע ויש להם זכות להיות מיוצגים בכנסת ובממשלה.
ההיסטוריה מראה שהדרך של מיעוטים, כמו נשים, לקבל זכויות שוות היא דרך מאבק ודרך הגעה של נציגים מטעם קבוצת המיעוט לעמדות כח: בממשלה ובכנסת. נציגים מטעמם לרוב מכירים היטב את הצרכים של המיעוט שממנו הם באים וידאגו לחוקק חוקים שיעזרו לו וישפרו את החיים שלו.
אילו חוקים חברי כנסת ומפלגות ערביות חוקקו?
לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל היו מפלגות ערביות אולם רק בשנת 2021 רע”ם (הרשימה הערבית המאוחדת) בראשות מנסור עבאס הייתה המפלגה הערבית העצמאית הראשונה שהצטרפה לקואליציה כשותפה שוות זכויות. היא הצטרפה לממשלת ישראל ה-36 (ממשלת בנט-לפיד). המפלגה הייתה חלק מהקואליציה, וח”כ מאזן גנאים כיהן כיו”ר ועדת הפנים של הכנסת. בזכות זה הם הצליחו לחוקק חוקים שהיטיבו עם ערביי ישראל:
- חוק החשמל: חוק שאיפשר חיבור לרשת החשמל של עשרות אלפי בתים שנבנו ללא היתר (בעיקר בחברה הערבית), כחלק מניסיון להסדיר סוגיות תכנון ישנות.
- ביטול קריטריונים מפלים בהטבות מס: חברי כנסת ערבים בוועדת הכספים הצליחו להכניס יישובים ערביים לרשימת הזכאים להטבות מס בפריפריה.
איזה עוד חוקים חוקקו חברי כנסת ערבים לאורך השנים?
חברי כנסת ערבים יזמו וקידמו מאות חוקים לאורך השנים. בעוד שהשיח הציבורי מתמקד לעיתים בנושאים מדיניים, הנתונים מראים כי כ-84% מהצעות החוק שלהם עוסקות בנושאים חברתיים-כלכליים המשפיעים על כלל אזרחי המדינה.
להלן כמה דוגמאות בולטות לחוקים שעברו בקריאה שלישית (נכנסו לספר החוקים):
חוקים צרכניים וחברתיים
- “חוק טיבי” (הסדרת כרטיסי טיסה): חוק שחוקק אחמד טיבי המעניק פיצוי לנוסעים במקרה של עיכוב או ביטול טיסה. זהו אחד החוקים הצרכניים המוכרים ביותר בישראל.
- איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים: חוק שיזם אחמד טיבי (יחד עם דב חנין וזבולון אורלב) להגנה על ילדים ובני נוער מהתמכרות להימורים.
- חוק האזרחים הוותיקים: תיקון שיזם מנסור עבאס להקצאת מקומות חניה ייעודיים לאזרחים ותיקים במקומות ציבוריים.
- חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין: חוקים שקידמה לאורך השנים חנין זועבי ושותפותיה לקידום הגנה על נשים וילדים.
בריאות וסביבה
- חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות: חוק שיזם אחמד טיבי המסדיר את הרישוי לעוסקים במקצועות כמו פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ותזונה.
- החמרת ענישה על התעללות בבעלי חיים: חוק נוסף שהוביל ח”כ טיבי לשיפור רווחת בעלי החיים.
שאר הצעות החוק עוסקות בהסדרת היחס בין המיעוט למוסדות השלטון.
כמו למשל חוק הייצוג ההולם שמחייב ייצוג הולם של ערבים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות.