המאבק הפוליטי סביב שאלת השוויון בנטל הגיע בחודשים האחרונים לנקודת רתיחה מחודשת. לאחר שנים של דחיות ואי־הסכמות, בית המשפט העליון קבע כי אין עוד מקום לפטור גורף מגיוס לחרדים. במקביל לדיוני בג”ץ בעתירות שלפיהן המדינה פועלת בניגוד לפסיקות ונמנעת מגיוס חרדים, הממשלה מקדמת את מתווה ביסמוט — תיקון להצעת חוק שילוב תלמידי ישיבות עוד מ-2022 – שמקל משמעותית על תלמידי הישיבות ומצמצם את חובת השירות.
ובעוד הממשלה מקדמת את המתווה החדש והצבא ממשיך לגייס אנשי מילואים ולטעון לחוסרים משמעותיים בכוח אדם, הציבור החרדי יוצא להפגנת ענק במחאה על עצם הדרישה להתגייס. שוב נדמה ששאלת הגיוס אינה רק סוגיה ביטחונית או חברתית, אלא עימות על זהות, שייכות וצדק חברתי.
מצפן זה נכתב על בסיס מערך שיעור של התנועה לאיכות השלטון, אשר הובילה את העתירה לבג”צ.
קרדיט לתמונה בראש העמוד: יוסי זמיר, שתיל סטוק.
רקע לחוק הגיוס: ציר זמן
בקיץ 2023 פג תוקף חוק השוויון בנטל שפטר מגיוס לצבא גברים חרדים. הממשלה הנוכחית נמנעה מלהכריע בנושא, והתנועה לאיכות השלטון עתרה בג”צ על מנת שיפסוק בסוגיה זו, ובית הדין אכן פסק ביוני 2024, כי לנוכח פקיעת תוקפו של הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות כבר ביוני 2023, על הצעירים החרדים חלה חובת גיוס כמו על מקביליהם החילונים, המסורתיים והדתיים. וכיום, בעוד בג”צ דן בעתירות שלפיהן המדינה פועלת בניגוד לפסיקות ונמנעת מגיוס חרדים, יו”ר ועדת חוץ וביטחון מקדם את המתווה החדש לחוק.
| 1949 | נחקק חוק שירות ביטחון, תש”ט 1949. חוק זה קבע לראשונה באורח מסודר חובת גיוס לצבא לכל אזרח ואזרחית. לאחר הקמת המדינה, החליט ראש הממשלה, דוד בן גוריון, לאפשר לכ- 400 תלמידי ישיבות “שתורתם אומנותם” פטור מגיוס מתוך כוונה לשמור על גחלת לימוד התורה לאחר השואה, ולאחר שכמעט הסתיים מפעל הישיבות במזרח אירופה. |
| 1977 | עם חילופי השלטון, באמצעות ההסכמים הקואליציוניים עם אגודת ישראל, הוחלט כי המגבלות על הפטורים מגיוס יוסרו, וכל בן ישיבה אשר חפץ בכך יוכל לקבל פטור מגיוס על מנת ללמוד. הפטור הפך מהסכם שולי לתופעה עצומה שפוטרת רבבות של בני ישיבה מגיוס. |
| 1998 | בג”צ רובינשטיין. נקבע בהרכב של אחד עשר שופטים כי הסמכות למתן פטור מגיוס תלמידי הישיבות לא נתונה לשר הביטחון וכי יש לחוקק חוק שיסדיר את הפטור. כל פגיעה בשוויון כזכות יסוד – עליה להיעשות בחקיקה של הכנסת. |
| 1999 | ועדת טל. התבקשה למצוא דרך חוקית לשמור את המצב על כנו ולאפשר את האבחנה בגיוס תלמידי ישיבות, כמו גם לעגן את הפטור מגיוס לצה”ל לתלמידי ישיבות לחקיקה ראשית באופן ראוי. בהתבסס על הדו”ח של ועדת טל – חוקק חוק טל – חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס”ב 2002. חוק זה אפשר את המשך דחיית הגיוס לתלמידי הישיבות בתנאים מסוימים. |
| 2006 | התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג”צ בענייו חוקיותו של חוק טל. בית המשפט קבע כי הסדר הגיוס פוגע אנושות בכבוד האדם של בני קבוצות הרוב המחויבים בגיוס. העתירה נדחית, בית המשפט טוען שיש לתת הזדמנות לחוק להגשים את מטרותיו. חוק טל עורר סערה ציבורית רבה בשנים האלו – הוקמו מחאות ענק ברחבי הארץ (“מחאת הפראיירים”) תחת הדרישה לשיווין בנטל. |
| 2012 | בג”צ הכריע כי חוק טל אינו חוקתי, מעגן בפועל את ההסדרים הלא חוקיים שקדמו לו. בית המשפט העליון פסק כי אין ביכולתה של הכנסת להאריך את תוקפו של חוק טל ועל כן הוא בטל. |
| 2013 | עם כינון הכנסת ה-33, היה ניסיון להסדיר את עניין גיוס תלמידי הישיבות ולחוקק הסדר קבוע. החוק ביקש לקבוע מנגנון שבמסגרתו הממשלה קובעת יעדי גיוס קולקטיביים עבור הציבור החרדי כולו, אשר יאפשרו ליתר לומדי התורה להמשיך ולדחות את גיוסם על פי הנוהל הקבוע בחוק. הכנסת התפזרה לאחר כמה חודשים ואותו התיקון עורר דיון ציבורי רחב בדבר גיוס תלמידי הישיבות. |
| 2015 | עם כינון ממשלת ישראל ה-34 הוחלט על ריכוך נוסף של הסדר גיוס תלמידי הישיבות. חוקיות החוק עמדה למבחן בבג”צ של התנועה לאיכות השלטון ושוב קבע בית המשפט העליון כי חוק השיוון בנטל הוא איננו חוקתי. הסדר הגיוס פוגע בזכות החוקתית לכבוד האדם בהיותו מפלה ופוגע בשווין, שכן הוא יוצר הבחנה בחובת הגיוס לצה”ל. |
| 2017 | בג”ץ מכריע כי חוק השוויון בנטל אינו חוקתי, ודורש מהמדינה לתקן את החוק בתוך שנה. |
| 2019-2023 | במדינה נערכות חמש מערכות בחירות בארבע שנים, המדינה מבקשת חמש עשרה פעמים הארכות כדי לתקן את החוק. |
| יוני 2023 | תקופות הסתגלות הגיוס שנקבע בחוק השוויון בנטל לתשע שנים נגמר, ואין הסדר גיוס לתלמידי ישיבות. הממשלה מחליטה לפטור תלמידי ישיבה מגיוס. |
| אוגוסט 2023 | התנועה לאיכות השלטון עותרת נגד החלטת הממשלה לפטור תלמידי ישיבות מגיוס. |
| יוני 2024 | העתירה התקבלה והוחלט לשלוח צווי גיוס לחרדים. |
| יולי 2024 | נשלחו כ-3000 צווי גיוס, מתוכם נענו לצווים כמאה חרדים. כלומר, פחות מ-4%. |
| יוני 2025 | ועדת חוץ ובטחון מגבשת מתווה חוק גיוס, הכולל סנקציות כלפי המשתמטים. ועדת חוץ וביטחון, בראשות יולי אדלשטיין, מגבשת מתווה חוק גיוס הכולל סנקציות כלפי משתמטים. הצבא שולח אלפי צווי גיוס, והמספרים בפועל של התייצבויות נותרו נמוכים. המפלגות החרדיות מאיימות לפרוש מהממשלה. |
| יולי 2025 | יו”ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין מודח מתפקידו עקב סירובו לקדם חוק המקדם אי גיוס חרדים. את מקומו תופס ח”כ בועז ביסמוט, שמונה לתפקיד על פי דרישות המפלגות החרדיות. |
| אוקטובר 2025 | מפורסם נוסח חוק הפטור מגיוס שגיבש יו”ר הוועדה ח”כ בועז ביסמוט יחד עם נציגי המפלגות החרדיות. “מתווה ביסמוט” מעורר ביקורת עזה הן מצד גורמים מקצועיים שונים והן מצד הציבור. הפגנת ענק של הציבור החרדי במחאה על חוק הגיוס. כ- 200.000 גברים חרדים השתתפו בהפגנה שנערכה בירושלים. |
קיצור תולדות הפטור מגיוס :
שאלות לדיון:
- ישנן עוד אוכלוסיות עם פטור גיוס (ערבים, בנות דתיות), מדוע דווקא השיח על האוכלוסייה החרדית הוא נוכח ונפיץ יותר?
- מדוע חשוב שכלל האוכלוסיות יתגייסו לצבא? מדוע ישנה חשיבות לצה”ל כצבא עם?
- חוץ מערך השוויון, אלו דברים עלולים להיפגע מאי גיוס בני הישיבות?
- מהם המחירים החברתיים של גיוס חרדים לצבא?
קריאה ביקורתית של מתווה ביסמוט
קריאה ביקורתית היא אחת המיומנויות החשובות להבנת המציאות – היא מאפשרת לנו לזהות כוונות, אינטרסים ויחסי כוח שמסתתרים מאחורי כל טקסט. הצעת חוק היא טקסט בעל כוח מיוחד, משום שהיא מעצבת מציאות ומשפיעה על חיינו כאזרחים. לכן חשוב לקרוא אותה לא כקוראים תמימים, אלא כחוקרים אזרחיים: לבדוק מה נאמר, מה הושמט, אילו מילים נבחרו ובאיזה אופן הן משרתות אינטרסים פוליטיים.
מה עושים ועושות בכיתה
- קוראים ביחד עם התלמידים והתלמידות את עיקרי התיקונים (אם מעוניינים להעמיק, הנה נוסח החוק המלא).
- שואלים שאלות בקשר לסעיפים המרכזיים – האם המתווה מנוסח כך שהוא מקדם שוויון בנטל בצורה אמיתית? איך הסעיפים המרכזיים מאפשרים או מונעים שוויון, ומה מופיע — ומה לא מופיע — בחוק בהתייחס לכך? מי הם “המרוויחים” העיקריים מהמתווה, לפי הנוסח והיעדים?
- מביאים לכיתה ניתוח ביקורתי של החוק – שאלות לסיכום ודיון: כמיועדים עתידיים לשירות ביטחון מה הייתם רוצים להגיד בועדת חוץ וביטחון אם הייתם מוזמנים לשם?
להקשיב, לצפות, להבין יותר לעומק
זעקת המילואימניקים
עו”ד אליעד שרגא והשופטת בדימוס אילה פרוקצ’יה על חוק הגיוס
המילואימניקים קורסים – נשות המילואימניקים קורסות: דיון בוועדת חוץ ובטחון בנושא שילוב תלמידי ישיבות בצה”ל.
עו”ד הידי נגב על חוק הגיוס והשלכותיו.
למה אנחנו נלחמים ונלחמות על השוויון בנטל.
התנועה לאיכות השלטון | אלף צווי גיוס בלבד, כשיש 63,000 חרדים מחויבי גיוס – זו בדיחה עצובה. צפו בדבריו של עו”ד ד”ר אליעד שרגא, יו”ר התנועה לאיכות השלטון
סיכום:
ב-25 ביוני 2023, בג”צ קבע שהמדינה נדרשת לגייס את כלל בני הישיבות לצבא. זו הייתה פסיקה היסטורית שהייתה צריכה לשים סוף לאפליה בגיוס לצה”ל. בפועל, במקום לגייס את בני הישבות, המדינה והצבא, אינם פועלים כדי לקדם החלטה זו. כיום פחות מ2% מהצווים הנדרשים נשלחו. ישראל היא מדינה דמוקרטית שדוגלת בשוויון זכויות ושוויון חובות, וכיום ניצבת אל מול אתגר הדורש את נשיאת הנטל המשותפת. אין להבדיל בין דם לדם ובין אזרח לאזרח. יש לקיים את פסיקת בג”צ ולקדם את השוויון והאחריות המשותפת שלנו כאזרחים.
מערכים נוספים באתר:
מצפן: חוק ה(אי) גיוס
השינוי ההיסטורי בחוק הגיוס נותן לאזרחים פטור מצה”ל על פי שייכות מגזרית.
נשים, להט”בים וחרדים – שינויים בצבא העם?
מערך העוסק בשינויים בדימוי של צבא העם שהתגלו מאז ה 7.10, ובהשלכות של מצב החירום וההתגייסות הכללית.