סיפור מארגן

מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי כפי שהוכרז במגילת העצמאות. אבל מה זה אומר שהיא מדינת העם היהודי? האם בהכרח גם מדינה יהודית? מבחינת מחברי המגילה, מדינת ישראל היא דמוקרטית כי היא מדינה יהודית, ואלה שני צדדים של אותו המטבע. בחלק הראשון של המערך נציג את ההקשר היהודי לאופיה הדמוקרטיה של מדינת ישראל וההקשר הדמוקרטי לאופי היהודי של מדינת ישראל, באמצעות קריאה במקורות היהודים ובמגילת העצמאות, ונבין את המעמד שיש למגילה כבסיס חוקתי ורעיוני של הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בחלק השני, נעסוק ביחסים  הפוליטיים בין שני חלקים סביב הקמת המדינה וכיום ובמתח שבין הדת  (האורתודוקסית) ובין הגדרת המדינה כדמוקרטית.

מסר מרכזי

המהות של הקונצנזוס שהושג בהכרזת העצמאות של 1948 הוא שמדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית באופן שלא ניתן לנתק בין השתיים. מצד אחד זו מדינת הלאום של היהודים, מצד שני היא נועדה להבטיח שוויון זכויות לכולם. ויתור על אחד מצידי המשוואה סותר את התשתית של המדינה. בנוסף, המדינה אמנם נתנה סמכויות לממסד הרבני, אבל ביסודה הגרעין הדמוקרטי שלה מחייב פתרונות מחוץ למסגרת ההלכה האורתודוקסית. 

שאלה מסדרת

מה צריך להיות ‘יהודי’ בדמוקרטיה הישראלית?

תוכן

דף עיגולים-זהות יהודית; דף לימוד בית מדרש במקורות היהודיים ובמגילת העצמאות; מצגת סטאטוס קוו, דפי סוגיות- דת ומדינה, סרטון של הלברטל.

מהלך המערך

פתיחה: הגדרת המדינה כמדינה יהודית

מחלקים למשתתפים דף עם שני עיגולים. בעיגול אחד השאלה, מה הופך אותי ליהודי. בעיגול שני השאלה, מה הופך את המדינה ליהודית. לאחר שהם ממלאים את העיגולים, כותבים על הלוח: מה היא מדינה יהודית?

דיון:

• מה הקשר בין ההגדרה שלי כיהודי להגדרה של המדינה כיהודית?
• איזה תנאי הוא הכרחי לדעתכם להגדרת המדינה כיהודית?
• האם יש קשר בין הגדרת המדינה כיהודית ובין הגדרתה כדמוקרטית? מה הוא?

הסבר: השיעור הזה עוסק בקשר בין שתי ההגדרות הללו באפיונה של מדינה ישראל כיהודית ודמוקרטית אנחנו ננסה לבחון את הקשר הזה הן מזוית יהודית והן מזוית דמוקרטית.

2. לב המשבצת: לימוד משותף על המקורות היהודיים ומגילת העצמאות

למרצה: ניתן לקיים את הלימוד בקבוצות קטנות תוך מענה על השאלות, וניתן לקיים את הלימוד במליאה, עם קריאה צמודה של הטקסטים.

יחסי דת ומדינה

רקע: הסטטוס קוו. מציגים את מכתב הסטטוס קוו במצגת ונותנים רקע:

ההסכמות העקרוניות בנוגע לענייני דת ומדינה, הנהוגות עד ימינו, נוסחו בשנת 1947 ב”מסמך הסטאטוס קוו” בין הנהלת הסוכנות היהודית לבין הסתדרות “אגודת ישראל העולמית” החרדית. בן גוריון פעל להגיע להסכמה עם “אגודת ישראל” בנוגע לסוגיות דת ומדינה במטרה להבטיח את תמיכתם בדיונים מול האו”ם על הקמת המדינה. וניסח את ההבנות שהושגו במכתב. מכתב הסטטוס קוו מהווה תשתית ליחסי הדת ומדינה בישראל על בסיסו ניתנו לרבנות הראשית סמכויות בלעדיות על שירותי הדת בישראל. יחד עם זאת, עם השנים נעשו בנושאים אלו ונוספים שינויים רבים. חלקם בהחלטות חוק, פסיקה משפטית או פשוט בהתנהגות אזרחית.

קוראים את החלק הראשון של המסמך  (שקופית 3) ודנים:

• מה מלמדת אותנו ההקדמה הזו של המכתב?
• מה אפיה של המדינה היהודית על פי דברים אלו?

כהכנה לקריאת המשך המסמך- נעצור להסביר בכמה מילים על הרבנות הראשית (4-5)

קריאת המשך הסטאטוס קוו:

קריאת המשך הסטאטס קוו, המפרט על ארבע סוגיות בתחום הדת והמדינה, יעשה בקבוצות קטנות. כל קבוצה מקבלת דף סוגייה באשר נפתחת בחלק מתוך מכתב הסטאטוס קוו, ועוד מקורות עם שאלות לדיון. מומלץ לחלק את אותה הסוגייה לכמה קבוצות כדי לייצר קבוצות קטנות יותר.

לאחר עבודה בקבוצות נעבור סוגיה סוגיה במצגת (שקופיות 6- 9). על כל סוגיה נבקש מתנדב מקבוצה שעסקה בה להסביר בקצרה על מה כתוב במסמך הסטאטוס קוו ומה עוד אפשר לומר עליה בהקשר עכשווי.

דיון משותף

• מה מאפיין את ארבעת הרכיבים הללו? מה ההבדל ביניהם? מה המשמעות שהמדינה מתערבת בכל אחד מהם ומגבילה אותם?
• באיזה אופן החלקים הללו מתכתבים עם מגילת העצמאות והמקורות שקראנו?
•  האם לדעתכם הרכיב היהודי והרכיב הדמוקרטי בהכרח חייבים להימצא במתח? 
• באילו אופנים יכול לבוא לידי ביטוי אופיה היהודי של המדינה כך שתשמור על העקרונות הדמוקרטיים?

למנחה – אפשר לחשוב עם הקבוצה אילו עוד נושאים מושפעים מיחסי דת ומדינה- חוק הגיוס, חוק השבות ושאלת הגיור, אופי החינוך היהודי בבתי הספר, הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, כלל שירותי הדת השונים הכוללים גם הקצאת משאבים ציבוריים.

כתבת עזר למערך – למה חרדים מתנגדים מלימודי ליבה:

3. אפשרות לסיכום: סרטון של הלברטל 

שאלה מאתגרת: איך נכון להתמודד עם השינוי הגדול במציאות, שבו ציבורים שאינם מחוברים לתרבות ולאידיאולוגיה הדמוקרטית הפכו לגדולים ודומיננטיים?

---

בחזרה לגוף המערך ⇈