הסדנה נפתחת בפעילות מליאה דיגיטלית אינטראקטיבית שבה המשתתפים משתמשים בטלפונים הניידים כדי לדרג היגדים על גבי “רמזור” וירטואלי במנטימטר, ובכך ממפים ויזואלית את תחושת החופש הנפשי והשכלי של הבוחר אל מול איומים מודרניים. מיד לאחר מכן, המשתתפים מתחלקים לארבע קבוצות עבודה לדיון עומק בתרחישי קיצון אקטואליים, החל משינויי חקיקה ופגיעה בפרטיות הדיגיטלית ועד להטיית סקרים והצבת מצלמות, כאשר הם נעזרים בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ככלי לניתוח והכרעה. הסדנה נחתמת במפגש מסכם שבו הופכים את התובנות לתוכנית פעולה אזרחית, תוך הגדרת מחויבות אישית וקבוצתית לצעדים מעשיים כמו אוריינות מידע, העלאת מודעות בקהילה והתנדבות כמשקיפים אקטיביים להגנה על טוהר הבחירות ביום הבחירות.

המערך נכתב בשיתוף: התנועה לאיכות השלטון

כותבת המערך: ד”ר רבקה גרוסמן, פיתוח תוכן

מבוא

הבחירות החופשיות הן “יסוד היסודות של ההוויה הדמוקרטית האמיתית” , אולם, במציאות של שנת 2026, האמון הציבורי בהליך הדמוקרטי ניצב בפני אתגרים חסרי תקדים. לצד איומים “מסורתיים” של שוחד ואיומים, אנו עדים לעלייתם של איומים מורכבים: טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) המייצרות מצגי שווא, פייק ניוז המהנדס את תודעת הבוחר, חקיקה שעלולה לצמצם את זכות הבחירה ולהחליש את הפיקוח על טוהר ההליך. מעבר לחוקים יבשים, קיימים גם ניסיונות לייצר דה-לגיטימציה לקבוצות שלמות באוכלוסייה. זה כולל הסתה, יצירת אווירה ציבורית עוינת וניסיונות אקטיביים להפחיד אנשים מלהגיע לקלפי כדי להוריד את אחוזי ההצבעה בקרב קהלים מסוימים.

לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, חופש הבחירה מחייב הגנה על “תהליך ההצבעה מהבחינה הנפשית והשכלית”. המשמעות היא שהבוחר חייב לגבש את עמדתו כ”בן-חורין”, על פי שיקול דעתו העצמי, ללא כפייה או השפעה לא הוגנת המשבשת את חירותו.

חשוב להבהיר: עד כה, הבחירות בישראל התנהלו ככלל בצורה תקינה והוגנת. המערך אינו מטיל ספק מראש בתוצאות, אלא מבקש להפוך את המשתתפים לערניים לפגיעה בטוהר הבחירות.

קהל יעד:

תלמידי תיכון, תנועות נוער

רשימת ציוד מהירה למנחה:

• מחשב ומקרן עם חיבור לאינטרנט.
• קוד מנטימטר מוכן עם שקף ה-Scales.
• 4 דפי תרחישים מודפסים (אחד לכל קבוצה).
• תקציר הנחיות היועמ”ש (מומלץ להדפיס עותק לכל קבוצה).

מהלך:

פעילות פתיחה -רמזור טוהר הבחירות

רציונל: פעילות ה”רמזור” הדיגיטלית מעניקה למשתתפים כלי ויזואלי מיידי למיפוי תפיסותיהם לגבי חופש הבחירה במציאות הטכנולוגית והפוליטית של 2026. דרך הדירוג בסקאלת הצבעים, התלמידים הופכים מצופים פסיביים למבקרים אקטיביים המזהים את הגבול הדק שבין מידע לגיטימי לבין מניפולציה המאיימת על חירותם. התהליך מייצר שפה משותפת ומחבר את המושג המשפטי המופשט “טוהר הבחירות” לחוויה האישית של כל משתתף העומד מול הפיד והקלפי.

אפשרות א: תערוכה פיזית בכיתה

תולים את תערוכת ההגדים (מצורפת כעזר)  ברחבי הכיתה

המשתתפים מקבלים מדבקות ב – 3 צבעים:

• אדום-סכנה לחירות של הבוחר ולטוהר הבחירות
• צהוב -גבול מטושטש ונדרש שיקול דעת עצמי עמוק.
• ירוק- הגנה על חופש הבוחר וטוהר הבחירות

המשתתפים מסתובבים בין ההיגדים התלויים על הקיר ובוחרים איזו מדברה להדביר על כל היגד

סיכום: דיון בהתפלגות של ההיגדים

כדי לנהל דיון אפקטיבי במליאה לאחר הפעילות הדיגיטלית, כדאי להתמקד בשאלה אחת או שתיים, המנתחות את ה”דאטה” הוויזואלי שהתקבל בתערוכה או במנטימטר ומחברות אותו למציאות האקטיביסטית:

שאלה 1 (ניתוח הדילמה): במקרים שבהם רואים התפלגות מפוזרת (על הציר הצהוב), לשאול לדוגמה: היכן עובר לדעתכם הגבול המדויק שבו מידע לגיטימי הופך למניפולציה ששוללת מהבוחרים את המעמד שלהם, כמפעילים שיקול דעת עצמי?

שאלה 2 (המעבר לפעולה): עבור ההיגדים שסומנו ברוב מוחץ כ’אדום’ (פגיעה בטוהר הבחירות), האם הפתרון המכריע לדעתכם הוא אכיפה ממסדית קשיחה של היועץ המשפטי לממשלה, או שהגנה אמיתית על הדמוקרטיה תלויה דווקא בערנות ובאקטיביזם האזרחי בשטח?

אפשרות ב: רמזור דיגיטלי במנטימר

מכינים מראש מנטימטר עם ההיגדים ומעבירים את ההצבעה על ההיגדים באופן דיגיטלי והדיון יערך בעזרת התוצאות על גבי שקף של המנטימטר.

לשם כך נדרש להכין מראש מנטימטר:

הסבר מילולי מקדים:

הצבעים מייצגים את רמת ה”חופש הנפשי והשכלי” של הבוחר.

• אדום: מצב של כפייה, הטעיה או השפעה לא הוגנת המשבשת את החירות.
• צהוב: מצב שבו הגבול מטושטש ונדרש שיקול דעת עצמי עמוק.
• ירוק: מצב שבו הבוחר פועל כ”בן-חורין” ומגן על טוהר ההליך

רשימת ההיגדים המומלצת להזנה במנטימטר, מצורפת בקובץ המצורף לעיל

כדי לייצר דיון עמוק, כדאי להזין היגדים שמכסים את כל הרבדים: רובד החקיקתי, רובד האווירה הציבורית, רובד הפרטיות ורובד האקטיביזם. (ההמלצה היא להקליד רק את מספר ההיגד).

לב הסדנה: דיון בתרחישים אפשריים

רציונל: פרק התרחישים בסדנה נועד להוריד את המושג המופשט “טוהר הבחירות” אל קרקע המציאות המורכבת של שנת 2026 דרך התנסות מעשית בדילמות אקטואליות המפגישות את המשתתפים עם איומים מוחשיים. באמצעות ניתוח קבוצתי של מקרי בוחן, מהנדסת תודעה דיגיטלית ועד חקיקה דורסנית, המשתתפים לומדים לזהות את הניסיונות להשפיע על חופש הבחירה הנפשי והשכלי של  הבוחרים. התהליך הופך את “הנחיות היועמ”ש” מכלי משפטי תיאורטי למצפן ערכי המניע את המשתתף לנקוט עמדה אקטיביסטית ולהגן על מעמדו כבן חורין.

מבנה הפעילות: דיונים ב4 קבוצות (30 – 40 דקות):

כל קבוצה מקבלת דף תרחיש ודפי הנחיות היועמ”ש טוהר הבחירות

מבנה דיון סיכום התרחישים:

1. הדיווח הממוקד: “2 דקות, 2 נקודות”

המנחה מבקש מנציג של כל קבוצה להציג את התמצית בלבד. כדי לשמור על דיון ממוקד ויעיל, המנחה מגדיר פורמט קשיח:

• האיום: מה היה ה”קו האדום” שנחצה בתרחיש שלכם? 
• הפתרון האקטיביסטי: מה הפעולה המעשית שהצעתם כדי להגן על טוהר הבחירות במקרה הזה? 

2. יצירת ה”חוט המקשר” (סיכום המנחה)

לאחר שכל הקבוצות הציגו, המנחה מבצע סינתזה שמחברת בין האירועים השונים. ניתן להשתמש בנקודות הבאות:

פגיעה בטוהר הבחירות קשורה בשמירה על הפרטיות ובחופש הבחירה:  שימו לב שגם בתיקוני חקיקה, גם בסקרים וגם במצלמות, האיום הוא לא על ה”קלפי” הפיזית, אלא על הניסיון לשלוט בתודעה, דרך פחד, מידע כוזב או הגבלת אפשרויות הבחירה.

המנחה מדגיש: ראיתם שבהנחיות היועמ”ש, המדינה מכירה בכך שטוהר הבחירות הוא לא רק ‘ספירת קולות’. הוא דורש מאיתנו להגן על ההליך הנפשי. כשמפלגה עוקבת אחרינו ב-GPS  או מפיצה סקר שקרי, היא פוגעת בנשמה של הדמוקרטיה, ביכולת שלנו להחליט לבד.

סיכום: “ממחשבה למעשה”

השאלה לסיום: מה אני כפרט ומה אנחנו כקבוצה יכולים לעשות לשמור על טוהר הבחירות?

דוגמאות לתשובות: כפרט: לפעול כבן-חורין, להישאר ביקורתיים כלפי מידע (אוריינות) ולוודא שהקול שלי נספר ביושר. כקבוצה: להעלות מודעות למניפולציות, לקחת חלק כמשקיפים ביום הבחירות ולמחות נגד ניסיונות לפגוע בפיקוח על ההליך.