הקדמה:
ב־12 באפריל התקיימו בחירות לאומיות בהונגריה, אשר הפכו לאירוע היסטורי משמעותי. בבחירות אלו מנהיג האופוזיציה, פטר מגיאר,ראש מפלגת טיזה, ניצח באופן סוחף והשיג רוב פרלמנטרי של שני שלישים. בכך הגיעו לסיומן 16 שנות שלטונו של ויקטור אורבן, שבמהלכן עברה הונגריה מדמוקרטיה מלאה לאוטוקרטיה אלקטורלית, על פי מדדי V-Dem. תוצאות הבחירות משקפות רצון גובר לשינוי בקרב אזרחי הונגריה, ומדגישות את כוחה של השתתפות דמוקרטית בעיצוב המציאות. משום כך, המקרה של הבחירות בהונגריה הופך למקרה בוחן שדרכו ניתן לעודד דמיון פוליטי —הוא מהווה פתח חשוב לדמיין שגם במצבים שנראים יציבים או מקובעים לאורך זמן, שינוי פוליטי הוא אפשרי, כאשר ציבור בוחר לפעול, להתארגן ולהאמין באלטרנטיבה.
מהלך:
פתיחה: בחירות היסטוריות בהונגריה
תצפו בסרטון הבא של יניב רוזנאי מרוחובות הונגריה ביום הבחירות:
הינה כמה שאלות שיעזרו בהבנת הסרטון:
- את מי אפשר לראות חוגגים.ות ברחובות? ולמה, לפי הסרטון הם.ן חוגגים.ות?
- מה הנתון הקריטי של בחירות אשר יהווה שינוי בשיטת השלטון בהונגריה?
- איך אפשר לתאר את השפעת ההצבעה בתוצאות הבחירות?
- מה היה המסר המרכזי של הנשיא הנבחר פטר מגיאר?
חלק א’: רקע- מה קרה להונגריה ב16 שנים האחרונות.
תצפו בסרטון של רן (דקה 1:00 עד 2:37) הרנבו שמסביר על השלבים שהביאו להונגריה לנסיגה דמוקרטית:
אחרי הצפייה, המנחה, בהשתתפות של הקבוצה, כותב.ת על הלוח את 6 השלבים. לאחר זה, מבקש להתבונן בפוסטר של הדמוקרטיה הליברלית:
לדיון:
- באיזה אופן השלבים שכתבתם.ן מתנגשים עם עקרונות הדמוקרטיה המופיעים בפוסטר?
- מה לאור שהיה בסרטון נשמע לכם.ן דומה לתהליכים שמתרחשים בישראל?
למנחה: למרות ההבדלים המשמעותיים בין ישראל להונגריה, ניתן לזהות קווים מקבילים בין התהליכים שהתרחשו בהונגריה תחת הנהגתו של ויקטור אורבן לבין מגמות בישראל בשנים האחרונות תחת השלטון של בנימין נתניהו: בשני המקרים ניכרת התחזקות של הנהגה ריכוזית לצד ערעור על מוסדות דמוקרטיים כמו מערכת המשפט והתקשורת, וכן שימוש בשיח זהותי שמעמיק קיטוב פוליטי. עם זאת, חשוב להדגיש כי אין מדובר באותו מקרה, אלא בהשוואה שמבקשת להאיר תהליכים דומים באופן ביקורתי. אפשר להיעזר בדפי לימוד של המצפן על משבר הדמוקרטיה בישראל
חלק ב’ – יצירת שינוי: חשיבותה של התארגנות לקראת בחירות
כפי שמתואר בסרטון, אחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על תוצאות הבחירות היו הפעילויות ברשתות החברתיות, לצד מסעות ברחבי הונגריה ויוזמות לעידוד חזרה למדינה לצורך הצבעה. בנוסף, בלטו במיוחד אחוזי ההצבעה הגבוהים ורמת ההתגייסות המרשימה של צעירים וצעירות לקראת הבחירות. לפניכם תמונות המייצגות את אחוזי ההצבעה לפי שעות, בהשוואה לשנים קודמות:
דיון:
- אילו רגשות ומחשבות התמונות הללו מעוררות בכם.ן?
- איזו פעולה הן יכולות לעורר בנו לקראת הבחירות המתקרבות אצלנו?
חלק ג’: הבחירות בהונגריה כמקור לדמיון פוליטי על המציאות שלנו
לעיתים, במיוחד אצל צעירים, קשה לנו לדמיין שאפשר לעשות שינוי במציאות. שמה שמוכר לנו הוא מה שיתקיים ולא מאפשר שינוי. אבל המקרה של הונגריה דווקא מלמד שחרף כל הסיכויים, למרות כל האתגרים שהציב אורבן לדמוקרטיה הליברלית, עבודה קשה והירתמות של אזרחים רבים מאפשרת להשפיע על העתיד של המדינה ליצר שינוי בלתי יאומן.
כפי שטוענים במכון הישראלי לדמוקרטיה: “עדיין מוקדם להספיד את הפופוליזם ולהכריז על חזרה מנסיגה דמוקרטית. קל יותר להרוס דמוקרטיה מאשר לשקם אותה, ותיקון של 16 שנות שלטון אורבן לא יהיה מהיר ולא פשוט. הממשלה הנכנסת תעמוד בפני משימה מורכבת: שיקום עצמאות המוסדות ובניית אמון הציבור מחדש, בתוך מערכת שעשויה עדיין להיות מוטה מבנית נגדה ורוויה בנאמני המשטר הקודם. די להביט במתרחש בפולין כדי להבין את גודל האתגר. יחד עם זאת, כפי שהמחנה שפעל נגד נסיגת הדמוקרטיה הצליח להתארגן ולהשפיע, כך גם תהליך כזה יכול להתרחש בישראל“
כעת נדמיין יחד את יום הבחירות המתקרב: כתבו בדף הפעילות פעולה אחת שתרצו לעשות חודש לפני הבחירות, פעולה נוספת שבוע לפני הבחירות, ופעולה שתבצעו ביום הבחירות עצמו. (לדוגמה: לקרוא את המצעים של כל המפלגות,לבחון את מרכיבי הדמוקרטים-ליברלים של כל מפלגה, להתארגן עם חבריםות להגיע לקלפי, לעודד את המפשחה שלי ללכת להצביע)
לאחר מכן, דמיינו כי תוצאות הבחירות מצביעות על ניצחון המחנה הליברלי־דמוקרטי בישראל, ואתם.ן נמצאים.ות בכיכר השכונתית שלכם.ן כאשר ערוץ טלוויזיה מגיע לראיין אתכם.ן ושואל:
- מה התקוות שלכם.ן לגבי הממשלה החדשה שנבחרה?
- מה לדעתכם צריכה להיות המדיניות הראשונה שהיא תקדם, שתחזק את הדמוקרטיה הליברלית?
סיכום:
המקרה של הונגריה מהווה מקרה בוחן שמאפשר לנו להמחיש כי שינוי פוליטי הוא אפשרי — באמצעות התארגנות, תכנון, אמונה והתגייסות של כלל האוכלוסייה, ובמיוחד של צעירים וצעירות המאמינים בעתיד דמוקרטי־ליברלי. מבלי להיכנס להשוואה בין המקרה של ישראל לבין זה של הונגריה, ניתן לראות כיצד מדינה שחוותה נסיגה בדמוקרטיה מצליחה להתארגן כדי לבלום תהליך זה. אין ספק כי מדובר בדוגמה מובהקת להשפעתן של פעולות פוליטיות אזרחיות, ובהתאם לכך — זהו מקרה חשוב ללמידה ולהשראה חינוכית.
עוד מערכים בנושא
מה זה בכלל פופוליזם?
עקרונות הדמוקרטיה הליברלית
חומרים להרחבה בנושא
אחד ביום: היום שאחרי אורבן
אירופה שאחרי אורבן | צילום: Reuters
רבים מצביעים על כך ששינוי בממשלה עלול להשפיע לרעה על היחסים בין ישראל, הונגריה ואירופה בכלל. להלן התייחסותה של ד”ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תוכנית יחסי ישראל – אירופה במכון מתווים ושותפה מייסדת של דמוקרייסס, לסוגיה זו תוך הדגשת חשיבותה של שמירת קשרים בינלאומיים המקדמים דמוקרטיה ליברלית (החל מדקה 20 ועד סוף הפרק).
האם להפסד של אורבן יש משמעות מעבר להונגריה?
חגיגות בבודפשט לאחר ניצחון האופוזיציה בבחירות, 12 באפריל 2026 | Photo by SIPA USA via REUTERS
כך חיסל אורבן את הדמוקרטיה הליברלית ההונגרית
יואב איילון
מדיאר הוא לא ליברל גדול אבל ייתכן שהוא יציל את הונגריה
