היום הבינלאומי למאבק בגזענות הוא הזדמנות לבחון כיצד נראית גזענות בישראל, אילו קבוצות סובלות ממנה וכיצד היא באה לידי ביטוי בחיי היומיום. דווקא בתקופות של מלחמה ומשבר לאומי, כאשר החברה חווה פחד, כעס וחוסר ביטחון, עלולה להתגבר הנטייה לראות את “האחר” כאיום, להכליל קבוצות שלמות ולהפנות כלפיהן חשדנות או עוינות. מצבים כאלה יכולים להוביל להחרפה של גילויי גזענות, הדרה ופגיעה בשוויון. לכן, דווקא עכשיו חשוב לעצור, לעורר מודעות ולשאול כיצד כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לזהות דפוסים של גזענות, לאתגר אותם ולפעול למען חברה שמבוססת על כבוד, שוויון וסולידריות – גם בתקופות קשות ומורכבות.

פתיחה: גזענות בישראל

שאלות לדיון:

• מהי גזענות?
• כלפי מי מופנית גזענות בישראל?
• איזה קבוצות סובלות מגזענות?

איך זה נראה?

גזענות יכולה לבוא לידי ביטוי באופן גלוי ומילולי או באופן סמוי ביחס או בתחושה כפי שמעידים הילדים.

שאלות לדיון:

• איזה דוגמאות עולות מהסרטון לגזענות גלויה ולגזענות סמויה?
• מה ההבדל בין שני סוגי הגזענות?

גזענות נגד קבוצות וזהויות בישראל

נצפה כעת בסרטוני “ספוקן וורד” המציגים קבוצות שונות בחברה הישראלית (ניתן לחלק לקבוצות קטנות לצפייה והצגה או להציג במליאה ולענות על שאלות זהות).

נגיד: ספוקן וורד או שירה מדוברת, ידוע גם בשם “הטחת שירה” או “שירת רחוב”. זהו ז’אנר אומנותי של כתיבת טקסט המיועד לביצוע בימתי, שדורש להטוטנות מילים וגם הצגה בימתית שמשלבת משחק ותנועה. השירים מאוד אישיים, נכתבים על-ידי מי שמציג אותם ולרוב לא ניתנים לשחזור על-ידי דובר אחר. השירה המדוברת מצליחה להביא לידי ביטוי בצורה אומנותית מגוון של רגשות, לרבות כאבים של הדוברים והדוברות.

שאלות לדיון:

• כיצד באה לידי ביטוי גזענות מתוך הדברים?
• האם זו גזענות גלויה או סמויה?

מה ניתן לעשות נגד גזענות?

מחלקים את המשתתפים.ות לקבוצות קטנות, וכל קבוצה מקבלת זירה אחרת בחברה שעליה היא אחראית. על חברי וחברות הקבוצה לחשוב אילו צעדים מעשיים ניתן לקדם בתחום זה על מנת להתמודד עם גזענות ולמנוע מקרים של אפליה.

לאחר שכל קבוצה מגבשת רעיונות לפעולה, היא מציגה אותם בפני הקבוצה הגדולה. תוך כדי ההצגות, המנחה רושם.ת את ההצעות בטבלה משותפת.

כמה דוגמאות אפשריות:

• תרבות ותקשורת – לעודד ייצוג של קבוצות שונות בטלוויזיה, בקולנוע ובמדיה; להשתמש ביצירה ובתרבות כדי לעורר מודעות לנושא הגזענות.
• מדיניות וחקיקה – לקדם חוקים ונהלים נגד אפליה; לחייב הכשרות לעובדי ציבור ולנותני שירות בנושא מניעת גזענות.
• משטרה ואכיפת חוק – לקיים הכשרות לשוטרים לזיהוי ולהתמודדות עם מצבים של גזענות; לבדוק ולטפל במקרים של אפליה או אלימות על רקע גזעני.

מה עוד ניתן לעשות נגד גזענות? דוגמאות לפעולה

מערכים נוספים באתר

מערכי שיעור נוספים