פתיחה

בכל מדינה דמוקרטית קיימים שומרי סף – בעלי תפקידים המופקדים על שמירה על החוק, על האיזון בין רשויות השלטון ועל הגנה על ערכי היסוד של המשטר הליברלי. תפקידם אינו לזכות באהדת הציבור או להיענות לרוחות פוליטיות חולפות, אלא לעמוד כחיץ בפני שימוש לרעה בכוח.

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז תחילת המאבק סביב ההפיכה המשטרית, נחשפו שומרי הסף למתקפות חריפות ולהסתה מתמשכת שנועדה לערער את אמינותם ולפגוע בעצם הלגיטימיות של תפקידם. עם זאת, האחריות הציבורית מחייבת שגם הם יפעלו בשקיפות וביושר מוחלט.

פרשת ההתעללות בעצירים הבטחוניים במתקן שדה תימן והדלפת הסרטון על ידי הפצ”רית מדגישות כי הפרת החוק – אף בשם ערך ראוי – אינה יכולה להיות מוצדקת. המקרה הזה ממחיש עד כמה עמידותה של הדמוקרטיה תלויה ביכולתם של שומרי הסף לשמור על החוק ובנכונות החברה לבקרם מבלי להסית נגדם.

פרשת שדה תימן 

ב־29 ביולי 2024 פשטה המשטרה הצבאית על מתקן המעצר בשדה תימן, המשמש לכליאת פלסטינים שנעצרו לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023. הפשיטה נערכה בעקבות חשדות חמורים לשימוש באלימות והתעללות בעצירים מצד חיילי מילואים מ”כוח 100″. חקירת מצ”ח וכתבי האישום שהוגשו בעקבותיה חשפו פגיעה קשה בעציר, שהובילה לפציעות חמורות. האירוע העלה ועדיין מעלה שאלות נוקבות על גבולות הכוח, ואחריות מוסרית, גם בתנאי קונפליקט מתמשך.
העדויות להתעללות, שהדלפתן עומדת במרכז פרשת הפצ”רית, נחשפו במהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 12 על ידי גיא פלג באוגוסט 2024.

ההשתלחות בפצ”רית – הסתה בחסות חקירה

בימים האחרונים נשמעו אמירות קשות מאוד מצד חברי ממשלה נגד הפצ”רית בעקבות חשיפת הדלפת הסרטון. במקום לנהל ביקורת עניינית, חלק מהתגובות גלשו לטון של הסתה ופגיעה באנשים שתפקידם לשמור על החוק ועל גבולות הכוח.

 שאלות לדיון

• מהו תפקידו של הסרטון המודלף בעיצוב דעת הקהל וביחס שלנו לאירועי שדה תימן?
• האם חשיפת האמת באמצעים לא חוקיים יכולה להיות מוצדקת כשמדובר בשמירה על שלטון החוק?
• כיצד אכיפה פנימית צבאית מחזקת את אמון הציבור ומגנה על חיילי צה”ל מפני ביקורת או תביעות בחו”ל?
• מה קורה לאמון הציבור כשנבחרי ציבור תוקפים את שומרי הסף או את מערכת המשפט?
• האם ביקורת על מערכת המשפט הצבאית היא חלק מדמוקרטיה – או פגיעה בה?

בגנות הטיוח

מעולם בתולדות המדינה, לא נחשדה דמות במערכת המשפט בחשדות חמורים כל כך של שיבוש חקירה וטיוח. ג’וש בריינר מסביר מדוע שלטון החוק חייב לחול גם על החשודים בהתעללות, וגם על הפצ”רית החשודה – חשדות שמנוצלים היטב לצרכים ציניים של גורמים מושחתים שרוצים לקדם הפיכה משטרית:

חומרים להעמקה ולמחשבה

​מסבירון של המכון הישראלי לדמוקרטיה – פרשיית הדלפת סרטון ההתעללות בעציר במתקן “שדה תימן” וההליך למינוי פצ”ר חדש. למאמר.
פוליטקלי קוראת (שירה ברביבאי-שחם) – דיפ סטייט, או סטייט אין דיפ שיט? למאמר.
פרופ’ מרדכי קרמניצר בפודקאסט “סדר חדש” לשיחה על הסכנות שבהסתה, והאם עלול להתרחש רצח פוליטי נוסף. לפרק בספוטיפיי או ביוטיוב.

ועוד משהו קטן למחשבה – שני קטעים מתוך כתבתה של אורית קמיר ב”הארץ”, הציבור הליברלי שוב נפל למלכודת, 30.11.25

מי שאנשי לשכתו נחקרים על כך ששירתו את קטאר, תומכת ומממנת חמאס, מתוך משרד ראש הממשלה; מי שאנשיו עיוותו ידיעות מסווגות והדליפו אותן לעיתונות זרה כדי להנדס את תודעת הציבור הישראלי נגד המחאה להשבת החטופים; מי שוועדת החקירה הממלכתית לעניין הצוללות כבר קבעה לגביו, ביוני 2024, כי נראה ששיבש תהליכי עבודה ומנגנוני קבלת החלטות “תוך סיכון ביטחון המדינה ופגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל” – האיש הזה, המחזיק במשרה רבת העוצמה ביותר בישראל, לא יוצא לחופשה ולא מוצא לנבצרות.

בעולם המתנהל על פי כללי המנהל התקין של המדינה הליברלית, ראוי להוציא אדם לחופשה כשמתנהלת חקירה שהוא קשור בה, ולהימנע מנקיטת עמדה בנושא עד תום החקירה. אבל בעולם ההפוך, שבו נגד הפרקליטות הצבאית מתנהלת חקירה על כך שעזרה לחשוף פשעים והפצ”רית מוצאת עקב כך לחופשה, בשעה שראש הממשלה מונע ניהול חקירות נגדו, מסרב לצאת לחופשה גם כשמתנהלים נגדו הליכים פליליים, וועדות חקירה חושדות שהוא פגע בביטחון המדינה – אין שום הגיון בדבקות בכללים הליברליים המופעלים באופן חד צדדי ומגמתי רק ביחס לפצ”רית. ההתמקדות בפצ”רית תוך התעלמות מכל המתרחש סביב, היא שימוש ציני בשיטה הליברלית כנגד עצמה. מתכון בטוח לחיסולה. כדי להגן על העולם הליברלי דרוש האומץ להגיב לתמונה השלמה, גם אם התגובה עלולה להראות כסטייה נקודתית מעקרון ליברלי בהקשר מצומצם.

קרדיט לתמונה: הפרקליטות הצבאית