קהל יעד: ילדי כיתות ד’-ו’ | משך: 45 דקות

שיעור מלווה לפוסטר הדמוקרטיה

עזרים:

• פח אשפה, ניירות מקומטים לכדור
• פוסטר דמוקרטיה
• כרטיסיות חוקים
• נספר לציור וכתיבה- דמיון פוליטי 

מהלך:

משחק הפתיחה: קליעה לסל (10 דק)

שלב א’: המשחק ההוגן (2 דקות)

המנחה מכריזה על עצמה כשופטת

• נחלק את הקבוצה לשתי קבוצות: “הכחולים” (צד ימין של הכיתה) ו-“הירוקים” (צד שמאל).
• נגדיר משחק פשוט: “קליעה לסל” (אל פח האשפה של הכיתה).
• הכללים ההוגנים: לכל קבוצה יש 3 ניסיונות לקלוע ממרחק שווה. מי שקולע יותר – מנצח. המנחה היא השופטת שבודקת שהמרחק שווה לכולם.

שלב ב’: הרוב משנה את הכללים (3 דקות)

• נכריז: ” מעכשיו הקבוצה המנצחת קובעת את החוקים לסבב הבא”.
• נבקש מהקבוצה המנצחת להמציא חוקים חדשים. (הם יכולים להגיד: אנחנו זורקים מקרוב, והם מרחוק, כל קליעה שלנו שווה 5 נקודות ושלהם רק 2 נקודות)
• המנחה מוסיפה חוקים משלה:

1.  “אני מפטרת את השופטת (את עצמי בתפקיד שופטת). מעכשיו, ראש הקבוצה המנצחת היא זאת שמחליטה אם הכדור נכנס או לא”. (פיטור שומרי הסף)
2. “למי מהמיעוט שיצעק ‘זה לא פייר’ – יורדות נקודות לקבוצה שלו”. (פגיעה בחופש הביטוי)
3. מתחילים לשחק שוב.
4. שלב ג’: עצירה ודיון (החיבור לשיעור)

כשהמיעוט מתחיל להתרעם (וזה יקרה מהר), עצרו הכל ושאלו:

• לקבוצה המפסידה: “למה אתם לא משחקים? (הם יענו: “זה לא פייר”, “אין לנו סיכוי”, “אין מי שישגיח”).
• לקבוצה המנצחת: “האם אתם מרגישים שזה ניצחון אמיתי אם החוקים מוטים לטובתכם?”
• בסיום הדיון חשוב להדגיש:בדמוקרטיה – הרוב מנצח בבחירות, אבל הוא לא יכול לשנות את הכללים רק כדי להישאר בשלטון.

שלב א’: עקרונות הדמוקרטיה (10 דקות)

מציגים במקרן את פוסטר הדמוקרטיה מסבירים בקצרה על כל עקרון.

שמירה על זכויות האדם והאזרח

לכל אדם יש זכויות מהרגע שהוא נולד. למשל: הזכות לביטחון, לכבוד, לחיים, לשוויון ולחופש. תפקיד המדינה הוא לשמור על כך שכל הזכויות הללו מגיעות לכל אזרח במדינה לא משנה מה הדת שלו, הצבע שלו, מאיפה הגיע ומה המין שלו. תפקיד המדינה הוא גם להגן על המיעוטים (קבוצות קטנות בעם) מכך שהרוב יגרום לכך שלא יקבלו זכויות שוות.

החלטת הרוב בבחירות הוגנות

בדמוקרטיה העם מחליט. איך מחליטים? מצביעים בבחירות. מי שמקבל הכי הרבה קולות – הרוב – מנצח. כדי שהבחירות אכן יהיו הוגנות:

הזכות לבחור: הן צריכות להיות חופשיות, שוות (כל מי שאזרח יכול לבחור לא משנה מה דתו,מינו או מוצאו), חשאיות ובלי להפעיל לחץ על אנשים לבחור במועמד.ת מסוים.

הזכות להיבחר: כל אדם שרוצה להשפיע על איך המדינה נראית, יכול להציע את עצמו כנציג ולנסות להיבחר בבחירות  (לא משנה מה דתו,מינו או מוצאו), ובלבד שהוא אזרח ישראל, גדול מגיל 21 וללא עבירות.

חלוקת הכוח בשלטון

כדי שלאדם אחד או לקבוצה אחת יהיה יותר מדי כוח, מחלקים את השלטון לשלושה חלקים:

• הכנסת מחוקקת חוקים.
• הממשלה מבצעת את החוקים.
• בתי המשפט בודקים שהכול נעשה לפי החוק (ואם מישהו פעל בניגוד לחוק שחוקקה הכנסת, השופט.ת מחליט.ה מה העונש שלו.ה).

כך שומרים גם על רצון הרוב וגם על הזכויות של מי שנמצא במיעוט ובכלל על כך שנוכל לחיות יחד במדינה.

שלטון החוק ושוויון

ההחלטות במדינה מנוהלות על ידי חוקים ולא על ידי החלטות שמנהיג פשוט רוצה להחליט. החוק הוא מעל כולם. כולם שווים בפני החוק – גם אנשים רגילים וגם מנהיגים.

שואלים: איזו עקרון הכי חשוב?  (המסקנה – כולם  חשובים ותלוים זה בזה. לכן מחוברים גם בפוסטר בבניין עמודים אחד)

שלב ב’- לא רק בישראל- הסבר קצר:

המנחה: “מה שראינו עכשיו במשחק – (שמי שנמצא בשלטון משנה את הכללים כדי להישאר חזק לנצח) הוא לא סתם המצאה. זה משהו שקרה באמת במדינה שקוראים לה הונגריה, ובעוד מספר מדינות בעולם. פעם, הונגריה הייתה דמוקרטיה רגילה כמו שלנו. אבל אז, השלטון שם החליט שהוא רוצה כוח מוחלט. הם לא ביטלו את הדמוקרטיה ביום אחד עם טנקים, אלא עשו את זה צעד אחר צעד, בשקט, דרך חוקים בכנסת שלהם. הם פשוט פגעו בכל אצבע מאצבעות הדמוקרטיה במדינה. קודם החלישו את השופטים (ופגעו באצבע של פיזור הכוח), אחר כך שיתקו את התקשורת, ובסוף שינו את חוקי הבחירות (ופגעו באצבע של הכרעת הרוב בבחירות הוגנות). הסיבה שאנחנו מדברים על זה היום היא שבישראל, הרבה מומחים וארגונים שמים לב שחלק מהחוקים שמקדמים אצלנו עכשיו, נראים בדיוק כמו השלבים של מה שקרה כבר בהונגריה ובעוד מדינות. הם חוששים שמי שמקדם את החוקים האלו מנסה להשתמש באותה הדרך כדי להחליש את הדמוקרטיה הישראלית שלנו.

שלב ג: מזהים חוקים שפוגעים בדמוקרטיה

מחלקים את הממשתתפים ל4 קבוצות מחקר. כל קבוצה מקבלת “זירת מתקפה” וחוק מהמציאות הישראלית, כל קבוצה צריכה למצוא באיזה עמוד- עקרון דמוקרטי (מהפוסטר) החוק הזה פוגע.

דיון:

• האם הצעות החוק הללו ברובן נועדו לטובת הציבור? לטובת רוב הציבור או למיעוט מסוים? 
• האם הצעות החוק הללו מרחיבות או מצמצמות את הזכויות של האנשים במדינה?
• האם הצעות החוק הללו מרחיבות או מצמצמות את כוחו של השלטון?

כל קבוצה מציגה את החוק שלה ומראה האם ואיך הוא פוגע בדמוקרטיה.

שלב ד- תרגיל דמיון פוליטי: חיים ללא דמוקרטיה

מחלקים לכל משתתף נספח-דמיון פוליטי. כל משתתף.ת בוחר.ת עקרון אחד מבין העקרונות הדמוקרטים  מצייר.ת וכותב.ת: 

• איך תראה מדינה שבה עקרון זה יתבטל לגמרי? מתרגלים את החשיבה הזו על ביטול ממשי של עקרון.  (למשל: כיצד תראה מדינה שיש בה שלטון חוק, יש הכרעת רוב בבחירות הוגנות, יש פיזור של כוח, אבל… לא יהיה מימוש של זכויות אדם ושל זכויות מיעוטים).
• איך יראו החיים הפרטיים שלי אם העקרון הזה יתבטל?  (למשל: מה יקרה לחיים שלי אם לא יתפאשר לי חופש התנועה ולא אוכל לטוס לחול כי המדינה תקבע אם אני יכול לטוx או לא, מה יקרה אם לא יהיה חופש בתקשורת ואוכל לצפות רק בערוץ אחד המשקף את דברי הממשלה?)

שואלים: האם תוכל להתקיים דמוקרטיה בהעדר אחד המרכיבים? (אחד העמודים)

סיכום

המנחה: זכרו שחקיקה אנטי-דמוקרטית היא חקיקה שמנסה לפרק את העמודים של הדמוקרטיה ששומרת עלינו. כל העקרונות של דמוקרטיה חשובים והם תלוים אחד בשני. בשביל שנהיה מדינה דמוקרטית ושנוכל לחיות בטוב ובחופש במדינה שלנו אנחנו חייבים מבנה דמוקרטי חזק עם כל העמודים ועלינו להיאבק בדרכים דמוקרטיות (הפגנה, עצומה, הצבעה למועמדים דמוקרטים בבחירות) על כל מה שמנסה להחליש את העמודים.

לסיכום השיעור נתלה את פוסטר הדמוקרטיה.