מהלך ההפנינג:

כל כיתה/קבוצה עוברת מתחנה לתחנה. כל מנחה מפעיל.ה תחנה אחרת. 

אורך כל תחנה כ –  20 דק’. אם ניתן, כדאי להתחיל מתחנה 1 ולסיים בתחנה 8.

תחנה 1: משחק זיכרון זכויות אדם ואזרח

בתחנה זו הילדים יכירו את זכויות האדם המרכזיות

מהלך הפעילות:

כל קבוצה מקבלת משחק זיכרון ומשחקת בו. אחרי המשחק מקיימים דיון קצר

דיון במליאה:

מטרת הדיון היא לעורר את הילדים לחשוב על משמעות הזכויות.

• האם יש זכויות שקראתם שעוררו בכם שאלות? האם יש זכויות שלא הבנתם למה הן כתובות?
• עברו על כל זכות, למה צריך אותה? מדוע חשובה? תנו דוגמא למימוש כל זכות
• אילו שאלות עולות לכם בעקבות הקריאה של הזכויות?

ציוד דרוש:

כרטיסיות זיכרון להדפסה ב-2-3 העתקים. (כמספר הקבוצות שמחלקים את המשתתפים)

תחנה 2: משפט הזכויות

מטרת הפעילות היא לעזור לילדים להבין את המשמעות של זכויות האדם והאזרח בפועל, בחיי היום-יום של כל אחד מאיתנו.

מהלך הפעילות:

המשתתפים יושבים בחצי עיגול,  כל ילד מקבל פתק, כל ילד בתורו נעמד מול הקבוצה/ כיתה ומקריא את המקרה שלו. שאר הקבוצה הם השופטים, הם צריכים להחליט איזה זכות הוא הפר או הפרו כלפיו. כל מקרה כזה מזמן דיון קצר ודורש מהילדים לנמק למה המקרה הזה קשור דווקא לזכות המסוימת הזאת.

ציוד דרוש:

לוח זכויות ופתקי מקרה

תחנה 3: מכירה פומבית של זכויות

המטרה של התחנה: לגרום לילדים לחשוב על חשיבות הזכויות, להעלות את השאלה איזה זכויות חשובות יותר מהאחרות, האם יש זכות שחשובה יותר מהשנייה, אילו זכויות תלויות אחת בשניה.

מהלך הפעילות:

 כל ילד או קבוצת ילדים מקבלים 5 שטרות של 100 ש”ח (נספח).

המנחה של התחנה מכריזה על סדר היום של המכירה הפומבית שבה מפורטות הזכויות שימכרו היום.

הזוגות/הקבוצות מקבלות 2-4 דקות להתייעץ ולהחליט איזה זכות הם רוצים לקנות.  מתחילה המכירה: המנחה מכריזה על הזכות  – המחיר הראשוני של כל זכות הוא 200 ש”ח. הילדים שרוצים לקנות מצביעים, ומציעים את המחיר שהם מוכנים לשלם על הזכות הזאת. כדאי שלילדים יגמר הכסף כדי שההחלטה על הרכישה תעורר מחשבה. 

דיון בסוף הפעילות:

• איזה זכות או זכויות היה ברור לכם שאתם רוצים לקנות?
• איזה התלבטויות היו לכם כשהייתם צריכים להחליט איזה זכות לקנות?
• האם לדעתכם יש זכויות שהן חשובות יותר מזכויות אחרות?

ציוד דרוש:

שטרות של 100 וזכויות למכירה

תחנה 4: הזכות לשיוויון

(מתוך מערך הזכות לשוויון של האגודה לזכויות האזרח בישראל, משרד החינוך, המטה לחינוך אזרחי לחיים משותפים)

הפעילות ממחישה את המשמעות של המושג שיוויון הזדמנויות. היא ממחישה חוסר השיוויון שקיים בין בני אדם בנקודת הפתיחה. ומראה את הצורך באפליה מתקנת לצורך שיוויון.

מהלך הפעילות:

המשתתפים יתחלקו ל- 2 קבוצות שוות בגודלן. כל קבוצה תקבל שקית במבה גדולה. מטרת המשחק היא להעביר את כל הבמבה מהשקית לקערה המצויה בקצה השני של הכיתה. לצורך העברת הבמבה- קבוצה אחת תקבל מצקת וקבוצה שנייה כפית. כל תלמיד מבצע העברה אחת ומעביר את המצקת/ כפית לילד.ה הבא.ה בתור בקבוצה. ברור כי הקבוצה שקיבלה את המצקת ככלי להעברת הבמבה היא בעלת סיכויים טובים בהרבה לנצח במשחק.

שאלות לדיון:

• מה מייצגת הבמבה? (טובין חומרי או חברתי)
• מה מייצגים הכלים שקיבלתם? (הזדמנות לא שווה להצלחה).
• כיצד הרגשתם כשקיבלתם את הכלים השונים? ובמהלך התחרות?  (מתור לתור הפערים הלכו וגדלו.
• מה זה אומר לנו על שוויון הזדמנויות (אם נשארים אם אותו סיכוי נמוך להצלחה בקבוצה – כגון ביישוב, במשפחה, במגזר וכו’, הפערים עלולים לגדול עם הזמן).
• מדוע הסכמתם להשתתף במשחק, למרות שידעתם שהוא לא הוגן מבחינת תנאי הפתיחה? 
• מה נגרם למוטיבציה שלכם לנצח במשחק? (גם במציאות- אנשים המופלים לרעה משחקים עם הכלים שנתנו להם, למרת שפעמים רבות הם מודעים לחוסר ההוגנות. זה עלול לייצר מוטיבציה נמוכה להצליח.)

שאלה למחשבה: 

אם היינו מפסיקים את תחרות הבמבה באמצע, ואז “מתקנים” את המשחק, ומאפשרים לשתי הקבוצות לעבוד עם אותו כלי )המצקת או הכפית(האם אז הייתה ממומשת הזכות לשוויון ? ומה לגבי הפער שנוצר בין הקבוצות בתורות הקודמים ? האם הוא עדיין רלוונטי לתוצאה במשחק כולו ?

ידע למורה – שוויון מהותי – אינו מדבר על יחס שווה אלא על תוצאה שווה או שוויון בתוצאות. כשבודקים אם מצב מסוים הוא בלתי שוויוני בודקים אם התוצאה שוויונית. הבעיה עם השוויון הפורמאלי זה שהוא מתעלם מתנאי פתיחה שונים )אנשים נולדים עם יכולות שונות, רקע סוציו אקונומי שונה( הוא מתעלם מהתוצאה ומנקודת הפתיחה. השוויון המהותי דורש שיינתן לעיתים יחס שונה על מנת להשיג שוויון בתוצאות. אם כך- כיצד הייתם מעניקים שוויון פורמאלי מרגע הפסקת המשחק בשלב הראשון ? (תשובה אפשרית: נותנים תור אחד חופשי לקבוצה שהייתה מופלית לפני כן- על מנת להתחיל מחדש עם תנאי פתיחה שווים- זהו עקרון ההעדפה המתקנת.)

ציוד דרוש:

כפית, מצקת ולכל קבוצה 2 שקיות במבה גדולות.

תחנה 5: מה קורה במציאות – משחק פלונטר – התנגשויות בין זכויות 

בפעילות זו נעסוק במצבים שבהם שמירה על זכות אחת עלולה לפגוע בזכות אחרת.

זכויות האדם אינן פועלות תמיד בהרמוניה מלאה; לעיתים הן עשויות להתנגש זו בזו.

לדוגמה, מימוש זכות חופש הביטוי יכול לעיתים לפגוע בזכותו של אדם אחר לשם טוב.

במהלך הפעילות נבחן דילמות מסוג זה, נחשוב יחד כיצד ניתן לאזן בין הזכויות, ונעודד את התלמידים לפתח חשיבה מורכבת ורגישה כלפי מצבים שבהם אין תשובה אחת נכונה.

מהלך הפעילות:

במרחב הכיתה מודבקות הזכויות השונות על הרצפה בצורת ריבוע גדול.
התלמידים מתחלקים לארבע קבוצות. המנחה מקריא מקרה המדגים קונפליקט בין זכויות.

כל קבוצה מתבקשת:

1. לנתח את המקרה משני צדדיו – אילו זכויות מתממשות עבור צד אחד, ועל חשבון אילו זכויות של הצד השני.
2. לבחור נציג/ה שייצג את הקבוצה במשחק.
   

בדומה למשחק פלונטר, הנציג של כל קבוצה, בתור, ניגש לריבוע הזכויות שעל הרצפה ומניח ידיים ורגליים על הכרטיסים של הזכויות שמתנגשות במקרה שנדון.
שאלה מנחה במהלך הפעילות: 

מה אתם הייתם עושים במקרה הזה?

ציוד דרוש:

עיגולים עם שמות הזכויות, מסקנטייפ וכרטיסיות מקרה.

תחנה 6: מאבקים להשגת הזכויות – עושים סדר בזכויות

המטרה של הפעילות היא להקנות  ידע ולעורר אצל הילדים שאלות. הבנה אחת מתוך המשימה היא שזכויות לא ניתנות הן נלקחות. במהלך ההיסטוריה קבוצות באוכלוסייה היו צריכות להאבק ולקחת אותו.

מהלך הפעילות:

הילדים יקבלו כרטיסיות עם זכויות שנחקקו במדינות וכרטיסיות שנים, הם צריכים לסדר את הזכויות לפי סדר כרונולוגי לפי מה שהם חושבים.

אחרי שהם מסדרים את הכרטיסיות המנחה חושפת את ציר הזמן הנכון ובעקבותיו עורכים דיון

שאלות לדיון:

• איזה חוקים אתם חשבתם נחקקו ראשונים ואיזה חוקים נחקקו בפועל?
• האם הופתעתם? 
• מה ידעתם?
• איזה שאלות עולות לכם בעקבות ההתבוננות בזמנים שבהם נחקקו החוקים
• בדיון אפשר להתעכב על אחד החוקים ולשאול (חוק ההצבעה, הזכות של נשים לרכוש, הזכות של נשים להצביע, אמנת העבדות, אמנת הגיל המינימלי להעסקת ילדים בתעשיה)
• מה היה לפני שנחקק החוק הזה? למה היו צריכים לחוקק את החוק הזה? מה קרה שהחוק נקבע דווקא בשנה הזאת?

ציוד דרוש:

ציר זמן של זכויות אדם וכרטיסיות שנים להתאמה – מתי נחקקו הזכויות ואיפה, כרטיסיות עם מידע על חוקים ואמנות שמהוות נקודות חשובות בזמן בהתפתחות החברה הדמוקרטית.

טבלת עזר למורה

החוק שנחקק להגן על זכות	השנה	הסבר למורה/מנחה
זכות הבחירה – הזכות של האזרחים (עוד לא האזרחיות)של  המדינה לבחור ולהיבחר. המדינות הראשונות לחוקק את הזכות: ארצות הברית, אנגליה וצרפת.	1828	בראשיתה זכות הבחירה הייתה רלוונטית רק למיעוט קטן של גברים בעלי מעמד. במהלך הגל הראשון נמתח בהדרגה הרף המאפשר זכות בחירה עד שבסופו במספר מדינות כבר הייתה זכות בחירה לכלל האזרחים. בעקבות אותן מדינות עוד מדינות באירופה עברו למשטר דמוקרטי: שוויץ, ספרד, בלגיה, הולנד ואוסטריה.
הזכות לבעלות על רכושהזכות של נשים להיות בעלות של רכוש	1870	עד סוף המאה ה 19 לנשים במדינות אירופה לא הייתה הזכות להיות בעלות על רכוש.
זכות בחירה לנשים בניו זילנד	1893	המדינה הראשונה שהעניקה זכות בחירה לנשים, שעדיין קיימת, היא ניו זילנד.
אמנת הגיל המינימלי להעסקת ילדים בתעשייה	1919	משנת 1919, החלו להחקק אמנות בנוגע לגיל המינימלי של העסקת ילדים  במקומות עבודה: בחקלאות, בתעשייה, בים, בפחמים ומסיקי דוודים, בדיג
זכות בחירה לנשים בארצות הברית – הזכות של נשים לקחת חלק בבחירות, להצביע ולהשפיע.	1920
אמנת העבדות – אמנה שהמדינות שחתמו עליה התחייבו למנוע מאנשים להפוך בני אדם ובנות אדם לעבדים.	1926	אמנה שנחתמה על ידי חבר הלאומים לדיכוי סחר בעבדים ועבדות.
יש בעולם 29 מדינות דמוקרטיות	1926
חוק עבודת הנוער במדינת ישראל- חוק שקובע מאיזה גיל ילדים יכולים לעבוד. חוק שדואג לכך שההשכלה, הלימודים של הילדים לא יפגעו בגלל עבודה.	ישראל – 1953	לפני שחוקק חוק זה, ילדים מתחת לגיל 16 היו עובדים שעות רבות במקום ללכת לבית ספר.
ביטול ההפרדה הגזעית (בין לבנים לאפרו-אמריקאים) בתחבורה הציבורית.	1956	ביטול ההפרדה הגזעית קרה אחרי מאבק – רוזה פארקס, אישה אפרו אמריקאית סירבה לקום ממקומה בשביל גבר לבן באוטובוס בשנת 1955 ונעצרה. המעשה שלה הוביל את מנהיגי ה-NAACP לפתוח מאבק נגד ההפרדה הגזעית באוטובוסים. הם בחרו במרטין לותר קינג להוביל את המאבק. השחורים בעיר החרימו את האוטובוסים במשך 381 ימים, הלכו ברגל וארגנו הסעות מתנדבים. החרם גרם להפסדים גדולים לחברת האוטובוסים ולמחאה רחבה ברחבי ארצות הברית. בעקבות לחץ ציבורי והחרם הממושך, בית המשפט העליון ביטל את חוקי ההפרדה – וכך הופסקה ההפרדה הגזעית באוטובוסים.
36 מדינות דמוקרטיות בעולם	1962
חוק זכות ההצבעה – בארצות הברית. חוק שאפשר לאזרחים האפרו-אמריקאים לקחת חלק בבחירות.	1965	חוק זכות ההצבעה (1965) נועד להבטיח שאזרחים אפרו־אמריקאים יוכלו להצביע בלי אפליה. למרות שהיה כבר חוק שאוסר על אפליה בבחירות, מדינות הדרום יצרו חוקים שעקפו זאת — כמו מבחני קריאה וכתיבה, תשלום מס מיוחד, או דרישת בעלות על רכוש — וכך מנעו מרבים מהעבדים המשוחררים וצאציאם להצביע.החוק החדש נתן לממשלה הפדרלית כוח לפקח על מדינות הדרום: כל שינוי בחוקי הבחירות שם היה חייב לקבל אישור מראש ממשרד המשפטים.החוק הזה פתח את הדלת לביטול מכשולים גזעניים בבחירות, הגדיל משמעותית את מספר המצביעים מקרב האפרו־אמריקאים, ונחשב לאחד הצעדים החשובים במאבק לסיום ההפרדה הגזעית בארצות הברית.
פתיחת קורס הטיס בצה”ל בפני נשים – בישראל	1995	הסיפור מאחורי פתיחת קורס הטיס בפני נשים – אליס מילר, בעלת רישיון טיס ולימודי הנדסת אווירונאוטיקה, ביקשה להיבחן לקורס טיס בצה”ל.הצבא סירב בטענה שנשים אינן יכולות לשרת בתפקידי לחימה.מילר ערערה, אך גם אחרי פגישה עם מפקד חיל האוויר הסירוב נשאר.בעזרת ארגוני זכויות אדם היא פנתה לבג”ץ, שבסופו של דבר קיבל את עתירתה וקבע שיש לאפשר לנשים לגשת למיונים.החלטת בג”ץ פתחה בפני נשים תפקידים שונים, שעד אז יוחדו לגברים בלבד. נוסף על קורס הטיס נפתחו גם תפקידים במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, בגדוד האב”כ של חיל ההנדסה ובמשמר הגבול. בנוסף הוקם גדוד חי”ר ייעודי, ששמו “קרקל“, שמטרתו שילוב נשים בחיל הרגלים.
חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות	1998	עיקרי החוק: הנה סיכום קצר, פשוט וברור של עיקרי החוק:החוק קובע שאסור להפלות אדם עם מוגבלות בעבודה – בקבלה, בקידום או בפיטורין – והמעסיק חייב להתאים את העבודה לצרכיו של העובד, כל עוד זה לא נטל כבד מדי. מותר לבצע העדפה מתקנת כדי לתקן אפליה קיימת ולקדם שוויון לאנשים עם מוגבלות, והמעסיקים נדרשים לפעול לייצוג הולם של עובדים עם מוגבלויות. החוק מחייב שהתחבורה הציבורית תהיה נגישה ומתאימה לאנשים עם מוגבלויות. הוקמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שתפקידה לוודא שהחוק נאכף. בנוסף, אסור להפלות אנשים עם מוגבלות בקבלת שירות או בכניסה למקומות ציבוריים, וחובה להנגיש כל מקום ושירות ציבורי לצורכיהם.
זכות הצבעה לנשים בסעודיה	2011	עוד מידע על זכויות נשים בסעודיה:בסעודיה חלו בשנים האחרונות כמה שינויים חשובים בזכויות נשים. ב־2011 הודיע המלך שנשים יוכלו להצביע בבחירות, וב־2015 הן קיבלו לראשונה זכות להצביע ולהיבחר – ואף כמה נשים נבחרו. לאחר לחץ בינלאומי, ב־2012 השתתפו לראשונה שתי ספורטאיות סעודיות באולימפיאדה. ב־2018 בוטל האיסור על נשים לנהוג, והן הורשו גם להיכנס לאצטדיוני ספורט. וב־2019 נקבע שנשים יכולות להוציא דרכון ולטוס לחו”ל בלי אישור של גבר.
75 מדינות דמוקרטיות בעולם	2019

תחנה 7: חותמים על אמנת הזכויות הכיתתית

המטרה היא להמחיש לתלמידים את ההקשר הרחב של הנושא, להראות ש 192 מדינות, מנהיגים של מדינות, חתמו על האמנה של זכויות האדם והאזרח, ולהבין שהאמנה הבינלאומית היא משמעותית רק אם זכויות האדם והאזרח חלות על כל בן אדם וילד בכל בית ובכל בית ספר.

מהלך הפעילות:

מפעילת התחנה מקריאה קטע קצר על ההיסטוריה של האו”ם והסיבה שהוא נוצר. ואומרת עכשיו אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו שומרים על הזכויות של ילדי ומורי הכיתה: כל ילד/זוג/שלישייה – יקבלו דף עם  זכות והם צריכים לכתוב איך בכיתה ובבית הספר אפשר לשמור על הזכות הזאת.

אחרי שכולם סיימו – כל זוג או שלישיה מקריא את מה שהוא כתב וכל הילדים חותמים על מגילת הזכויות הכיתתית.

ציוד דרוש:

שלטי זכויות, עפרונות, הדפסה של קטע פתיחה להשראה

תחנה 8: מקשטים את הכיתה בזכויות שלנו

מטרת הפעילות להנכיח את השיח על הזכויות בכיתה, לחגוג את העובדה שאנו חיים בתקופה בה יש לנו הרבה זכויות.

מהלך הפעילות:

על השלטים שהילדים הכינו בתחנה הקודמת מציירים ציורים של איך הזכויות האלה באות לידי ביטוי. בנוסף הילדים ימציאו סיסמאות שמעודדות שמירה על זכויות ויכתבו אותן על דפים לבנים. 

אוספים ותולים אחרי זה בכיתה.

ציוד דרוש:

שלטי זכויות מהתחנה הקודמת, דפים לבנים.