פתיחה

“איני מסכים לשום דבר שאתה אומר, אך אני מוכן למות כדי להגן על זכותך לומר את הדברים”. (וולטר)

ב־ 16.11.1996 קיבלה עצרת האו״ם באופן רשמי את הצהרת עקרונות הסובלנות של אונסק״ו. על פי ההגדרה הלשונית, סובלנות היא ההכרה בקיומן ובזכות קיומן של דעות אחרות ומוסכמות תרבותיות שונות (על פי האקדמיה ללשון עברית). בהצהרת אונסק״ו עצמה מוגדרת הסובלנות כ״כבוד, קבלה והערכה של המגוון העשיר של תרבויות העולם, של צורות הביטוי ושל הדרכים להיות בני ובנות אדם״.

בשבועות האחרונים אנו עדים לאירועי אלימות והסתה במרחבים ציבוריים שונים, המונעים מעצם חוסר ההסכמה – על דעה, על עמדה, על זהות. חברה דמוקרטית־ליברלית אינה יכולה להרשות לעצמה שסובלנות תישאר בגדר אידיאל תאורטי בלבד; היא חייבת להתקיים כפרקטיקה יומיומית, המאפשרת חיים משותפים לצד מחלוקת, ושגשוג לכלל דווקא בתוך מצבי אי־הסכמה.

מדברים סובלנות בכיתה

בחרנו להדגים כיצד חוסר סובלנות, ופנייה לאלימות מערערת את הסביבה על ידי התמקדות בשלוש פרשיות שונות של אלימות הנובעת מחוסר הסכמה, ובעקבותיה ערעור ופגיעה בזכויות אדם. הראשון – קרוב לבית, במערכת החינוך: אלימות מצד תלמידים שהופנתה כלפי תלמידים אחרים. השני – הצצה לאלימות הגוברת מצד מתנחלים יהודים כלפי פלסטינים וכלפי ישראלים הבאים לעזור במסיק זיתים. השלישי – אלימות כלפי חבר הכנסת איימן עודה וכנגד המשתתפים בחוג הבית בהשתתפותו.

מהלך השיעור:

1. מתחילים בבירור ידע קודם ועמדות – אפשר להשתמש בכלים לאיסוף תגובות מהקהל כמו מנטימטר או גוגל פורמס, כדי לברר כמה מהתלמידים והתלמידות מכירים את האירועים, וכמה הם תופסים כל אירוע כחמור.
2. עבור כל אירוע נשאל את השאלות הבאות: מהי המחלוקת שבשורש האירוע? או במילים אחרות, באלו דעות מחזיקים המשתתפים השונים באירוע (גם התוקפים וגם הנפגעים)? כמה המחלוקת הזו משקפת קרע/שסע מהותי בחברה הישראלית?
3. נכתוב על הלוח “בנק” של זכויות אדם במדינה דמוקרטית. הצעה לרשימה: הזכות לחיים, לשלמות הגוף ולביטחון; הזכות לכבוד; הזכות לחירות: חופש הביטוי, חופש התנועה, חופש העיסוק; הזכות לשוויון.
   לגבי כל מקרה נשאל את הכיתה: איזו זכות נפגעה, ומי האוכלוסייה או הקבוצה שזכויותיה נפגעו
4. לבסוף נשאל: כיצד ניתן להגיב אחרת? אם הייתם אתם בסיטואציה שבהה אתם מבקשים להביע את חוסר הסכמתכם העמוקה עם התרחשות מסוימת, כיצד הייתם עושים זאת תוך מימוש ערך הסובלנות ומבלי לפגוע בזכויות אדם.
5. סיכום – הפניה לחוק החינוך הממלכתי, סעיף 2: “להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים”.
   זכויות אדם, ערכים דמוקרטיים וסובלנות שלובים אחד בשני ובלעדיהם החברה שלנו תכרע תחת מעשי האלימות וחוסר הסובלנות. מעשים אלו לא נעשים בריק ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו כיצד פרשיות אלו קשורות אחת לשנייה, וכיצד אלימות מחלחלת מלמעלה עד לבית ספר בבאר שבע.

חומרים לעבודה בכיתה

קרוב לבית – במערכת החינוך

חומר להרחבה וגם קרדיט לתמונה

תמונת הנושא של העמוד לקוחה מתוך האתר “דרך שירה בנקי” – שירה נרצחה במצעד הגאווה בירושלים ב- 30.7.2015, והיא בת שש עשרה בלבד. על ידי חרדי ישראלי שראה בקיום מצעד הגאווה כחילול קדושת העיר. באתר תוכלו לקרוא עוד על שירה בנקי, ועל הפרויקט שהקימו ההורים שלה שמטרותיו להילחם בשנאה במרחב הציבורי ועידוד דרכי סובלנות בחברה הישראלית.

הצעה למערך שיעור המתמקד באירוע האלימות בבית הספר בבאר שבע: את המערך כתב אלדד פורת, מנהל בית הספר “המשותף חוף הכרמל”, מעגן מיכאל