בשבת, 28 בפברואר, לאחר חודש של איומים והסלמה, פתחה ישראל, בשיתוף עם ארצות הברית, במתקפה נגד איראן — מהלך שסימן את חידוש הלחימה בין הצדדים. ב־8 באפריל, לאחר כמעט 40 ימי לחימה, הושגה הפסקת אש בת שבועיים בין ארצות הברית לאיראן. המערך הנוכחי מבקש להבין את הרקע להתפתחות המלחמה והשלכותיה: כיצד הסתיימה המערכה הקודמת ביוני, מהם היעדים האסטרטגיים של הצדדים ביציאה לסבב הנוכחי, מהן המטרות שלשמן הצטרפה ישראל למבצע, מהו המחיר ששילמנו כחברה אזרחית בימים אלה, עד כמה יציבה הפסקת האש, כיצד משפיעה החזית הצפונית שנותרה פתוחה מול חיזבאללה,— והאם יש במלחמה זו פתח להזדמנות לקידום שלום באזור. בירור סוגיות אלו חיוני להעמקת ההבנה, להנעת חשיבה ביקורתית במרחבים החינוכיים שלנו ולטיפוח שיח מושכל התורם לחיזוק הדמוקרטיה הליברלית.

פתיחה

מיתוך הקישור המתעדכן, נציג את תמונת המצב של המלחמה מהמכון למחקרי הביטחון הלאומי:

נשאל:

• מה ניתן ללמוד מהמפה על ישראל ואיראן?
• מה ניתן ללמוד מהמפה על האזור כולו? (ניתן להתייחס לתקיפות שבוצעו במדינות ערביות ובאירופה)
  

חלק א’- רקע על איראן

משימת חקר

לפניכם רשימת מושגים ושמות שיסייעו להכיר את הרקע על איראן הדרוש להבנת המציאות הנוכחית . כל יחיד/זוג בקבוצה מקבל מושג אחד עליו הוא צריך לקרוא ולכתוב פסקה קצרה שתסביר ליתר המשתתפים את הנקודות הבאות:
1. מה זה? המושג/השם הזה
2. ואיך זה עוזר לנו להבין את המאבק הנוכחי בין איראן לישראל?
3. מי שמעביר.ה את הפעילות בזום- תמונה שמצאו שמיצגת את המושג.

הצגה:

אפשרות להצגה למי שאינו נמצא בזום: תנו למשתתפים לסדר את רשימת המושגים על ציר זמן, על פי סדר כרונולוגי, ולאחר מכן תנו לכל נציג להציג את המושג שלו על פי הסדר
בזום– מומלץ להציג כל פעם מושג אחד על פי הסדר לצורך הבהירות ולבקש מהמשתתפים להקרין לכולם את התמונה שבחרו בזמן ההסבר שלהם ולתת למי שהציג אותו לספר.

רשימת המושגים:

• המהפכה הלבנה
• איסור הצ’אדור
• השאה (מוחמד רזא פהלווי)
• המהפכה האסלאמית (1979)
• רוחאללה חומייני
• שלטון האייתוללות
• עלי חמינאי
• משמרות המהפכה (הפאסדראן)
• משטרת המוסר (גאשת-א אירשד)
• מהסא אמיני
• מחאת העם האיראני
• כוחות הפרוקסי (שליחים) האיראני או: יצוא המהפכה האיראנית
• הגרעין האיראני
• הסכם הגרעין (2015)
• הסנקציות על איראן ומשבר כלכלי
• המשא ומתן עם איראן 2026

חלק ב’- היציאה למלחמה

מבצע “עם כלביא” נמשך 12 ימים והסתיים ב־24 ביוני 2025 בהצהרת ראש הממשלה, שלפיה ישראל הצליחה לפגוע משמעותית ביכולת ייצור הטילים הבליסטיים של איראן, וכן להסב נזק לפרויקט הגרעין ולפעילי המשטר.

:תקראו ציטוט מההצהרה

ב־28 בפברואר, לאחר תקופה ממושכת של משא ומתן סביב תוכנית הגרעין האיראנית, נטשו ישראל וארצות הברית את המשא ומתן והוציאו לדרך את “מבצע שאגת הארי”. פעולה זו הוצגה כמהלך שנועד לחזק את ההרתעה אל מול האיום הגרעיני מצד איראן — איום שרק שמונה חודשים קודם לכן הוצהר כי הוסר.

תקראו ציטוט מההצהרה:

“במשך 47 שנים קורא משטר האייתולות ‘מוות לישראל’, ‘מוות לאמריקה’. הוא הקיז את דמנו, הוא רצח אמריקנים רבים והוא טבח בעמו שלו. היום כבר כולם מבינים – אסור שמשטר טרור רצחני זה יתחמש בנשק גרעיני שיאפשר לו לאיים על קיומנו, ויאפשר לו לאיים על שלום האנושות כולה. אנחנו יצאנו לקרב כדי לשנות מצב זה מן היסוד, לשים קץ לאיום.” מתוך הצהרה של רוה”מ בינימין נתניהו בפתיחת המצבע “שאגת הארי”

מוזמנים.ות להשתמש באחד מהסרטונים הבאים:

נשאל:

• מה ניתן ללמוד מקריאת שתי ההצהרות/ מצפייה בסרטון?
• מהו, לדעתכם.ן, תפקידה של הנהגה בזמן מבצע צבאי בכל הנוגע למסירת מידע לציבור?
  

חלק ג’- לאתגר את החשיבה

חשוב להדגיש כי בחברה דמוקרטית יש מקום ואף חובה לקיים דיון ביקורתי ביחס למהלכים צבאיים ומדיניים. ביקורת עניינית היא חלק מהחוסן של מדינה דמוקרטית, ומאפשרת לוודא שהחלטות מתקבלות מתוך שיקולים ענייניים, באחריות ובשקיפות, ומתוך מחויבות לערכים ולעקרונות שעליהם נשענת הדמוקרטיה.

1. מטרות המלחמה: איפה אנחנו עומדים ביחס לתחילת המלחמה?

תתבוננו במקורות הבאות:

“הבעיה אינה נעוצה בהישגים של “עם כלביא” שהיו מבחינה מבצעית-מודיעינית-טקטית טובים יותר מהציפיות. הבעיה היא מה שנתניהו וטראמפ עשו מאותה הצלחה. היומרה של אז יוצרת את סימני השאלה אצל רבים כיום. “ב-12 הימים של מבצע ‘עם כלביא’ השגנו ניצחון היסטורי, והניצחון הזה יעמוד לדורות”, אמר אז נתניהו בפתח דבריו לסיכום המבצע אז ביוני. “הסרנו שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה בפצצות גרעין ואיום ההשמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים. אם לא היינו פועלים עכשיו, מדינת ישראל הייתה עומדת בקרוב בפני סכנת השמדה”. טראמפ סיכם זאת במילים פשוטות יותר, מילה אחת למעשה : Obliterated – מושמדים – אמר על מתקני הגרעין. נתניהו לא מתבייש להשתמש כעת בדיוק באותן מילים על הסרת האיום הקיומי, שמסתבר שצריך להסיר אותו פעם בשמונה חודשים. אבל אם כל פעולה כזו תביא את ישראל שוב פעם להיות תחת איום קיומי – אז מה הטעם? אולי צריך לחשוב על דרך אחרת? אולי באחד מהסיבובים לא יהיה ממשל אמריקאי שייתן גיבוי? מה אז? ישראל תהיה תחת סכנה קיומית? הרי בלי ארצות-הברית אי אפשר לקיים את ההתקפה הזו. כפי שחשפנו לפני כשבוע, בשיחות בין ישראל לארצות-הברית על תכנון הפעולה דובר על מטרה שונה – גרימת נזק גדול ככל הניתן כדי שאיראן תשוב לשולחן המשא ומתן עם נכונות לוותר על מה שהיא לא הייתה מוכנה לוותר בנושאי הגרעין. פיתרון כזה לא היה עוזר למפגינים אלא להפך – פוגע בהם כי בתמורה לעסקה השלטון היה דורש שיעזבו אותו בשקט. כעת, עם ההצלחה ביום הראשון, ובמיוחד עם סוף תקופת חמינאי המסתמנת, נראה כי המטרות עודכנו והן עוסקות בהחלפת השלטון, אבל איך הדבר בדיוק יתנהל, במיוחד אם משמרות המהפכה ימליכו את אחד מבניו וימשיכו לשלוט במדינה, האם ההמונים שוב ייצאו לרחובות ויסכנו את חייהם וכיצד כל זה יסתיים – אלו שאלות שלאף אחד אין תשובה עליהם.” מתוך כתבה של רונן ברגמן

נשאל:

• מה ניתן להבין מקריאה על מטרות מבצע שאגת הארי והפסקת האש הנוכחית בה אנו נמצאים.ות?
• איזה ספקות מציעים המקורות לגבי המלחמה עם איראן?

2. מחירי המלחמה

כמו בכל מלחמה, ישנם מחירים הנגבים בגוף, ברכוש ובנפש. גם מבצע “שאגת הארי” גבה מחירים, ויש חשיבות להתבונן בהם יחד עם הקבוצה.

תתבוננו על הכותרות הבאות:

לדיון:

• מה ניתן ללמוד מהכותרות?
• למה, לדעתכם.ן, חשוב לדעת מה הם מחירי המלחמה? 
• שיתוף אישי: “המחיר שאני שילמתי” – המנחה תבקש מהמשתתפים.ות לשתף בזוגות במחיר שהם שילמו במלחמה

3. הגזרה הצפונית: המלחמה מול חיזבאללה ממשיכה

ימים ספורים לאחר תחילת מבצע “שאגת הארי”, ולאחר יותר משנה של הפסקת אש מתוחה בין ישראל לחיזבאללה, התחדשה הלחימה בגזרה הצפונית. חילופי התקיפות מתרחשים כמעט מדי יום, וגורמים לפגיעות רבות ברכוש, לנפגעים בגוף ובנפש – ואף גובים את חייהם של אזרחים. למרות שחיזבאללה פועל כשלוחה של איראן, חזית זו נותרה פעילה גם מתקיפות של ארגון הטרור כמו של ישראל. כעת שוררת תחושת אי־ודאות, בין תקווה לשיחות בין ישראל ללבנון וייאוש של מאות אלפי א.נשים ממשיכים לחיות תחת מציאות של לחימה מתמשכת.

צפו בסרטון הבא מהדקה 00:58 ועד הדקה 3:22:

לדיון:

• לפי הסרטון, איך מרגישים.ות תושבי הצפון, ומה הן הבקשות שהם פונים אליהן – ולמי?
• כיצד אנחנו, כאזרחים.ות במדינת ישראל, יכולים.ות להביע סולידריות ותמיכה בתושבי הצפון?

חלק ה’- מדמיינים עתיד של שלום

כל התקפה שאינה מוליכה במישרין אל השלום, מן ההכרח שתסתיים בהגנה” (קלאוזביץ)”.

במשך השנתיים וחצי האחרונות אנחנו מעורבים.ות במספר חזיתות קרב שונות. מבצע “עם כלביא”, שתוכנן ליוני 2025, נועד להביא לסיום הסכסוך עם איראן, אך הסכסוך התחדש בסוף פברואר, מה שהוביל לפתיחת החזית הצפונית ולעצירת התקדמות ההסכם בעזה.

כעת אנו נמצאים.ות במצב של הפסקת אש וממתינים למשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, בעוד שהממשלה מקבלת החלטות בנוגע לתוצאות המלחמה עם איראן, ממשיכה את המלחמה מול חיזבאללה, במקביל שמנסה לקדם שיחות עם ממשלת לבנון.

תרגיל לקבוצה – דמיון פוליטי:

​מלחמות רבות בהיסטוריה הסתיימו בהסכמים. ישראל חתמה על שלום עם מצרים וירדן אחרי שנים של קרבות קשים ומחירים רבים מאוד אשר שילמו המדינות. הסכמים אלו שינו את המציאות מקצה לקצה ועתה אנו חווים מציאות של שלום. אנשים נוסעים לבקר בסיני שבמצרים באתרים כמו הסלע האדום שבירדן, ירדן ומצרים מכבדות את ההסכמים ונשארות נאמנות לישראל גם במציאות הקשה.

לאחר התבוננות בשערי העיתונים, כל משתתף.ת יקבל קבל עמוד שער ריק ויתבקש להשלים: כותרת ראשית, כותרת משנה ואיור הממחיש את הכותרות.

אחרי שהמשתתפים.ות ישתפו בכתבות שכתבו, נפתח דיון:

• איזו מדיניות ישראל צריכה לנקוט כדי שהחדשות שאתם.ן כתבתם.ן יתרחשו?
• מדוע חשוב לשקול אפשרויות שבהן מלחמה היא אמצעי להשגת הסכמי שלום?

למנחה:  חשוב לדמיין יחד עם הקבוצה תרחישים של דו-קיום ושלום עם מדינות שכנות. ניתן להזכיר את הסכמי השלום עם מצרים וירדן, וכן להעלות הצעות עדכניות. להרחבה מוזמנים.ות להפנות למצפן לבריתות אזוריות.

סיכום

חשוב לפתח עם הקבוצות שלנו תהליכים שמטפחים חשיבה ביקורתית ודמיון פוליטי, המעודדים התבוננות במטרות הסכסוכים וחיפוש פתרונות ארוכי טווח שמבטיחים ביטחון ויציבות. בתוך מציאות שבה ההחלטות מתקבלות בידי מנהיגים אך המחיר הכבד משולם בידי אזרחים—תושבי הצפון, חיילי צה״ל ורבים הנושאים צלקות נפשיות—עלינו לחזק את היכולת להבין מורכבות, לפעול באחריות אזרחית ולדרוש אופק מדיני. ההיסטוריה מלמדת שמלחמות מסתיימות לבסוף סביב שולחן הדיונים, ולכן עלינו להתעקש שהכוח הצבאי הוא אמצעי בלבד, ושמטרתנו כחברה חפצת חיים היא לקדם הסדרים מדיניים ושלום, מתוך מחויבות לקדושת החיים

חומרים להרחבה

מערכים נוספים באתר