תיאור המערך

המערך עוסק בהיכרות עם הרשות המקומית כגורם משמעותי בעיצוב חיי היום-יום של התושבים, ומתמקד בפיתוח תחושת שייכות, אחריות ומעורבות של המשתתפים במרחב שבו הם חיים. דרך חקר מידע, דיון, סימולציה ויצירת יוזמות, המשתתפים לומדים כיצד מתקבלות החלטות ברמה המקומית, מהם התחומים שבאחריות הרשות, ואילו כלים עומדים לרשותם להשפיע וליזום שינוי. השאלה המרכזית שמנחה את השיעור היא: כיצד יכולים צעירים להשפיע על המרחב המקומי שבו הם חיים, גם אם עדיין אינם בעלי זכות הצבעה?

מטרות השיעור:

• היכרות עם המרחב המקומי והסוגיות החברתיות והציבוריות שהרשות המקומית נדרשת אליהן
• יצירת חיבור ותחושת אחריות של המשתתפים למרחב בו הם גרים וחיזוק תחושת היכולת והמוטיבציה לפעול בו.
• חיזוק ההבנה והקריאה של המשתתפים את האופן בן ערכים ועקרונות דמוקרטיים באים לידי ביטוי במרחב המקומי הקרוב אליהם

פתיחה – 10 דק’

בקבוצות עם נגישות למחשבים ניידים או לאינטרנט ומקרן (אפשר גם להנחות אותם לחפש באמצעות הפאלפון), שולחים את המשתתפים לסייר באתר של הרשות שבה גרים המשתתפים ומבקשים מהמשתתפים להפיק את המידע הבא:

• מספר התושבים
• מתי נוסד היישוב או היישובים השייכים לרשות
• מקור השם של הרשות
• מי מכהן כיום כיו”ר הרשות
• עוד שני דברים מעניינים ומסקרנים על הרשות שהפתיעו אותם משיטוט באתר.

לאסוף את התשובות של המשתתפים ללוח, ולשים דגש על “ההפתעות” שהם מצאו. 

חלק ראשון אתגרים ברשות המקומית: “תרגיל קיטורים והילולים” – 20 דק‘

כעת הקרינו את הסרטון הבא למשתתפים:

שאלו את המשתתפים – מה הגימיק שהשתמשו בו בסרטון? מה המסר שהסרטון באמת מנסה להעביר מלבד לצאת ולהצביע בבחירות?

תרגיל בזוגות

כל זוג מקבל דף ועליו הוא צריך לכתוב שלוש תופעות ברשות המקומית שעליהן הוא רוצה להתלונן, ושלוש תופעות ברשות המקומית אותן הוא רוצה לשבח. 

אפשר לכתוב דברים שונים ונוספים מכל תחום שהוא באחריות הרשות.

כתבו/הקרינו על הלוח את הטבלה הבאה. והזמינו את המשתתפים למלא במקומות המתאימים בטבלה דברים מתוך הדף שלהם. אם יש תחומים נוספים שהמשתתפים התייחסו אליהם, הוסיפו אותם לטבלה בעמוד התחומים (למשל: תחבורה, ביטחון קהילתי, רווחה, נוער, ספורט, דיגיטל, זהות ,ציביון..)

למנחה:

• בניהול הדיון חשוב לזכור שכל קיטור או הילול הם לא פעם חלק מויכוח פוליטי על סידרי עדיפויות וחלוקת משאבים.  
• מי שצריך קצת חומר למחשבה, אפשר להזכיר להם מה נכלל ברשות המקומית. 

שאלות העמקה על התחומים השונים

תשתיות

לדוגמא: היכן יהיו מעברי חצייה בשכונה שלי? באיזה מבנה תפעל תנועת הנוער שלי?

• מי מחליט על כך ועל בסיס מה? מי מושפע מכך?
• האם כלל התושבים והשוכונת מקבלים את אותו היקף של מענה? אם לא- מדוע?
• האם יש כאלו שנפגעים מפיתוח או אי פיתוח של תשתיות מסוימות?

חינוך

מתי ישפצו את פינות הישיבה בבית הספר? יפתחו כיתות נוספות? האם ירכשו מחשבים וציוד הוראה מתקדם?

• האם יש פערים גדולים בין בתי הספר הרשות? או פערים קטנים? איך פועלת המערכת על מנת לצמצם אותם?
• אילו קבוצות משפיעות על הרשות בעניין חינוך?
• מה הציביון של הפעילות החינוכית ברשות, האם הוא תואם את אופי התושבים? מה משפיע על כך?

תברואה

• כמה פעמים בשבוע ובאילו שעות מפנים את האשפה ברחוב שלי? האם ישנם פחי מיחזור ברחוב שלי?
• האם מצב הלכלוך והניקיון זהה בכל השכונות? האם כולם מקבלים מענה שווה מהרשות?

גינון ומרחב ציבורי

• האם יש מספיק מרחבים ציבוריים פתוחים? האם יש מענים לכל קבוצות הגיל בפארק ביישוב? 
• האם המרחב הציבורי פתוח ונגיש לכולם?

• האם בכל השוכונות יש מרחב פתוח מוסדר באותו אופן?מה האופי של המרחב הציבורי? איזו תפיסה תרבותית וזהותית הוא משקף?

תרבות ופנאי:

• האם יש אירועי תרבות זמינים ורלבנטיים?
• האם התרבות ברשות נגישה לכל כיס?
• האם יש קבוצות שמקבלות יותר תקציבי תרבות
• איזה עולם ערכים הרשות המקומית מקדמת דרך אירועי התרבות שלה?

דיון מסכם לחלק הראשון:

• איזה סוג של סידרי עדיפויות ברשות משתקפים מהתרגיל על קיטורים והילולים
• מה משפיע עליהם? האם יש קבוצות עם יותר כוח וכאלו עם פחות?
• איך יכולה מעורבות תושבים להשפיע על ההחלטות השונות?

למנחה– כל תופעה ברשות המקומית נובעת מהחלטות של מדיניות ותקצוב המבטאות תפיסה והעדפה של הרשות או המדינה ויכולה להיות מושפעת מקבוצות לחץ שונות ברשות. חשוב שכצעירים ברשות נדע להתבונן על המרחב הציבורי ולזהות את סידרי העדיפויות והבחירות הנעשות בתוכה ונדע שאפשר גם להשפיע בנושא כפי שנראה בחלק השני

חלק שני: מעורבות מקומית

אפשרות 1- “קבלת החלטות ברשות” – 20 דק’

חלקו את הקבוצה לקבוצות של 3-4 משתתפים. ותנו להם את דף עם הפרויקטים הבאים:

דמיינו שאתם גרים בשכונה בעיר, וקיבלתם תקציב של 100,000 ש”ח מהרשות המקומית.
עליכם להחליט יחד על סדר העדיפיות הראוי בעיניכם: באיזה פרויקט להשקיע אותו ואיך לחלק אותו , כשאתם נדרשים להתמודד עם דעות שונות וצרכים מגוונים.

שימו לב- זו אינו החלטה טכנית אלא החלטה עם אופי פוליטי המשקף תפיסת עולם וצרכים שונים של תושבים.

לפניכם פרויקטים אפשריים לביצוע ברשות:

• חידוש מגרש המשחקים
• שיפור נגישות במדרכות
• הקמת מועדון גיל הזהב עם פעילויות אחר הצהריים עבור גמלאי העיר
• קיר גרפיטי חוקי
• תקציב לפעילות נוער
• תקציב לאירוע תרבות ביום העצמאות
• פרויקט מאבק באלימות של הנוער
• הקמת פינת הנצחה לנופלי המלחמה
• הקמת בית ספר לאוכלוסייה מסוימת

הערה למנחה– אפשר להוסיף כאן דוגמאות נוספות הרלבנטיות לרשות שלכם

1. בצעו תיעדוף ברשימת הפרויקטים, והחליטו מהם שלושת הפרויקטים הכי דחופים מתוך הרשימה. 
2. חשבו על אילו צרכים עונים הפרויקטים בהם בחרתם להשקיע?  מי האוכלוסיה שתקבל את המשאבים הגדולים ביותר, ומי יקבל פחות. 

הצגת ההצעות:

כעת כל קבוצה תהווה מפלגה המציעה לבוחרים בעיר את סדר העדיפויות שתקציבי שלה- 

לאחר כל הצגה כתבו על לוח/בריסטול יחד עם המשתתפים עבור כל קבוצה איזו תמונה מצטיירת מההצעה שלהם על פי הפרמטרים הבאים: 

• מה הערכים המובילים (למשל קידום נוער/צעירים/מבוגרים/ מורשת/אמנות/שיוון)
• מי קהל המצביעים הפוטנציאלים שלכם
• מי ירגיש מודר?

לאחר הצגת כול ההצעות של כלל הקבוצות, חשבו עם המשתתפים. האם יש תחומים שאף קבוצה לא נגעה בה? האם יש אוכלוסיות ברשות שכלל לא קיבלו מענה בתרגיל? מדוע?

אפשרות 2 – “זו לא חכמה רק להתלונן” – 20 דק’

נכון שאחת הדרכים המרכזיות בהשפעה על הרשות המקומית היא להיות חלק ממועצת העיר, והדרך לשם עוד ארוכה. אפילו הצבעה בבחירות לרשות המקומית אולי עוד רחוקה, ועדיין – כיצד אפשר להשפיע? מה בכל זאת אפשר לעשות על מנת להוביל שינוי? אילו כלים דמוקרטיים ופרקטיים עומדים לרשותנו?

בקשו מהמשתתפים לחשוב על רעיונות פרו אקטיביים שאותם אפשר לעשות וכתבו את תשובותיהם על הלוח.

• לכתוב פוסט
• להגיש פנייה למוקד העירוני דרך האתר
• להציע רעיון לפרויקט קהילתי
• לארגן מיזם מחאה על עוולה שמפריעה לכם
• לדבר על זה בבית עם המשפחה
• לדבר עם המחנכת או יועצת בית הספר
• להקים קבוצת פעילים צעירים והורים

שלב א’ – חלקו את המשתתפים לקבוצות קטנות (2-3 משתתפים) ובקשו מהם לבחור את אחת הדרכים, וליצור ביחד מסמך כתוב של תכנית לפרויקט. (הם יכולים לכתוב תכנית לרעיון לפרויקט, לכתוב פוסט או לנסח מכתב לנציב תלונות הציבור ברשות).

שלב ב’ – במליאה, בצעו הצגת תוצרים. בקשו מכל קבוצה להציג בקצרה מה בחרו לעשות. 

סיכום: 5 דק’

בשיעור למדנו מהי רשות מקומית וראינו דוגמה לתעמולת בחירות. ראינו שביישוב שאנו גרים בו ישנם לא מעט דברים שהיינו רוצים לשנות, ודברים רבים שהיינו רוצים שימשיכו כמו שהם. ההשתתפות בבחירות משפיעה על חיי היום יום שלנו ושל סביבתנו. המועצה שתיבחר לעמוד בראש היישוב היא זו שמתווה את המדיניות, את סדר העדיפויות ואת העשייה הציבורית לחמש השנים הבאות. על ידי בחינה ביקורתית של הנושאים שמעניינים אותנו אנו יכולים לבדוק מי מהרשימות למועצה תפעל בדרך המיטבית למעננו, ולבחור בהתאמה לכך ביום הבחירות.  

הסבירו לתלמידים כי לפניהם עוד כמה שנים עד שיוכלו לבחור. עודדו אותם לשתף על הנעשה בשיעור בבית ולשאול את ההורים למי הם מצביעים, ולמה.