פתיחה

“You have to see it to be it”, אמרה הטניסאית בילי ג’ין קינג, בהתייחסה לכך שכדי לשאוף למשהו, אנו זקוקים לייצוג ונראוּת שלו במציאות. בדומה לכך, איננו יכולים לחנך דור החותר לשלום מבלי שנשיב את המושג ‘שלום’ למרכז השיח החינוכי והחברתי, נלמד אודותיו ונעסוק בו באופן אקטיבי וביקורתי. כמחנכות ומחנכים נשאף לעסוק בכך תמיד, ובמיוחד עכשיו, כשהתותחים נדמו, ולו באופן זמני. ננצל את ההפוגה ואת הפניוּת שנוצרה כדי לחגוג את השלום שכבר קיים, כדוגמת ההסכם עם ירדן, ולחלום על העתיד שיהיה כדי שנוכל “לראות” אותו – ובעתיד גם “להיות” בו.

בעמוד זה תוכלו למצוא את הצעה לשיעור לעל-יסודי, ומשאבים נוספים. מוזמנים ומוזמנות גם לקרוא ולהשתמש בשיעור שלנו לגילאי היסודי

רקע להסכם השלום עם ירדן

מתוך הספריה הוירטואלית של מטח:

הסכם השלום בין מדינת ישראל לממלכת ירדן הקיף נושאים רבים ומגוונים ביחסים שבין שתי
המדינות. חשוב לציין, כי בניגוד להסכם השלום עם מצרים ולהסכמים עם אש”ף – הסכם השלום עם
ירדן לא היה כרוך בהחזרת שטחים, מלבד תיקוני גבול קלים בערבה. הגבול בין שתי המדינות נקבע
על-פי קווי הגבול מתקופת המנדט, ובהתחשב בתנאי השטח הגיאוגרפיים. נושא מרכזי אחר בהסכם
נוגע לסוגיית המים: מצוקת המים משותפת לשתי המדינות, ואף חמורה יותר בירדן. בהסכם השלום
החליטו המדינות על חלוקה של מי הירדן, הירמוך ומאגרי התהום בערבה, וישראל הסכימה להקצות
כמות שנתית של מים לירדן.
הציבור בישראל קיבל באהדה רבה את הסכם השלום בין ישראל לירדן, גם בזכות העובדה שהסכם זה
לא היה כרוך בוויתור על שטחים. אישיותו המיוחדת של המלך חוסיין וההתנהלות הרגועה והלבבית של
המגעים בין המדינות הגבירה את התמיכה בהסכם זה. בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן נחתמו
בשנים 1996-1995 עוד 16 הסכמים מפורטים. הסכמים אלה עסקו, ברובם, בנושאים הקשורים לשיתוף
פעולה כלכלי בין שתי המדינות.

לא הכול ורוד

מקורות שונים המלמדים אותנו על ההסכם ועל המימוש שלו (או אי מימושו) בעשורים האחרונים. אלו חומרים בשבילנו המורות והמורים לשם העשרה והבנה.

מתחילים את השיעור

המטרה:

הקניית “העובדות היבשות” של הסכם השלום עם ירדן – תאריכים, מקומות, האנשים
המעורבים וכד’. אפשר לבחור, אפשר לשלב אפשר לקיים את כולן – הכי מומלץ.

אפשרות א’ – מי מצולם בתמונה?

מתאים לצעירים יותר (אבל לא רק!)

1. מקרינים על הלוח את התמונה שצולמה בעת חתימת ההסכם.

לתלמידות ותלמידים נחלק דף עם שמות האישים המרכזיים המצולמים בתמונה, וגם חלק שלא (נספח מס’ 1).

נבקש מהתלמידים להתאים את שמות האישים לאנשים המצולמים על פי המספרים על התמונה.

2. לאחר שכל תלמיד ותלמידה משלימים את פעולת ההתאמה נחשוף את התשובות הנכונות.
3. נשאל את הכיתה – מה האווירה שלפי דעתכם שררה בזמן החתימה?

אפשרות ב’ – ידע זה קסם

מתאים לכל הגילים בעיקר לבוגרים יותר:

קוויזלט – הסכם השלום עם ירדן

אפשרות ג’ – פעילות קצרה

מתאים לכל הגילים – לאחר מתן רקע.

התקדמות היחסים בין ישראל וירדן:

אפשר לשלוח את הקישור ישירות למכשירי הטלפון של התלמידים והתלמידות.

סיכום חלק הקניית הידע

סרטון: טקס החתימה – התמונה מתעוררת לחיים (דקה 8:37-10:24)

לדיון:

האם הפרשנות שנתנו לתמונה הייתה נכונה מבחינת האווירה ומצב הרוח?
נדבר ונסביר קצת על תחושת החגיגיות וההישג שלוויתה את החתימה על ההסכם.

גבולות של תקווה

בנאומו בטקס יצחק רבין חתם את דבריו במילים הבאות:
“תינוקות נולדו הבוקר בירושלים. תינוקות נולדו הבוקר בעמאן. חיים חדשים באו לעולם.
בוקר טוב לך האם הירדנית, שלום לך האם הישראלית,
השלום שנולד היום נותן לך תקווה דגולה שהבן שנולד לך לא יידע עוד מלחמה – ואת לא תדעי עוד
צער.”

אפשר גם לקרוא עם התלמידים והתלמידות את הנאום המלא – הוא קצר ומעורר השראה.

כיצד מסכמים את הפעילות – התאמה לקהל היעד וקריאה לפעולה

לפניכם כמה רעיונות מתוכם אתם יכולים להתאים את הפעילות הנכונה ביותר לכיתה שלכם:

נשארים באישי ובקהילתי – בקשו מן התלמידים והתלמידות לכתוב על פתק )אפשר ליצור לוח
פדלט שיתופי לצורך העניין( מה נותן להם תקווה כשהם חושבים על העתיד? את הפתקים
אפשר לתלות על אחד מקירות הכיתה.

צעד קדימה – אותה מתודה של פתקים/פדלט, שאלה שונה: מה אני יכול.ה לעשות על מנת
להבטיח עתיד טוב לי/למשפחה שלי/למדינה שלי? יש כאן כמובן אפשרות למגוון של תשובות,
ואפשר לבסס על כך פעילות המשך.

למתקדמים – אותה מתודה של פתקים/פדלט, שאלה שונה: מה צריך לקרות עכשיו על מנת
שנוכל לדמיין שלום? שאלה זו מחייבת פעילות המשך ומוכנות של הקבוצה לדון במושג שלום. שאלה חלופית לקהל שאינו מורגל במחשבה ודיון על הרעיון של שלום: אלו רעיונות מתוך הסכם השלום עם ירדן ומתוך החזון של המנהיגים אשר חתמו עליו היית רוצה לראות מתגשם ביחסים עם מדינות שאיתן טרם הסדרנו את היחסים?

פעילות דמיון פוליטי להרחבה – עיתון השלום של 2030

• ​הכנה לדמיון: מציגים את תמונת כותרות העיתונים ושואלים: מה יקרה אם יהיה לנו שלום עם כל שכנותינו? איך החיים כאן יראו?
• ​משימה קבוצתית: מחלקים את התלמידים לקבוצות קטנות. כל קבוצה מקבלת “מדור” בעיתון ריק (שהדפסנו מבעוד מועד כמספר הקבוצות. לדפי העיתון) שנקרא “עיתון השלום של 2030” (מדור אופנה, ספורט, חדשות וכו).
• ​כתיבה ודמיון: על הקבוצות לדמיין ולכתוב ידיעה במדור שלהן, המניחה שעד 2030 יש לישראל שלום עם כל שכנותיה (לבנון, סוריה, ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית).
  • ​דוגמאות:
    • ​ספורט: “הפועל ירושלים ניצחה את הפועל ביירות במשחק בית בביירות”.
    • ​תיירות/כלכלה: “הסכם תעופה חדש מאפשר טיסות ישירות מדמשק לתל אביב”
      

​שיתוף במליאה: כל קבוצה מקריאה את הידיעה שכתבה. תולים את העיתונים במסדרונות בית הספר.

מערכי שיעור נוספים