(צילום: עדיה שוורץ, שתיל סטוק)

סיפור מארגן

ישראל מצויה במשבר דמוקרטי חריף בשנים האחרונות. הוא התפרץ בצורה בולטת מאז הצהרת הממשלה הנוכחית בינואר 2023 על “רפורמה משפטית”, אולם השינויים מרחיקי-הלכת בתחום המשפט מהווים רק חלק ממנו. בלב משבר הדמוקרטיה הישראלית עומדים צעדי מדיניות והתפתחויות אשר מסירים מגבלות על כוחה של הממשלה, בין היתר בעזרת שיח פופוליסטי. מדובר בהתפתחויות אשר:

• מחלישות את יכולת מערכת המשפט לרסן את כוחה של הממשלה.
• מחזקות את השפעת השלטון על אמצעי התקשורת.
• מגבילות את חופש הביטוי והמחאה.
• מצמצמות את חופש הפעולה של החברה האזרחית.
• מביאות את מערכות השלטון אל סף משבר חוקתי.
• יוצרות פוליטיזציה של השירות הציבורי ושוחקות את האתוס הממלכתי-מקצועי שלו.

מבנה המשבצת

פתיחה (5 דקות):

במהלך שנת 2023 התחוללה בישראל המחאה האזרחית הנרחבת ביותר בהיסטוריה של המדינה, תחת הדגל של הגנה על הדמוקרטיה הישראלית. חלק מן המהלכים שקידומם הצית את המחאה – תחת הכותרת של “הרפורמה המשפטית” עליה הצהיר שר המשפטים יריב לוין בינואר 2023 – נבלמו (ביטול עילת הסבירות, פסקת התגברות). אף על-פי כן, ולעל אף שטבח 7 באוקטובר, המלחמה והמאבק להשבת החטופים עמדו בלב השיח הציבורי בשנתיים האחרונות, הממשלה מוסיפה לקדם מהלכים שרבים רואים בהם המשך ואף החרפה, מבחינת המהות, של מדיניות שמאיימת לרוקן את הדמוקרטיה הישראלית מתוכנה. בשיעור זה נלמד על המהלכים הללו וננסה להבין מהי המשמעות של המשבר שהדמוקרטיה הישראלית מצויה בו. שיעור זה דורש מכם (המכיניסטים) רצינות ומאמץ, משום שלב הלמידה יתבצע באופן עצמאי, בקבוצות. 

עבודה עצמאית בקבוצות (20 דקות):

מתחלקים לקבוצות של 4, וכל קבוצה מקבלת דף לימוד העוסק בהיבט מסוים של משבר הדמוקרטיה בישראל בשלוש השנים האחרונות:

כל דף לימוד כולל קטעי מידע ועמדה ושאלות לדיון, ובחלק מהקבוצות רצוי לעשות חלוקת עבודה פנימית, כך שלא כל חברי הקבוצה קוראים את הכל, ומנסים יחד להגדיר את החוט המקשר בין החלקים השונים.

הצגת הסוגיות בפורום המלא (15 דקות):

המרצה מבקש מכל קבוצה להציג את הסוגיה המרכזית שלה, ואת המסקנות אליהן הגיעו. ניתן להיעזר במצגת.

דיון (15 דקות):

בכל אחת מהשאלות, מומלץ להקצות זמן למחשבה אישית לפני שמתחיל הדיון עצמו: 

הדקמה:

אחד המאפיינים של התקופה שבה אנו חיים היא ששטף המידע ותכיפות העדכונים מציפים אותנו במידע – לעיתים קרובות מידע נקודתי, חסר הקשר וסנסציוני. המאפיין הזה הוא חלק מהסביבה בה צומחות ומתחזקות מגמות פופוליסטיות. אחת ההשלכות של התופעה הזו הוא הקושי למצוא חוטים מקשרים בין אירועים והתפתחויות שונים וליצור מהם תמונה רחבה ויציבה של המציאות הפוליטית והחברתית. לקושי הזה מצטרפת העובדה שחלק מהצעות החוק שנתקלנו בהן בשיעור יבלמו בשלב החקיקה וייעלמו מן העין, מה שעלול ליצור את הרושם שמדובר בגחמות חולפות. בדיוק בגלל הקושי הזה יש ערך לשדה החינוכי ולמה שאנחנו עושים כאן במהלך הקורס.

• האם ישנו חוט מקשר בין ההתפתחויות בתחומים השונים? 
• מהו, לדעתכם, התחום שבו ההתפתחויות הן הקריטיות ביותר למצבה של הדמוקרטיה הישראלית?
• בשיעור שעבר הכרנו את תסריט הפעולה שקים ליין שפלי הציגה בספרה “רודנות בחסות החוק”. האם אתם מוצאים הקבלה בין חלק מהצעדים שהיא מציגה לצעדי המדיניות שעסקתם בהם בשלב העבודה בקבוצות?

קריאת מאמר (במידה ויש זמן):

ניתן לקרוא בשלב הזה את המאמר של אסף שרון:ישראל בדרך להפוך לדמוקרטיה חלולה.pdf (זו גרסה מקוצרת ומעובדת).

הצגת התמונה הרחבה וסיכום (5 דקות):

צעדי המדיניות והחקיקה שעסקנו בהם בשיעור מחלישים באופן עקבי מרכיבים מהותיים במשטר דמוקרטי-ליברלי: עצמאות מערכת המשפט ומערכת האיזונים והבלמים, חופש הביטוי (ובכלל זה הזכות להפגין ולמחות), חברה אזרחית עצמאית ופעילה, ותקשורת חופשית ועצמאית. בדרך זו מוסרות מגבלות על הכוח השלטוני של הממשלה, מתחזקת השפעתו על התקשורת, ובמקביל כושר הפעולה הציבורית של האזרחים מוחלש באמצעות הפגיעה בחופש הביטוי (כולל הזכות להפגין) והחלשת ארגוני חברה אזרחית. 

בחזרה לגוף המערך ⇈