פתיחה

“You have to see it to be it”, אמרה הטניסאית בילי ג’ין קינג, בהתייחסה לכך שכדי לשאוף למשהו, אנו זקוקים לייצוג ונראוּת שלו במציאות. בדומה לכך, איננו יכולים לחנך דור החותר לשלום מבלי שנשיב את המושג ‘שלום’ למרכז השיח החינוכי והחברתי, נלמד אודותיו ונעסוק בו באופן אקטיבי וביקורתי. כמחנכות ומחנכים נשאף לעסוק בכך תמיד, ובמיוחד עכשיו, כשהתותחים נדמו, ולו באופן זמני. ננצל את ההפוגה ואת הפניוּת שנוצרה כדי לחגוג את השלום שכבר קיים, כדוגמת ההסכם עם ירדן, ולחלום על העתיד שיהיה כדי שנוכל “לראות” אותו – ובעתיד גם “להיות” בו.

בעמוד זה תוכלו למצוא את הצעה לשיעור ליסודי, ומשאבים נוספים. מוזמנים ומוזמנות גם לקרוא ולהשתמש בשיעור שלנו לגילאי העל-יסודי

רקע להסכם השלום עם ירדן

מתוך הספריה הוירטואלית של מטח:

הסכם השלום בין מדינת ישראל לממלכת ירדן הקיף נושאים רבים ומגוונים ביחסים שבין שתי
המדינות. חשוב לציין, כי בניגוד להסכם השלום עם מצרים ולהסכמים עם אש”ף – הסכם השלום עם
ירדן לא היה כרוך בהחזרת שטחים, מלבד תיקוני גבול קלים בערבה. הגבול בין שתי המדינות נקבע
על-פי קווי הגבול מתקופת המנדט, ובהתחשב בתנאי השטח הגיאוגרפיים. נושא מרכזי אחר בהסכם
נוגע לסוגיית המים: מצוקת המים משותפת לשתי המדינות, ואף חמורה יותר בירדן. בהסכם השלום
החליטו המדינות על חלוקה של מי הירדן, הירמוך ומאגרי התהום בערבה, וישראל הסכימה להקצות
כמות שנתית של מים לירדן.
הציבור בישראל קיבל באהדה רבה את הסכם השלום בין ישראל לירדן, גם בזכות העובדה שהסכם זה
לא היה כרוך בוויתור על שטחים. אישיותו המיוחדת של המלך חוסיין וההתנהלות הרגועה והלבבית של
המגעים בין המדינות הגבירה את התמיכה בהסכם זה. בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן נחתמו
בשנים 1996-1995 עוד 16 הסכמים מפורטים. הסכמים אלה עסקו, ברובם, בנושאים הקשורים לשיתוף
פעולה כלכלי בין שתי המדינות.

לא הכול ורוד

מקורות שונים המלמדים אותנו על ההסכם ועל המימוש שלו (או אי מימושו) בעשורים האחרונים. אלו חומרים בשבילנו המורות והמורים לשם העשרה והבנה.

מתחילים את השיעור

מטרות:

• ​התלמידים יכירו את שני הסכמי השלום של ישראל עם שכנותיה – מצרים וירדן.
• ​התלמידים ירחיבו את דמיונם הפוליטי ויוכלו לשאוף ולרצות בקיום שלום גם עם שאר המדינות שסביבנו.
• ​התלמידים יבינו שלאחר מלחמות, עושים שלום וכי הסכם שלום דורש ויתורים משני הצדדים.

​משך השיעור: 45 דקות (ניתן להתאים)

לשיעור זה מצגת מלווה – להורדת המצגת

1. פתיחה: מדברים על שלום

הצגה חזותית: מציגים את מפת האזור (שקפים 2-4) ושואלים: מי הן המדינות עימן יש לנו גבול משותף? מזכירים את המדינות השכנות: לבנון, סוריה, ירדן, מצרים, וכן את שטחי הרשות הפלסטינית.

2. משחק: אמת או שקר על הסכמי השלום שלנו

​הנחיית המשחק: התלמידים מצביעים ‘אמת’ (אגודל למעלה) או ‘שקר’ (אגודל למטה) על המשפטים הבאים (שקפים 5-9). לאחר כל שקף המנחה מסבירה ומתקנת את משפוטי השקר לאמת.

• ​משפט 1: לישראל יש הסכם שלום עם כל 4 המדינות שגובלות איתה(שקר. יש לנו הסכם עם מצרים וירדן ולא עם לבנון וסוריה. הסכם להפסקת המלחמה עם עזה נמצא בתהליכי עיצוב כעת)
• ​משפט 2: הסכם השלום הראשון שישראל עשתה היה עם מצרים ב- 1979 (אמת)
• ​משפט 3: ראש הממשלה שחתם את הסכם השלום עם ירדן היה דוד בן גוריון (שקר. ראש הממשלה הישראלי שחתם על ההסכם היה יצחק רבין ז”ל. בקרוב נציין 30 שנה להרצחו)
• ​משפט 4: מאז שנחתם הסכם השלום עם ירדן, תושבי ישראל יכולים לנסוע ולטייל בירדן (אמת)

​

 ​3. העמקה: הסכמי שלום

הסכם השלום עם מצרים:

• ​מלחמת ששת הימים (1967) ומלחמת יום כיפור (1973): מציגים את שקפים 10 ו-11. 

מדגישים:  המלחמות הללו עם שכנותינו, גבו מחירים גבוהים מאוד מישראל וגם מהמדינות השכנות. במלחמה ששת הימים נהרגו 776 מחיילי צה”ל במהלך הלחימה, ובמלחמת יום הכיפורים נהרגו ב- 19 ימי מלחמה 2,656 חיילים. המלחמות הם עצובות, אין במלחמה מנצחים כי שני הצדדים מאבדים חיים רבים. אך לאחר מלחמות, מדינות לרוב עושות שלום.

• ​הסכם השלום עם מצרים (1979): מציגים את שקפים 12-16. מזהים את המנהיגים: מנחם בגין (ישראל), אנואר סאדאת (מצרים) וג’ימי קארטר (נשיא ארה”ב). מסבירים מה תפקיד ארה”ב- כמגשרת (שורש ג.ש.ר).
• ויתורים והישגים: מציגים את שקף 17 (טבלת הויתורים והמתנות) ושואלים: מה לדעתכם.ן צריך כדי שיתקיים תהליך שלום? קוראים ומסבירים את הטבלה. מבהירים שהסכם דורש תמיד ויתורים משני הצדדים (למשל, על שטחים, על כבוד, על משאבי טבע), אך לרוב מוביל לחיי ביטחון ולאפשרות לייצר תיירות, להיטיב את המצב הכלכלי ולחיות בשלום.

​הסכם השלום עם ירדן:

• הסכם השלום עם ירדן (1994): מציגים את שקפים 19-23. מזהים את המנהיגים (שקף 20): יצחק רבין ז”ל (ישראל), המלך חוסיין (ירדן) וביל קלינטון (נשיא ארה”ב). ארה”ב- כמגשרת (שורש ג.ש.ר). מסבירים על האוירה בישראל לקראת השלום שהגיע, על הכותרות בעיתון שהיו כתובות בכחול ולא באדום, על הטקסים המרגשים של ילדי ירדן עם ילדי ישראל. 
• מקרינים את הנאום של רבין שבסרטון בשקף 24 ואת שאר הסרטון. שואלים: 

-אילו תחושות הסרטון יוצר בכם? מה למדתם ממנו על האוירה בעקבות השלום?

-מדוע לדעתכם בחרו להציג בטקס הסכם השלום ילדה ישראלית שאיבדה את אביה במלחמה לצד ילדה ירדנית שאיבדה את אביה?

 ​ויתורים והישגים: מציגים את שקף 25 (טבלת הויתורים והמתנות) קוראים ומסבירים את הטבלה. מבהירים שוב שהסכם דורש תמיד ויתורים משני הצדדים (למשל, על שטחים, על כבוד, על משאבי טבע), אך לרוב מוביל לחיי ביטחון ולאפשרות לייצר תיירות, להיטיב את המצב הכלכלי ולחיות בשלום.

4. פעילות דמיון פוליטי – עיתון השלום של 2030

• ​הכנה לדמיון: מציגים את שקף 26 ושואלים: מה יקרה אם יהיה לנו שלום עם כל שכנותינו? איך החיים כאן יראו?
• ​משימה קבוצתית: מחלקים את התלמידים לקבוצות קטנות. כל קבוצה מקבלת “מדור” בעיתון ריק (שהדפסנו מבעוד מועד כמספר הקבוצות. לדפי העיתון) שנקרא “עיתון השלום של 2030” (מדור אופנה, ספורט, חדשות וכו).
• ​כתיבה ודמיון: על הקבוצות לדמיין ולכתוב ידיעה במדור שלהן, המניחה שעד 2030 יש לישראל שלום עם כל שכנותיה (לבנון, סוריה, ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית).
  • ​דוגמאות:
    • ​ספורט: “הפועל ירושלים ניצחה את הפועל ביירות במשחק בית בביירות”.
    • ​תיירות/כלכלה: “הסכם תעופה חדש מאפשר טיסות ישירות מדמשק לתל אביב”
      

​שיתוף במליאה: כל קבוצה מקריאה את הידיעה שכתבה. תולים את העיתונים במסדרונות בית הספר.

מערכי שיעור נוספים

מערכי שיעור למגוון גילים מהגן ועד התיכון מבית “מועדים לשלום”. באתר תוכלו למצוא גם מגוון של כרזות בנושא השלום להדפסה ותליה בכיתה ובבית הספר.

שיעור משולב על הסכמי השלום עם מצרים, ירדן והסכמי אוסלו – המערך מציע חומרי מקור מעניינים ורעיונות נוספים לפעילויות בכיתה.

למערך השיעור