פתיחה

ב־4 בינואר 2023 השיק שר המשפטים יריב לוין את הרפורמה המשפטית – צונאמי של יוזמות חקיקה שמטרתן המוצהרת “הגברת המשילות”, אך בפועל הן מסירות מגבלות מהרשות המבצעת ומחלישות את מערכת האיזונים והבלמים. ואז הגיע השבעה באוקטובר. ובעוד מצב החירום הלאומי נמשך ונמשך, המשיכה הממשלה במהלכים לרוקן את הדמוקרטיה הישראלית מתוכן באופנים שונים (למשל דחיית מינוי נשיא בית־המשפט העליון או אי־תיפעול ועדות מינוי רגילות). וכעת שהלחימה עצרה, חידשה הממשלה את בליץ החקיקה האנטי-דמוקרטי. כאנשי ונשות חינוך מוטלת עלינו החובה להמשיך לחנך לאור ערכי הדמוקרטיה הליברלית, ולהגן עליה, וביתר שאת, בשנת בחירות. על מנת לעשות כן, עלינו לגרום לחניכנו לזהות ולהבין את המהלכים המאיימים על ארבעת העקרונות שעליהן מושתת הדמוקרטיה הליברלית : חלוקת כוח השלטון, הגנה על זכויות האדם והאזרח וזכויות מיעוטים, שלטון החוק ושוויון בפני החוק ובחירות חופשיות והוגנות.

רקע למנחה

תקציר הפרקים הקודמים

מהלכי החקיקה השונים כונו לא אחת “בליץ חקיקה”, ולא בכדי. עשרות רבות של חוקים מקודמים בערוצים שונים, על ידי אנשים שונים, בתחומים שונים – הרבה מאוד ומהר מאוד. הרשימה הבאה כוללת כלים שונים למעקב אחר החקיקה: מעקב אחר חקיקה אנטי דמוקטית – מצפן מאוקטובר 2024; מעקב חקיקה של “שקוף”.

אז מה חדש

מושב החורף של הכנסת נפתח, ועמו התחדשה גם העשייה החקיקתית המואצת. שנת הבחירות בפתח, והמאבק על זהות המדינה ואופי המשטר עולה הילוך. בשבועות האחרונים קודמו הצעות חוק רבות שמטרתן להעמיק את השליטה של הרשות המבצעת על מוסדות המדינה, להחליש את מערכת המשפט ולצמצם את מרחב הביקורת והמחאה הציבורית. להלן סקירה של חלק מהמהלכים המרכזיים.

הטבלה מבוססת על כתבתו של של אורי סלע ב”וואלה”, 20/10/25. קישור לכתבה.

​

 ​מהלך הפעילות

התלמידות והתלמידים יכירו את החוקים ההצעות החדשות לחוקים השונים, יזהו את האיום הספציפי שכל חוק מייצג, וינסו לדרג את מידת החומרה של האיום.

הפעילות תתבצע בשיטת ג’יקסו (Jigsaw).

1. חלוקה לקבוצות מומחים: כל קבוצה מקבלת חוק אחד או שניים מתוך הטבלה (“מהלכי החקיקה”).
   כל קבוצה תעמיק בהצעה שקיבלה ותשיב על שתי שאלות:
   
   • מה משמעות ההצעה?
     
   • איזה עיקרון דמוקרטי היא מאיימת לערער?
     
2. מפגש בין-קבוצתי: נציג/ה מכל קבוצה יעבור לקבוצת “שיתוף ידע” חדשה וילמד את שאר המשתתפים על ההצעה שניתנה לו.
   
3. דירוג: לאחר שכל הקבוצות למדו על כלל ההצעות, התלמידים/ות מדרגים את החוקים לפי מידת האיום שהם מייצגים לדמוקרטיה הישראלית (מ־1 עד 10).
   
4. דיון מסכם בכיתה: כל קבוצה משתפת את הדירוג שלה ונימוק קצר.
   
5. שאלות לדיון :
   
   • כיצד החוקים עשויים לשנות את אופייה של המדינה?
     
   • מה תפקידנו כאזרחים צעירים מול מהלכים שאנחנו רואים כמאיימים על הדמוקרטיה?
     
   • מהן הדרכים החוקיות והדמוקרטיות שעומדות לרשותנו כאזרחים להשפיע על תהליכי החקיקה בכנסת?

משאבים נוספים

​הומור הוא כלי פדגוגי רב עוצמה בהוראת נושאים פוליטיים רגישים. הוא מאפשר לנו לגעת בנושאים קשים תוך הפחתת התנגדויות, ויוצר מרחב בטוח יותר לדיון ביקורתי. הסרטונים הבאים מ”ארץ נהדרת” משתמשים בסאטירה חברתית כדי לחשוף את הבעייתיות במהלכים שונים של הממשלה.

לימוד על משטרים דמוקרטיים במצוקה במדינות אחרות מאפשר לתלמידים לפתח פרספקטיבה ביקורתית תוך “הרחקת עדשה” – כלומר, לבחון תופעות פוליטיות מבלי שמיידיות הקונפליקט המקומי תיצור הגנתיות או דחייה. המקרה הברזילאי ממחיש איך מנהיגים פוליטיים יכולים לפגוע במוסדות הדמוקרטיה ומה התוצאות של התנהלות כזו.

קרדיט לתמונות: בנין הכנסת בלילה – דוידי ורדי, מתוך אתר פיקיויקי | נתניהו ולוין – יוסי זמיר, שתיל סטוק