מטרות:
- בירור מושגים סקטוריאליות מול ממלכתיות
- הבנה כי שיח סקטוריאלי הופך את הפוליטיקה למאבקי כוחות בין אוכלוסיות שונות ולא ביצירה משותף
- תהליכים בצבא ההגנה כמשקפים את שחיקתו של ערך הממלכתיות
מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות ועורכים תחרות, נותנים לכל קבוצה לנסות לכתוב כמה שיותר קבוצות בחברה הישראלית (סקטורים).
שאלות לדיון:
מניחים בפני החניכים 2 הגדרות אחת לסקטוריאליות והשנייה לממלכתיות, עוברים על ההגדרות ומסבירים.
שאלות לדיון:
קוראים ביחד את הערך הנוסף שצה”ל הכניס לרוח צה”ל: ערך הממלכתיות.
שאלות לדיון:
רואים ביחד תקציר קורות חוק הגיוס, פטור מגיוס לחרדים.
ועושים דיבייט בקבוצה, בעד ונגד חוק הגיוס:
ניתן לבחור עוד סרטון להעשרה:
שאלות לדיון:
הדמוקרטיה הייצוגית בישראל בנויה כך שנותנת כוח פוליטי רב לקבוצות אוכלוסייה סקטוריאליות שמשכילות להשתמש בהון הפוליטי שלהן על מנת מנת להשיג אינטרסים מגזריים אשר אינן רואות את האינטרס הציבורי הרחב. על נבחרי ציבור מוטלת האחריות הממלכתית לדאוג לאינטרס הציבורי עם היבחרם בשיטה הייצוגית.
במערך זה נבחן את המשמעות של הבית לאומי לעם היהודי בתצורה של מדינה דמוקרטית. נחשף לגישות שונות ביחס למעורבות המדינה באופיה היהודי ולויכוח המתקיים באשר לצביון היהודי של המדינה. באילו מרחבים נרצה שהמדינה תהיה מעורבת באורח החיים היהודי ובאילו מרחבים כל פרט וקהילה יתקיימו בהתאם לתפיסה היהודית שלהם.
פעם פחדנו מהמילה פוליטיקה – חשבנו שהיא שייכת לכנסת, למריבות ולאינטרסים. אבל אולי זו טעות? המערך הזה מחזיר את הפוליטיקה אל החיים עצמם – אל הבחירות, העמדות והשאלות שמעצבות אותנו. בואו לפתח תודעה פוליטית בלי פחד ובלי בושה.
נבחן את היסודות הדמוקרטיים של הציונות ומדינת ישראל – מהרצל ועד מגילת העצמאות. השער מתמקד בחיבור המורכב בין “יהודית” ל”דמוקרטית”.