במערך זה נבחן את המשמעות של הבית לאומי לעם היהודי בתצורה של מדינה דמוקרטית. נחשף לגישות שונות ביחס למעורבות המדינה באופיה היהודי ולויכוח המתקיים באשר לצביון היהודי של המדינה. באילו מרחבים נרצה שהמדינה תהיה מעורבת באורח החיים היהודי ובאילו מרחבים כל פרט וקהילה יתקיימו בהתאם לתפיסה היהודית שלהם.
סיפור מסגרת:
במערך זה נבחן את המשמעות של הבית לאומי לעם היהודי בתצורה של מדינה דמוקרטית. נחשף לגישות שונות ביחס למעורבות המדינה באופיה היהודי ולויכוח המתקיים באשר לצביון היהודי של המדינה. באילו מרחבים נרצה שהמדינה תהיה מעורבת באורח החיים היהודי ובאילו מרחבים כל פרט וקהילה יתקיימו בהתאם לתפיסה היהודית שלהם.
מטרות:
מדינת ישראל הינה מדינה יהודית ודמוקרטית , המרכיב היהודי הינו מרכיב במחלוקת בחרה הישראלית, במתח שבין דת ללאום.
חוקים במדינת ישראל המבוססים על תפיסות דתיות באים בהתנגשות עם עקרונות הדמוקרטיה הליברלית.
האופי היהודי הוא מרכיב שלא ניתן לוותר עליו במדינת ישראל.
מחלקים את הכיתה לקבוצות של בין 2-4 כל קבוצה מקבלת דף על סוגייה הסבר על הסוגייה, כתבות, עמדות שונות ביחס לסוגייה) שנמצאת במתח ביחס שבין דת למדינה – נישואים אזרחים, תחבורה ציבורית בשבת, גיוס לכולם- תקצוב בני ישיבות.
מה עמדתכם על הסוגייה ?נסו לכתוב את הטיעון שלכם ביחס לסוגייה בצורה מפורטת.
אילו מה ההיגדים משקפים את עמדתכם?
התוכן היהודי של המדינה
להציג לחניכים 4 יסודות בהן המדינה מעניקה תוכן להיותה מדינה יהודית:
חוק השבות– כל יהודי שבוחר בכך יכול לעלות לישראל. חינוך יהודי– במדינת ישראל יהודי יכול לקבל חינוך יהודי וציוני המציין את לוח השנה היהודי והציוני בחינם כחלק מחוק החינוך הממלכתי. סמלים ולוח שנה– התקווה, דגל ישראל וסמל המדינה משקפים את היותה של מדינת ישראל מדינת היהודים ויהודים יכולים להזדהות עם סמליה. אחריות על יהודי התפוצות– מדינת ישראל רואה בעצמה אחראית על כל העם היהודי גם זה שלא יושב בארץ ישראל
שאלות לדיון:
האם המרכבים הנ”ל מעניקים תוכן משמעותי להיות מדינת ישראל מדינה יהודית?
האם לדעתכם מרכיבים אלו נמצאים בקונצנזוס לאומי רחב?
סיכום
במהלך השיעור ראינו עד כמה המתח בין זהותה היהודית של המדינה למחויבותה לדמוקרטיה נוגע לחיים עצמם – לשבת, לחינוך, לנישואין ולחוק.
אבל לצד המחלוקות, שאלנו: האם אפשר לקיים מדינה יהודית ודמוקרטית גם יחד? ואולי התשובה נמצאת לא בהסכמה על כל דבר – אלא בהסכמה על כמה מרכיבים בסיסיים. כאלה שמחזיקים את הזהות היהודית – בלי לכפות, בלי למחוק, ובלי לשבור את הדמוקרטיה.
המרכיבים שראינו – חוק השבות, מערכת חינוך יהודית, סמלים לאומיים וקשר עם התפוצות – לא פותרים את כל המחלוקות, אבל הם אולי הבסיס למרחב משותף.היכולת לחיות יחד, בסופו של דבר, תלויה לא רק באמונה או השקפה – אלא בהסכמות שמחזיקות אותנו כחברה אחת..
המערכים הבאים בקורס:
למערך הבא: מערך 13
המתח בין עריצות הרוב לזכויות המיעוטים
מראשיתו, המפעל הציוני התמודד עם שאלת היחס למיעוט הערבי. במערך זה נבחן מודלים שונים כיצד מדינות דמוקרטיות מתמודדות עם מיעוטים לאומים ואתנים ואת ההקשר המקומי כאשר המיעוט הערבי בישראל מחובר בזהותו ושורשיו לעם הפלסטיני, ביתר שאת בתקופת מלחמה.
החברה הישראלית מאז ומעולם הייתה חברה עם זהויות אתניות ודתיות מגוונות, במערך נעמיק בניסיון להניח במרכז הישראליות את האתוס הממלכתי המאגד את כולם ונבחן את התחזקות הסקטוריאליות. כיצד ניתן עוד לייצר מרכז משותף לחברה הישראלית היום?
