מטרות:
- לעמוד על כך שקיימים סוגים שונים של שייכות לרוב או למיעוט, וכמוהם – גם סוגי אפליה שונים.
- להגדיר מהו רוב ומהו מיעוט ולבחון את היחס הראוי בינהם.
- להציף את הסוגייה של היחסי רב מיעוט בין יהודים וערבים בארץ.
מבקשים מהחניכים לחשוב על דוגמא שבה הם הרגישו מיעוט.
מחלקים לחניכים עזר היחסים בין הרב למיעוט:
שאלות לדיון:
מתוך הדוגמאות של החניכים כתבו על הלוח רשימה של סוגי מיעוטים שקיימים בחברה (מיעוט בדעה; מיעוט אתני; רוב תרבותי; מיעוט של בעלי צרכים מיוחדים; מהגרים; פליטים; רוב דומם; מיעוט דומם; מיעוט בהרגשה, במחשבה ובמעשה).
.בהסתכלות על הרשימה תערכו רשימה של המיעוטים השונים הקיימים בחברה הישראלית
שאלות לדיון:
קוראים קטע מתוך דבריה של השופטת מרים נאור בטקס השבעת שופטים:
יש המזהים את הדמוקרטיה עם שלטון הרוב. יטען הטוען כי אם החלטה כלשהי נתקבלה ברוב דעות ממילא היא החלטה דמוקרטית. זו טעות, שלטון הרוב הוא תנאי הכרחי לדמוקרטיה – אך הוא אינו תנאי מספיק. באין ריסון לכוחו של הרוב הוא עלול להפוך לעריצות, וכבר היו דברים מעולם. שלטונו של רוב השולל מן הפרטים את זכויותיהם, רוב הנוגש את המיעוט החי בקרבו – אינו שלטון דמוקרטי.
שאלות לדיון:
רואים חלק (8 דקות ראשונות) מפרק של “עבודה ערבית”. עבודה ערבית היא סדרה קומית שהייתה צלחה גדולה בישראל, הסדרה עוקבת אחרי חייו של ערבי ממזרח ירושלים.
שאלות לדיון:
מפזרים על הרצפה אמירות של מנהיגיה הראשונים של התנועה הציונית, שואלים מה מבין היחסים אתם מאמינים בו?
שאלות לדיון:
הדמוקרטיה אמורה להבטיח זכויות לכולם, אבל בפועל – היחסים בין רוב למיעוט הם אחד המבחנים הקשים שלה.
בישראל, המתח הזה מקבל ביטוי ייחודי ביחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי.
החוק מבטיח שוויון, אבל בפועל – יש פערים גדולים בתחושת שייכות, באמון, ובמקומות שבהם נשמעות ההחלטות.
יש אזרחים שמרגישים שהם חלק, ויש כאלה שמרגישים שהם רק נסבלים.
השאלה הגדולה שעולה מהשיעור היא לא רק מה מגיע למיעוט – אלא מה האחריות של הרוב.
האם רוב שמחזיק בכוח – יכול לבחור להשתמש בו גם כדי לאפשר מרחב בטוח, שוויוני ומשמעותי למי שחושב אחרת, חי אחרת, או משתייך לקבוצת מיעוט לאומית?
שותפות אזרחית לא מחייבת זהות משותפת – אבל כן מחייבת מחויבות.
אם לא תהיה מחויבות לשוויון – לא תתקיים דמוקרטיה.
אם לא תהיה הכרה הדדית – לא תהיה חברה..
מחבר בין ערכי הדמוקרטיה לאחריות אזרחית וסולידריות. נדגיש את חשיבות האזרחות הפעילה בעיצוב המציאות.
במערך זה נבחן את המשמעות של הבית לאומי לעם היהודי בתצורה של מדינה דמוקרטית. נחשף לגישות שונות ביחס למעורבות המדינה באופיה היהודי ולויכוח המתקיים באשר לצביון היהודי של המדינה. באילו מרחבים נרצה שהמדינה תהיה מעורבת באורח החיים היהודי ובאילו מרחבים כל פרט וקהילה יתקיימו בהתאם לתפיסה היהודית שלהם.
נבחן את היסודות הדמוקרטיים של הציונות ומדינת ישראל – מהרצל ועד מגילת העצמאות. השער מתמקד בחיבור המורכב בין “יהודית” ל”דמוקרטית”.