מטרות:
- דמוקרטיה בריאה לא מעניקה רק חרויות, אלא גם מעניקה זכויות חברתיות.
- הרחבתם של פערים כלכלים מעלה את רמות הקיטוב בחברה ומגדילה את חוסר האמון של אזרחים במוסדות המדינה.
קוראים ביחד את קטע של ברל כצנלסון.
שמים תמונה של תינוק על הלוח מבקשים מהחניכים לרשום את כל מה שצריך תינוק ילד על מנת להתפתח בצורה תקינה. (אוכל , בגדים, אהבה, חינוך , טיפול רופאי וכו..)
שאלות לדיון:
קוראים קטע של ז׳בוטינסקי ביחס לאחריותה של המדינה על העוני.
שאלות לדיון:
קוראים שני ציטוטים של רות גביזון
שאלות לדיון:
מראים לחניכים טבלאות ונתונים על הרחבת הפערים הכלכליים ומצב העוני בישראל.
שאלות לדיון:
מראים לחניכים קטע מכתבה של יגאל גאוטה על שכונת העתיקות באשקלון בזמן מלחמת חרבות ברזל:
שאלות לדיון:
קוראים מתוך מאמר מעיתון דבר.
מחובותיה של הדמוקרטיה הליברלית לא רק לאפשר חירות לכל אלא גם להעניק את הזכויות הבסיסיות של כלסיכום: דמוקרטיה לא מתקיימת רק דרך קלפי או מוסדות. היא נשענת על תחושת שייכות. על אמונה של אזרח שהוא חלק מהכלל, שהמדינה לא שכחה אותו. אבל מה קורה כשפערים חברתיים הופכים לדרך חיים? כשילד שנולד באשקלון יודע שאין לו את אותו הסיכוי כמו מי שנולד במרכז תל אביב?
במהלך המערך שאלנו: מה המדינה חייבת לאזרחיה? לא כאקט של נדבה – אלא כחלק מהרעיון הדמוקרטי. קראנו את ז’בוטינסקי וברל, את רות גביזון, וראינו שבלי ביטחון בסיסי – אין חירות. בלי שוויון הזדמנויות – אין שותפות. ובלי שותפות – אין דמוקרטיה.
בסוף, זו לא רק שאלה של עוני או תקציבים. זו שאלה של אמון. של אחריות. של הבחירה לבנות מדינה שלא מפקירה את החלשים. כי דמוקרטיה שאין בה מחויבות חברתית – היא לא דמוקרטיה שיכולה להחזיק מעמד לאורך זמן.
עיון בחזון הדמוקרטי של הציונות מראש: חזונו של הרצל, הקונגרס הציוני, מגילת העצמאות. ונשוחח על החיבור של יהודית ודמוקרטית.
נבין את מושג הפופוליזם ואת האופן שבו הוא מאיים על הדמוקרטיה הליברלית – דרך פילוג, התקפה על מוסדות ושחיקת זכויות אדם.
השער עוסק באיומים המרכזיים על הדמוקרטיה כיום: רשתות חברתיות, פוליטיקה של שנאה, פופוליזם והתרחבות פערים כלכליים. נבחן כיצד תופעות אלו מגבירות קיטוב, מחלישות אמון ציבורי ומערערות את יסודות החירות והשוויון.