כבר בראשית הציונות, הרצל הניח בסיסים דמוקרטיים למפעל הציוני עם כינון הקונגרס הציוני. יצירתם של המוסדות הדמוקרטים בתקופת הישוב היוו את התשתית לדמוקרטיה הישראלית המתהווה. במערך זה נכיר את המסמך המכונן של מדינת ישראת - מגילת העצמאות. במערך זה נלמד על יסודות הדמורטים הציונים , ונעמיק את ההקשר הציוני והישראלי לדמוקרטיה המקומית.
מטרות:
החניכים ילמדו על ראשיתה של הציונות ועל כינונה מהתחלה כתנועה דמוקרטית.
הציונות שהכילה מתחילת דרכה זרמים שונים של יהודים , לא הייתה יכולה להיבנות ללא ההסכמה על עקרונות דמוקרטים.
מגילת העצמאות היא המסמך המכונן של ישראל , המגילה מגדירה את ישראל כמדינה דמוקרטית ליברלית שמבטיחה שוויון זכויות.
למה הזכות למדינה יושבת על היות המדינה מדינה דמוקרטית?
למה צריך להשאיר את ההגדרה היהודית כהגדרה זרה?
מה חשיבותה של הדמוקרטיה ביכולת לכונן מדינה לכלל העם היהודי?
מהי הזכות למרחב ציבורי יהודי? איפה ניתן לראות את זה איך זה בא לידי ביטוי?
סיכום
במערך זה בחנו כיצד ערכי הדמוקרטיה נטועים עמוק כבר בחזון הציוני מראשיתו. דרך קריאה בכתביו של הרצל, מגילת העצמאות ופרשנויות עכשוויות, הבנו שהציונות ביקשה להקים מדינה יהודית שהיא גם דמוקרטית – מדינה של חירות, שוויון, צדק ואחריות.
ראינו שהמתח בין זהות יהודית לשוויון אזרחי אינו סתירה אלא אתגר מוסרי מתמשך, שמזמין אותנו לחשוב, לשאול ולהיות שותפים בעיצוב המציאות. דמוקרטיה אינה רק עניין של מוסדות – אלא אחריות אישית ואזרחית.
המערכים הבאים בקורס:
למערך הבא: מערך 10
אוריינות פוליטית
פעם פחדנו מהמילה פוליטיקה – חשבנו שהיא שייכת לכנסת, למריבות ולאינטרסים. אבל אולי זו טעות? המערך הזה מחזיר את הפוליטיקה אל החיים עצמם – אל הבחירות, העמדות והשאלות שמעצבות אותנו. בואו לפתח תודעה פוליטית בלי פחד ובלי בושה.
