מהלך השיעור:
שיחה כיתתית
המנחה כותבת על הלוח את הכותרת – “זכויות המיעוט”
- מה אומר המושג הזה זכויות המיעוט? מה זה “מיעוט”?
- אילו אוכלוסיות אתם מכירים שנחשבות מיעוט בישראל? (נשים, ערבים, פליטים, מהגרי עבודה, להטבי”ם).
המנחה מסבירה: מיעוט מגיע מהמילה “מעט: חלק מהאוכלוסיות שהגדרנו כמיעוט הן מיעוט מספרי, אך האם נשים הן פחות במספרן מגברים?
אז מדוע נשים נחשבות עדיין “מיעוט”? יש מספר פחות או יותר שווה בין נשים לגברים בעולם וגם בישראל, אולם נשים הן אוכלוסייה שבמשך מאות ואלפי שנים הייתה מוחלשת, מעמדן היה נמוך משל הגברים, היה להן פחות כח ושליטה מאשר לגברים ובמקומות רבים בעולם נשים עדיין נאבקות על הזכויות שלהן. לכן נשים נחשבות מיעוט.
חקר סיפורי מקרה בקבוצות – מאבקי צדק מא’-ת’/ תמר ורטה זהבי:
המנחה אומרת: קבוצות של מיעוטים בעולם לא קיבלו זכויות בגלל טוב ליבם של קבוצות הרוב. קבוצות של מיעוטים היו צריכות להילחם בדרכים מגוונות על ההכרה בהן, המקום שלהם בחברה ועל הזכות שלהם לשוויון. לעיתים קבוצת הרוב נלחמה עבור זכויות המיעוט. כל קבוצה מקבלת סיפור שלקוח מתוך הספר מאבקי צדק מא’-ת’/ תמר ורטה זהבי. על כל קבוצה לקרוא את הסיפור ולענות על השאלות (המנחה כותבת על הלוח)
- מי קבוצת המיעוט?
- מי קבוצת הרוב?
- על מה קבוצת המיעוט נלחמה?
- איך היא נלחמה?
- מה היה המצב לפני המאבק?
- מה היה המצב לאחר המאבק?
הצגת המקרים במליאה
כעבור 20 דק’ מתאספים שוב וכל קבוצה מציגה את המקרה עליו היא למדה.
סיכום השיעור
ניתן לראות את מגוון הדרכים של מיעוטים להאבק על הכרה, כבוד ושוויון.
שאלות לדיון אחרי השיתוף של הקבוצות:
- איזה סיפור עניין אתכם, מה עניין אתכם בסיפור?
- מה ניתן ללמוד מכלל המאבקים עליהם קראתם?
- מה תפקידינו כאזרחים במדינה ביחס לשמירת זכויות? וביחס לזכויות המיעוט?
- למה לדעתכם כל שנה מקיימים את מצעד הגאווה?
אוכלוסיות שהן אוכלוסיות מיעוט, הן בד”כ אוכלוסיות שבמשך שנים רבות מעמדן היה נמוך, וכדי לשנות את מעמדן הכרה בזכויות זה צעד משמעותי, אבל נדרשים הרבה צעדים והרבה מאבקים כדי שאוכלוסייה מוחלשת תתקבל כשווה ותרגיש שווה ושזכויותיה ישמרו. חובתנו כאזרחים היא תמיד לזהות אילו זכויות נפגעות ולמי, ולהיאבק באופן פעיל על שוויון זכויות לכולם בין אם אנו שייכים לקבוצת הרוב ואיננו נפגעים ובין אם אנו שייכים למיעוט הנפגע.