מחנכות ומחנכים יקרים,
יש לוח שנה עברי, יש לוח שנה אזרחי, ויש לוח-שנה חינוכי – זה שמתוח על פני שלושה מועדים טעונים, מורכבים ומלאי תוכן: יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות.
אלה שלושה ימים שמציפים את כל הסתירות שאנחנו מחנכים בתוכן: בין אתוס של גבורה ואחריות לצורך בהטלת ספק ובביקורת, בין הזדהות עם הכאב הישראלי לרגישות לסבל אוניברסלי, בין אהבת הארץ לבין המאבק על דמותה ועל בית לאומי ראוי. שלושה ימים שמעמידים את כולנו – מחנכות, מדריכים, אנשי צוות – מול השאלות הקשות של “מה נספר?” ו”באיזו שפה נדבר?”
האוגדן הזה מבקש להיות כלי עבודה ומרחב לחשיבה – לא רק איך להעביר את הימים האלה, אלא איך לשמור בהם את המצפון, את הסקרנות ואת החיבור לחניכים ולחניכות שלנו.
המערכים והטקסים שבו נכתבו מתוך מחויבות לחינוך פוליטי אמיתי: כזה שמטפח זהות, כזה שמעודד לזכור אבל גם לשאול את השאלות הקשות והחשובות על דמותה של החברה שלנו, כזה שרואה בזיכרון לא רק חובת כבוד אלא מנוף לשינוי חברתי.
בין העצב של יום השואה, הכאב של יום הזיכרון והשמחה של יום העצמאות – טמון הפוטנציאל לחינוך עמוק: חינוך שמתבונן בסדקים ומבין שדווקא שם יכולים להיכנס האור והרוח.
אנחנו מזמינים אתכם ואתכן להתייחס לאוגדן הזה כהצעה פתוחה – להתאים, להוסיף, לערער, ובעיקר – לא להיכנע לשיעורים ולטקסים ריקים, אלא למלא אותם בתוכן, ביושרה ובאומץ.
שלכם,
צוות פדגוגיה וחינוך,
החלוץ – המדרשה באורנים והמגדלור.
נכתב בשיתוף תנועת החלוץ והמדרשה באורנים – להורדת חוברת המערכים והטקסים המלאה
לעמוד “חודש החירות והריבונות” של המועצה לחינוך ממלכתי עברי
מטרות
- ליצור שיח משמעותי על הקשר בין אירועים היסטוריים לערכים של חירות, סולידריות ואחריות אזרחית.
- לטפח חיבור רגשי ואינטלקטואלי אל הסיפורים, הטקסטים והחוויות שמעצבים את הזהות היהודית-דמוקרטית בישראל של ימינו.
- להעמיק את ההבנה של תהליכי זיכרון קולקטיבי והשפעתם על עיצוב זהות יהודית-ישראלית ודמוקרטית.
- לבחון את הדינמיקה שבין זיכרון קולקטיבי לזהות אישית, ולהבין כיצד נרטיבים משתנים ומעוצבים לאורך השנים.
- לפתח חשיבה ביקורתית על המשמעות החברתית, הערכית והפוליטית של הימים הלאומיים.
- לעודד מעורבות אזרחית ואחריות חברתית באמצעות זיכרון כבסיס לעשייה חברתית-אקטיביסטית.
סדר המערכים
- פתיחה: עיצוב זיכרון
- פסח: חירות כזיכרון מכונן
- יום הזיכרון לשואה ולגבורה: כיצד נכון לגשת לנושא השואה?
- יום הזיכרון לשואה ולגבורה: רוח האדם בשואה – בין ניסיון למחיקה להתקוממות מוסרית
- יום הזיכרון לשואה ולגבורה: “אנשים רגילים”
- יום הזיכרון לשואה ולגבורה: בית ספר לרוח האדם – תנועות הנוער ומרד הגטאות
- יום הזיכרון לחללי צה”ל: ובחרת בחיים- קדושת החיים
- יום הזיכרון לחללי צה”ל: גבורה פשוטה
- יום הזיכרון לחללי צה”ל: הנצחה כפעולה אזרחית
- יום העצמאות: על עצמאות וריבונות
- יום העצמאות: מגילת העצמאות
המערכים
פתיחה

עיצוב זיכרון
פסח

חירות כזיכרון מכונן
יום השואה

למה התכוונת כשאמרת “שואה”?
יום השואה

רוח האדם בשואה – בין ניסיון למחיקה להתקוממות מוסרית
יום השואה

“אנשים רגילים” -הבנאליות של הרוע
יום השואה

תנועות הנוער ומרד הגטאות
יום הזיכרון

ובחרת בחיים – קדושת החיים
יום הזיכרון

גבורה פשוטה
יום הזיכרון

הנצחה כפעולה אזרחית
טקס יום הזיכרון

מנגינות געגוע:
טקס לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות
האיבה תשפ”ה
טקס יום הזיכרון

טקס הבדלה בין זיכרון לעצמאות
יום העצמאות

על עצמאות וריבונות
יום העצמאות

מגילת העצמאות
טקס יום העצמאות

סדר יום העצמאות
מערכים נוספים בנושא

חודש החירות והריבונות | המועצה לחינוך ממלכתי עברי
נכתב בשיתוף תנועת החלוץ והמדרשה באורנים


קרדיט לתמונה בראש העמוד: amos ben gershom, לשכת העיתונות הממשלתית