מטרות
- התלמידים יעמיקו וירחיבו את ההיכרות (אוריינות פוליטית) עם איראן ועם עזה בהקשר של המציאות הקיימת בהן ובהקשר של יחסיהן עם מדינת ישראל
- התלמידים יכירו את המציאות האנושית המורכבת הקיימת בתוך מלחמה (הבדלה בין בחירות אנשים לבחירות השלטון, הבדלה בין קבוצות אוכ’ שונות)
- התלמידים יכירו את המציאות כפי שזו נשקפת מעיניהם של ילדים אחרים (איראנים) במערכה הנוכחית, לטובת יצירת אמפתיה והפחתת תחושות שנאה
עזרים לשיעור (מורה)
- מצגת מלווה ובה: היגדים למשחק אמת ושקר+ משימת כתיבה- חיים של אחרים
- רולטת שאלות לסיכום
- חלון פתוח של צ’אט GPT
עזרים לשיעור (תלמיד.ה)
- מחברת
- כלי כתיבה
חלק א’: אמת או שקר
(25 דק’)
- כל תלמיד.ה לוקח.ת 2 דפים במחברת וכותב.ת בגדול בטוש על דף אחד שלט של “אמת” ועל הדף השני “שקר”.
- נציג שקף עם היגד הנוגע לאיראן, עזה וישראל. על התלמידים.ות להחליט ביחס לכל היגד אם לדעתם.ן הוא אמת או שקר ולהרים מול המצלמה את השלט המתאים. לאחר כל היגד נסביר וננמק את ההיגד הנכון.
למורה:
למרבית התלמידים יש פערי ידע משמעותיים ביחס למתרחש במציאות שסביבם. כאשר התלמידים לא יודעים דבר מה, הם לרוב משלימים אותו דרך הדמיון או דרך חיבור לדברים שהם הבינו בעבר (שאינם בהכרח נכונים). אנחנו מאמינות שילדים הם “מבוגרים קטנים” וכי מגיע להם להבין את המציאות הסובבת אותם, מורכבת ככל שתהיה, דרך תיווך תואם גיל וצורך. משחק האמת והשקר הנ”ל מאפשר למורה לערער על הנחות מוצא שאולי יש לילדים.ות, לאפשר ראיה מורכבת יותר של המגוון האנושי באיראן/ עזה, לבנות ידע מהימן ולאפשר סקרנות ושאילת שאלות.
חלק ב’: חיים של אחרים
(15 דק’)
נבקש מהתלמידים לדמיין ילד.ה מאיראן או מעזה. נעזר בשקף הבא ונבקש מהתלמידים לכתוב במחברת:
- מה שם הילד.ה?
- מה גילו.ה?
- פה- איזו שפה מדבר.ת?
- ידיים- במה אוהב.ת לשחק?
- ראש- מה מטריד/ מפחיד אותו.ה בימים אלה?
- לב- אילו רגשות מרגיש.ה?
- רגליים- לאן אוהב.ת ללכת בימים רגילים? איפה הוא/ היא נמצא.ת במצב של מלחמה?
נשאל:
- אילו קווי דמיון ושוני זיהיתם בינכם.ן ובין הילד.ה שדמיינתם.ן?
- נבקש ממספר ילדים לשתף את שכתבו ונתייחס בהתאם למה שעולה.
למורה:
מטרת חלק זה היא לתרגל עם התלמידים.ות דמיון אמפתי (perspective taking)- חשיבה וזיהוי דמיון ושוני לאדם שחי במציאות שונה. חשיבה אמפתית היא מיומנות חברתית חיונית לתלמידים שלנו אשר מסייעת להם למתן עמדות מוקצנות של שנאה וגזענות. אם תרצי, תוכלי לעשות מודלינג ולשתף את הילדים.ות בדמות של מורה באיראן/ עזה אותה דמיינת (ממה חוששת, מה אוהבת לעשות וכו.)
חלק ג’: שאלות לראיון מדומה
(25 דק’)
- נבקש מכל תלמיד.ה לחשוב על שאלה שהיה מעניין אותו.ה לשאול את ילד עזתי/ איראני אותו דמיין בחלק הקודם.
- נשתף מסך עם צ’אט GPT. נעתיק לצ’אט את הפרומפט הבא:
“שלום. אנחנו תלמידי ד-ו במדינת ישראל. נרצה לשוחח עם ילד.ה בגיל שלנו שגר בעזה/איראן (יש לבחור). דמיין שאתה עונה לנו בתור ילד בגיל 8-10 שגר שם וענה על השאלה הבאה: ________________? (יש להוסיף את השאלה שבחרו התלמידים)
- נאסוף 2-3 שאלות שכתבו הילדים.ות ונכניס לצ’אט עם הפרומפט המצורף. תלמידי.ות הכיתה יקראו יחד את התשובות.
חלק ד’: סיכום
רולטת שאלות– נשתף מסך עם רולטת שאלות סיכום. נסובב את הרולטה ונזמין את התלמידים.ות לענות תשובות לשאלות המוגרלות ברולטה. נתייחס למספר תשובות במליאה.
למורה: בשיעור זה ניסינו לערער מעט מהנחות היסוד שלנו וללמוד דברים שלא ידענו על המדינות/ אזורים איתם מדינת ישראל נמצאת בלחימה כעת וכן ניסינו לדמיין את חייהם של ילדים.ות החיים במדינות אלה ולזהות את נקודות הדמיון והשוני מחיינו שלנו. עלינו לזכור תמיד כי על אף שמנהיגים מובילים לחימה, יש אזרחים רבים וביניהם ילדים המעוניינים בחיי שלום ובטחון ממש כמותנו. מי שסקרן.ית לענות על שאלות נוספות ולהכיר את מציאות חייהם של ילדים החיים באיראן/ עזה יוכל להיעזר בצ’אט ולשאול את הילד.ה הדמיוני שאלות נוספות גם לאחר השיעור.
להרחבה
איך לדבר עם ילדים על המלחמה?
בשיתוף משמר החינוך הממלכתי ומרכזים לצדק חברתי