הפגיעה בעיר טמרה
נפילת הטיל הקטלנית בעיר טמרה העמידה למבחן את החיים המשותפים בגליל ובישראל כולה.
התייחס לכך עו”ד רג’א ח’טיב מטמרה שאיבד את משפחתו באותה פגיעה:
נשאל:
- למה מתייחס האב השכול במעמד הלוויה של אשתו ובנותיו?
- מה המסר שלו?
כבר בערב התקיפה התפרסם ברשתות סרטון בו נראים תושבי האזור מתעדים את הנפילות בטמרה תוך קריאות שמחה:
נקריא את פוסט התגובה שפרסם אדהם אגבאריה, מנהל חברה ערבית בארגון הנוער נטע@:
שמי אדהם, וב-10 השנים האחרונות אני עוסק בחינוך בלתי פורמלי – מתוך שליחות עמוקה לחינוך לערכים, זהות, גיוון וחיים משותפים.
במהלך העשור האחרון זכיתי לפגוש ולהנחות אלפי צעירות וצעירים – ערבים ויהודים – מהצפון, מהמרכז ומהדרום, וגם פלסטינים וישראלים, במפגשים של שיח, קירוב לבבות, והאמונה המשותפת שאפשר וצריך לחיות פה יחד.
העברתי עשרות הרצאות על סובלנות, שותפות, אמונה בשלום, תקווה – ובעיקר על היכולת לבחור בדרך של חיבור במקום ניכור.
אבל אתמול, בשעות הלילה המאוחרות, קיבלתי הודעה מצעיר שפגשתי לא מזמן. שוחחנו בעבר על ערכים, על חיים משותפים, על היכולת לראות את האנושיות שב”אחר”. הוא שלח לי סרטון – אתם כנראה יודעים איזה – ושאל אותי בכאב אמיתי:
“אדהם, עם חברה כזו, אתה באמת מאמין שיש סיכוי לחיים משותפים? לאהבה? לכבוד הדדי?”
ולא עניתי לו עדיין. לא כי אין לי תשובה – אלא כי הלב שלי נשבר.
עם כל הקילומטרז’ שיש לי בעבודה חינוכית בחברה הישראלית, עם כל ההתמודדויות שעברתי מול גזענות, הסתה ואלימות – הסרטון הזה הכעיס אותי יותר מהרגיל. כי הוא הגיע בדיוק ברגע שבו אזרחים ערבים במדינה הזו שוב נזנחו – בלי מקלטים, בלי מענה, בלי תחושת ביטחון בסיסית.
זוהי לא הפעם הראשונה שהמדינה יוצאת למערכה – ומפקירה את אזרחיה הערבים. זו לא הפעם הראשונה שהמשטרה יודעת לאכוף בחומרה כלפי צעיר ערבי – אך מעלימה עין מול אלימות גזענית של קיצוניים יהודים.
זו גם לא הפעם הראשונה שמתעלמים מהעובדה שמעל 100 אזרחים ערבים נרצחו בתוך חצי שנה בלבד – ומנגד, מאפשרים לקבוצת קיצונים לחגוג את מותן של נשים חפות מפשע מטמרה – כאילו אין גבול לשנאה...
נשאל:
- מה הציפייה של החברה הערבית מהשותפות בזמן מלחמה?
- מה הציפייה של החברה הערבית מהשותפות בשגרה?
גזענות בחילוץ
גם במקרי פגיעות נוספים הגזענות הרימה את ראשה:
הקריאות הגזעניות זכו לגינויים רבים, אולם הדרישה אולם הדרישה לחקור, להעניש ולאכוף את החוק על הקריאות הגזעניות לא נענתה.
לסיכום: אפשר גם אחרת
דווקא בתקופה זו, חשוב להביע שותפות במילים ומעשים, ולהאיר את המקומות שבהם החיים המשותפים מתקיימים:
לדיון:
- כיצד נוכל לפעול למען חיים משותפים בתום המלחמה?
קרדיט לתמונה בראש העמוד: יוסי זמיר, שתיל סטוק.
מערכים נוספים באתר
שותפות יהודית-ערבית בעת המלחמה
מערך חינוכי להיכרות עם הקולות של הערבים בישראל בזמן מבצע חרבות ברזל ולחיזוק הקול המתון וההומניסטי של יהודים וערבים.
חינוך לשותפות יהודית-ערבית
מערך העוסק בשותפות יהודית-ערבית, על האתגרים וההזדמנויות שבה.
אי-שוויון במיגון
במלחמה מול איראן נחשפו ביתר שאת פערים בנגישות למיגון שלמרבה הצער עלו בחיי אדם רבים. מיגון בזמן מלחמה הוא זכות אדם ואזרח בסיסית.