צילום: גלעד קוולרצ׳יק – שתיל סטוק

גילאי- חטיבה -יג’ | משך: 60 דקות

מטרות:

• לחזק את ההכרה בחשיבות של שותפות פוליטית יהודית ערבית עבור הדמוקרטיה הליברלית בישראל למרות האתגרים שהיא מזמנת.
•  להבין כיצד ייצוג פוליטי משפיע על מדיניות ולזהות את התרומה של הייצוג של החברה הערבית לדמוקרטיה בישראל.
• להכיר הבדלים בין במפלגות הערביות  השונות.

מהלך:

פתיחה : מי לא סביב שולחן קבלת ההחלטות? (15 דקות)

צופים עם המשתתפים בקטעים מן הפרק השנישל סדרת “נבחרות” על ייצוג נשים בכנסת:

3:00-4:40 | 09:13-12:25 | 21:10-22:38

דיון:

• למה לדעתכם נשים הן אלו שקידמו נושאים הקשורים לנשים? מי מרוויח מהמהלכים הללו? האם רק נשים?
• האם גברים לא יכלו לקדם עניינים שהם לטובת האוכלוסיה הנשית בישראל בלי נשים?
• מה ההשלכות לכך שיש לתת יצוג של נשים בכנסת ובממשלה?
• בין הכנסת הנוכחית לכנסת הקודמתיש ירידה משמעותית בכמות הנשים המיוצגות בממשלה. מה יש לעשות על מנת להבטיח שנשים יהיו מיוצגות באופן מהותי בפוליטיקה?

נסביר מה הוא יצוג- ייצוג פוליטי הוא מנגנון מרכזי בדמוקרטיה שבאמצעותו אזרחים פועלים דרך נציגים הנבחרים לייצגם. ייצוג זה אינו מתייחס רק לציבור כמכלול, אלא גם לנוכחות של קבוצות חברתיות שונות במוקדי קבלת ההחלטות, מתוך תפיסה שלפיה ייצוג של אוכלוסיות מובחנות עשוי לאפשר קידום טוב יותר של האינטרסים הייחודיים להן. לצד זאת, מושג הייצוג כולל גם ממד מהותי: היכולת של נבחרי הציבור לפעול בפועל לקידום אינטרסים אלה באמצעות מדיניות ציבורית. לפיכך, ערכו של הייצוג נבחן לא רק לפי הרכב הנציגים, אלא גם לפי מידת השפעתם על עיצוב מדיניות המבטאת את צורכי הקבוצות השונות בחברה.

שאלה: אם ייצוג נשים משנה מדיניות — מה קורה כשמיעוטים אחרים מיוצגים?

נסביר כי בשיעור הזה נעסוק במקומן של המפלגות הערביות עבור הדמוקרטיה הישראלית.

חלק א — היכרות עם המפלגות הערביות (20 ד’ דקות)

שאלה: מה את יודעים על המפלגות הערביות?

עבודה בקבוצות – 10 דקות

כל קבוצה חוקרת מפלגה (חלק מן הקבוצות יקבלו את אותה מפלגה):

• חד”ש
• רע״ם
• בל״ד

המשתתפים צריכים למלא את המידע אודות המפלגה על פי הקריקטריונים בטבלה
הפנו את המשתתפים לחפש את המידע הדרוש במקורות כגון:

• אתרי המפלגות
• מצעים של מפלגות
• אתגרי חדשות
• עמודים של מפלגות ברשתות החברתיות

שיחה במליאה – 10 דק

שרטטו טבלה של כלל המפלגות על הלוח/בריסטול גדול. ותנו לכל קבוצה בתורה למלא שורה על המפלגה שלה, וערכו דיון משותף

דיון:

• אילו תחושות עולות בכם נוכח ההיכרות עם המפלגות הערביות?
• האם משהו הפתיע אתכם? האם יש דברים שמאתגרים את התפיסות שלכם?
• מה אפשר לומר על החברה הערבית בישראל לאור המפלגות הערביות המייצגות אותה? 
• האם אתם מזהים דברים שדומים גם למפלגות לא ערביות?, האם יש דברים שהפלגות הללו מקדמות שאתם יכולים להזדהות איתן?

סיכום ביניים:

אנחנו רואים שהמפלגות הערביות אינה מקשה אחת. הן מייצגות תפיסות פוליטיות שונות, עמדות שונות, וזהות שונה. מצד אחד, כיהודים, אולי נמצא דברים בחלק מן המפלגות שיאתגרו את העמדות שלנו, מצד שני נוכל למצוא איתם גם דברים משותפים- מלבד היותן ערביות הן מקדמות נושאים כללים שיכולים להטיב לא רק עם החברה הערבית אלא עם כלל החברה בישראל. מה דורש שיתוף פעולה פוליטי עם המפלגות הערביות? האם הוא בהכרח יפגע בצביון היהודי של המדינה? האם כלל המפלגות הן אותו דבר בהקשר זה לאור הטבלה שרטטנו?

חלק ב — שותפות יהודית ערבית (20 דקות)

כעת נבחן כמה מקרים של שיתוף פעולה יהודי-ערבי שהתקיימו בפוליטיקה הישראלית. מחלקים את המשתתפים לקבוצות קטנות, אפשר לשמור על אותן קבוצות מחלק א’ או לחלק מחדש. כל קבוצה מקבלת אחד מהמקרים הבאים ועליה לענות על השאלות בדף העבודה המצורף (ניתן לחלק לכמה קבוצות את אותו המקרה):

דף עבודה: מלאו את הדף לפי הכתבות

• מה הבעיה המתוארת? האם זו בעיה של קבוצה אחת בלב או בעיה של כלל החברה?
• מי העלה את הבעיה ומי קידם את הטיפול בה? 
• אילו גורמים/ אנשים שיתפו פעולה על מנת לטפל בבעיה? 
• מי מרוויח מהטיפול במקרה? 

דיון משותף:

לאחר שהכרתם את המפלגות הערביות ומקרים של שיתוף פעולה יהודי ערבי מהעבר:

• האם שותפות פוליטית בין מפלגות יהודיות יכול להיות אפשרית?
• מה נדרש מכל צד? 
• מה מרוויחים? 
• מה מאתגר?

סיכום ביניים:

אזרחי ישראל הערבים הם כ-20% מהאוכלוסייה.  יש להם זכות בחירה מלאה, יש להם גם אינטרסים משותפים עם מפלגות יהודיות אחרות, ועדיין יש להם השפעה מועטה על על קבלת החלטות, ועל סוגיות חברתיות ופוליטיות בישראל, ראינו גם כי חוסר יצוג מייצר פערים ואי שיוון. חלק גדול בהיעדר של מפלגות ערביות בשולחן קבלת את ההחלטות קשור דה -לגיטימציה שנעשה לשותפות הפוליטית בין יהודים וערבים. במיוחד בשנים האחרונות המפלגות הערביות מצוירות על ידי בעלי אינטרסים מפלגות בלתי לגיטימיות כדי למנוע שותפות בין מפלגות אשר תאתגר אותם.  דוגמא לכך נוכל לראות במקרה של לוסי אהריש בו קראה לאזרחי ישראל הערביים לצאת להצביע בעקבות האלימות בחברה הערבית. היגו את הדברים האלו של לוסי שדיברה בנובמבר 25 ודונו:

לכתבה

לראיון

• למה לדעתכם יש מי שלא רוצים למפלגות ערביות יהיו חלק מהפוליטיקה ומקבלת ההחלטות?
• את האינטרס של מי זה משרת?
• האם יש דבר כזה מפלגות שאינן לגיטימיות במדינה דמוקרטית?מה צריך להנחות אותנו בכך?

סיכום:

דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. היא מחויבות לשוויון, לייצוג ולסולידריות בין אזרחי המדינה

ייצוג של קבוצות שונות מאפשר להעלות בעיות שלא תמיד נראות – ולקדם פתרונות שמיטיבים עם החברה כולה. שותפות פוליטית בין קבוצות שונות לקידום פתרונות לבעיות חברתיות של קבוצות שונות הוא חלק מפוליטיקה בחברה דמוקרטית ומבטיח את קידום החברה. שותפות פוליטית יהודית ערבית יכולה להיות מאתגרת עבור כלל הצדדים, אבל היא חלק חיוני בחברה ישראלית דמוקרטית ששמה דגש גם על זכויות מיעוט ועל מקומן של כלל הקבוצות להשפיע על מציאות חייהן. ניסיונות לפגוע בלגיטימציה של מפלגות ערביות באשר הן פגיעה בדמוקרטיה ובעקרונות  היסוד של הדמוקרטיה כמו בחירות חופשיות והוגנות, הזכות לבחור להיבחר, זכות הביטוי ועוד.

נספחים:

נספח א’: טבלת תלמידים