צילום: יוסי זמיר שתיל סטוק
דגשים ומטרות
- מקצוענות כערך: הבנת המקצוענות הצבאית כביטוי המוחשי לאחריות של החייל כלפי ערך ההגנה; חייל מקצוען לוקח אחריות מלאה על המשימה ועל חיי אדם.
- משמעת וממלכתיות: ביסוס התפיסה כי ציות לפקודות, נהלים ומשמעת הם הבסיס המבצעי והממלכתי המאפשר לצבא לפעול כיחידה אחת, חזקה ומלוכדת.
למערך זה מצגת מלווה תיקייה
מהלך
פתיחה 15 דקות
נשאל את המשתתפים אילו גיבורי על הם מכירים או אוהבים. נשאל אם הם מכירי את איירון מן. נבקש מהמשתתפים לספר עליו. נסביר שהוא אדם עשיר מאד שייצר חליפה שהופכת אותו לחזק וכמעט בלתי מנוצח. הוא עוזר לטובים ועוצר את הרעים.
נציג קטע מהסרט, מדקה 2:00 ועד הסוף, בו איירון מן עושה שימוש לרעה בכוחות שלו.
נשאל:
- מה קרה בקטע שראינו?
- למה לדעתכם איירון מן התנהג כמו שהתנהג?
- אם הוא דמות טובה שעוזרת לאנשים ומסכנת את עצמה בשביל אחרים, איך זה מסתדר עם ההתנהגות שלו?
- כולנו רוצים לפעמים לפרוק ולחרוג קצת מהכללים, זה כל כך נורא שהוא עשה את זה? הרי אף אחד לא נפגע וברגע האמת הוא מצליח לנצח את הרעים.
- קרה לכם פעם שנתתם לעצמכם לפרוק קצת ולחרוג מהכללים המקובלים? בכיתה, עם החברים? למה עשיתם את זה? ואיך זה גרם לכם להרגיש לפני, תוך כדי ואחרי האירוע?
- מה ההבדל בין מקרה של שטות נעורים למקרה של איירון מן? איפה עובר הגבול בין השתטות לגיטימית להתנהגות שאינה מקובלת?
במידה והנושא לא עלה, נוסיף לדיון את הנקודות למחשבה הבאות: איירון מן הוא אדם טוב שיש לו המון כוח והמון לחץ עליו. הכוח והלחץ גורמים לו להתנהג לפעמים בצורה פורקת עול, שמסכנת את הסובבים אותו. כשהאנשים סביבו מעודדים את זה, הוא פורץ עוד יותר את הגבולות. גם לנו קורה לפעמים שאנחנו מרשים לעצמנו לצאת מהגבולות, לעשות דברים קצת ‘אסורים’ או לא מקובלים. היום נחשוב יחד על מה שמצופה מאדם שמגן ומשרת את העם שלו ואת הסובבים אותו, ונבין מה מצופה מאתנו כחיילי צה”ל.
מומלץ לפתח שיח בנושא עם המשתתפים, לראות באילו מצבים אנחנו נתונים להשפעה ונוטים להתנהג באופן שחורג מהגבולות ולהקל ראש במצבים שעשויים להיות מסוכנים או לפגוע בנו ובסובבים אותנו.
חלק א’- דיון במקרים-50 דק (תלוי במספר המקרים שבוחרים להציג)
הצגת נושא המפגש:
נקרין על הלוח את המילים – אחריות, אמינות וחתירה לניצחון. נאמר שהיום נדבר על ערכים אלה שהם חלק מרוח צה”ל. נלמד דרך מספר אירועים מדוע ערכים אלה כל כך חשובים בצה”ל, ונדון במורכבות שלעתים עולה מהם.
*אם אפשר, נתלה את שלושת הערכים על הלוח לצד המצגת, שילוו את המפגש.
מקרה 1: מקצוענות ” יהיה בסדר: | יצחק רבין (25 דק)
נחלק/נקרין את הטקסט של יצחק רבין על המילים “יהיה בסדר” ונקרא יחד (ראו נספח. ניתן להקרין את ההקלטה בה רבין קורא את הטקסט).
שאלות לדיון:
- נסו לומר במילים שלכם מה נאמר בטקסט, מה היתה כוונתו של רבין לדעתכם?
- מדוע לדעתכם רבין מקשר את ה”יהיה בסדר” לשחצנות, יהירות, בטחון עצמי מופרז, כוח ושררה?
- נסו לחשוב על סיטואציה שהייתם בה שרוח ה”יהיה בסדר” הובילה, או שזו היתה עשויה להיות הרוח ומישהו בחר לפעול אחרת. מי שרוצה, ישתף ויספר איך הרגיש והאם זו היתה בחירה נכונה באותו הרגע.
- מהם היתרונות והחסרונות של רוח זו?
- מה הבעייתיות ברוח הזו בצבא?
נפתח את הדיון בהתאם לתשובות שלהם.
לבסוף נשאל – מהו הקשר בין הסרטון של איירון מן ובין הטקסט של רבין?
נסביר שרבין מתאר במידה רבה את מה שראינו בסרטון – שכרון כוח ובטחון עצמי מופרז עשויים להוביל לזילות של הסביבה, לשימוש מופרז בכוח ולחוסר אחריות. כשהתרבות השלטת בצבא היא כזו, אין אחריות מקצועית ואין חשיבה למרחוק. חיי אדם יכולים להפגע ומשימות לא מבוצעות בצורה הטובה ביותר. כדי לתפקד ברמה הגבוהה ביותר ולקחת אחריות על המעשים שלנו אי אפשר לפעול לפי “יהיה בסדר”, אלא צריך לפעול באופן אחראי.
*אפשר לדבר גם על יתרונות תרבות ה”סמוך” – היא טומנת בחובה יכולת לאלתר, יוזמה ותחושת מסוגלות. לצד זאת, כשפועלים בצורה מתוכננת, אחראית ומקצועית צריך פחות לאלתר ולמצוא פתרונות לקשיים וסכנות שנערמים בדרך. בנוסף, מסתכנים פחות ומסכנים פחות את הסביבה.
מקרה 2 – המקרה של גור קהתי (25 ‘ק)
נחלק את המשתתפים לזוגות ונציג על הלוח\ נחלק למשתתפים את תיאור מקרה מותם של גור קהתי וזאב ארליך בלבנון (ראה נספח). לפי הזמן הנותר ומצב הקבוצה אפשר להחליט אם להקריא את הכתבה או לספר את המקרה בעל פה.
שאלון לדיון בקבוצות:
- מה מעורר בכם המקרה? אילו שאלות עולות לאור המקרה?
- איך ערך הממלכתיות והמשמעת קשורים למקרה?
- איך זה משפיע על הביצועים והיכולות של צה”ל?
- איך אפשר לדעתכם למנוע בעתיד אירועים כאלה?
נאסוף את הקבוצה נ נבקש מהמשתתפים לשתף בדיונים שערכו. נאמר שעד עכשיו סבבנו סביב ‘תרבות הסמוך’ ודיברנו על החסרונות שלה, אך כאן אנו עדים לתוצאות ההרסניות והכואבות של התרבות הזו. כשלא פועלים לפי ההוראות ולא שומרים על משמעת, ממלכתיות ומקצועיות, חיי אדם עלולים להפגע. אנו כחיילים צריכים לקחת כל הזמן אחריות על הסובבים אותנו ולחשוב בכל פעולה שאנו עושים, מה תהיה התוצאה העתידית שלה. במקרה הזה התוצאה היתה הרת אסון.
במליאה
נקרין את הקטע החדשותי שעוסק בנאום הרמטכ”ל נגד התרופפות המשמעת והממלכתיות בצה”ל.

שאלון לדיון משותף
- מדוע הרמטכ”ל מתעקש כל כך על ממלכתיות ומשמעת? האם במלחמה אי אפשר קצת להקל בעניין, לכופף מעט את הכללים? הרי יש לנו אויב במלחמה, למה לא לפעול נגדו בדרכים שונות? ומה רע בקצת ‘לפרוק מתחים’ כשמדובר באויב?
- באיזה אופן מקרה זה מבטא את הערך של אחריות אמינות וחתירה לניצחון?
- כיצד הייתם מצפים מהפיקוד הבכיר של צה”ל לפעול במקרים של התרופפות המשמעת והמקצוענות? האם דבריו של הרמטכ”ל מספיקים לדעתכם?
*לקבוצות מתקדמות – ניתן להוסיף את הקטע הבא בו מועברת ביקורת על כך שהרמטכ”ל לא עושה די כדי להפסיק את התופעות הללו ולהרחיב את הדיון בנושא.

נדבר על חשיבותה של האמניות והאחריות עבור הצלחת צה”ל, אולי דווקא בתקופת מלחמה. כמו שראינו בדוגמאות הקודמות, לכוח ובטחון עצמי יש נטייה לפעמים להשחית ולעוור אותנו, לגרום לנו לפעול בצורה בלתי מרוסנת ויכולה לפרק את הלכידות שלנו לפעול יחד כקבוצה חזקה. הממלכתיות והמקצוענות מזכירים לנו את הערכים הבסיסיים עליהם הצבא פועל. כך אנחנו שומרים על הצבא ראוי להיות צבא של מדינה דמוקרטית ולאצבא נקם. הממלכתיות והמקצועיות שומרים עלינו שנפעל באופן מיטבי שיביא להצלחות באופן שיצמצם את הסיכוי לפגיעה בנו- בגוף וברוח ולסובבים אותנו.
דיון מסכם -10 דק
נזכיר את שלושת המקרים שהזכרנו – הסרטון של איירון מן, הטקסט של רבין ונבקש מהמשתתפים לומר מה לדעתם מחבר בין שני האירועי.
נחזור לערכים שתלינו על הקיר ומלווים אותנו במהלך הסדנה. נדבר על כך ששמירה על מקצועיות, ממלכתיות ומשמעת היא אחת הדרכים של צה”ל לוודא שהחייל פועל מתוך רצון להגן בצורה הטובה ביותר, להשיג את המטרה בצורה הטובה ביותר ולשמור על חיי אדם מבלי לוותר על ההומניות שלו ועל ראיית האחר. בזכות הערכים הללו אנחנו פועלים בצורה בטוחה יותר מלוכדת יותר וכל חזקים יותר , וזוכרים שהמטרה שלנו אינה אלא להגן השמירה על מטרות אלו יהפכו אותנו לצבא טוב יותר ויביא להישגים טובים יותר בשטח וברוח של המשרתים בצה”ל ובחברה כולה. ראינו במהלך המפגש שהערכים האלה לעתים מכילים מורכבות, אך דווקא בשל כך חשוב לשמור עליהם בתוך המסגרת הצבאית.
לסיכום, נבקש לבקש מכל משתתף\ת לומר מילה או לשאול שאלה שעולה בו\ה בסוף המפגש.
נספחים
נספח 1: יהיה בסדר\יצחק רבין
לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם – שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המילים “יהיה בסדר”.
צירוף מילים אלה, שרבים שומעים אותו בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המילים האלה, חבוי בדרך כלל מה ש”לא בסדר”: יהירות ושחצנות ותחושת בטחון עצמי מופרז, כוח ושררה שאין להם מקום.
ה”יהיה בסדר” מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים שהוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו.
ה”יהיה בסדר”, אותה טפיחת כתף חברמ’נית, אותה קריצת עין, אותו “סמוך עליי” הם סממן לחוסר סדר, חוסר משמעת, למקצועיות שאיננה – לבטלנות שישנה.
אווירת “החפיף” היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל, היא אוכלת בנו בכל פה.
ואנחנו כבר למדנו, בדרך הקשה והכואבת, ש”יהיה בסדר” – פירושו שהרבה מאד “לא בסדר”.
- ראש הממשלה ושר הבטחון יצחק רבין, אוגוסט 1992. –
נספח 2: שאלות לדיון בנושא תופעת הפאצ’ים:
שאלות לדיון:
הסתכלו על תמונות הפאצ’ים. האם לדעתכם יש לאסור את ענידת הפאצ’ים האלה? למה?
מה הבעייתיות בפעולת הדבקת פאצ’ים למדים?
האם יש פאצ’ שלדעתכם כן צריך לאפשר לחבר למדים?
קראו את ערך הממלכתיות כפי שהוא מופיע ברוח צה”ל: צה”ל הוא צבא העם, צבא ממלכתי, הנתון למרות החוק והממשלה. חיילי צה”ל יפעלו כשרק המשימה, ערכי צה”ל וביטחון המדינה ראשונים לנגד עיניהם, ויעשו זאת ביושרה, בענייניות ובייצוגיות.
לאחרונה הרמטכ”ל יצא בקריאה להעניש חיילים שעונדים את הפאצ’ים. האם זה קשור לדעתכם למקצועיות של צה”ל וליכולות שלו להגיע להישגים?
סיפורו של גור קהתי
תחקיר מותם של גור קהתי וז’אבו ארליך: “אזרח נכנס ללא אישור”
פרסום ראשון: אלוף מוטי ברוך יציג מחר לרמטכ”ל את מסקנות התחקיר אודות האירוע הקשה, ממנו עולה כי אל”מ יואב ירום הזמין את ז’אבו להצטרף בתור יועץ לכוח – שהיה אמור להגיע למסגד ולא למבצר הצלבני שבו נפגע סמל קהתי מאש המחבלים
אור הלר | 29.12.2024
פרסום ראשון: תחקיר צה”ל אודות נסיבות מותם של סמל גור קהתי וזאב (ז’אבו) ארליך מעלה מסקנות חמורות, שחושפות את גודל המחדל שהביא לאירוע הקשה בדרום לבנון – כך פורסם הערב (ראשון) לראשונה במהדורה המרכזית. על פי התחקיר, ז’אבו, חוקר ארץ ישראל בן 71 מההתנחלות עפרה, חצה את הגבול הצפוני ונכנס ללבנון באופן לא מאושר, בהזמנתו של ראש מטה חטיבת גולני אלוף משנה יואב ירום. אל”מ ירום הודה כי הזמין את ז’אבו, בעקבות הנחה כי יהיה בו צורך כדי “לסרוק מבצר”.
לפי ממצאי התחקיר, הכוח אליו חבר ז’אבו היה אמור לסייר במסגד מסוים בלבד וכלל לא להגיע למבצר הצלבני שבו אירעה ההיתקלות עם מחבלי חיזבאללה. אלא שבפועל לאחר סיום הסריקה במסגד המשיך הכוח למבצר, בו פתחו המחבלים באש לעבר ז’אבו, אל”מ ירום, המ”פ והקשר. בשלב זה סמל קהתי, שהיה חלק מכוח אחר, זינק כדי להציל את המ”פ בעקבות קולות מצוקה בקשר, ורץ כ-100 מטר לעבר המבצר – בו נפגע מאש המחבלים.
מחר, אלוף מוטי ברוך יציג את מסקנותיו לרמטכ”ל, רא”ל הרצי הלוי, בוועדה לבחינת המשמעת בצה”ל. בין היתר יציג חוסר משמעת בשורה של אירועים, ובהם גם מקרה הכנסתו של האזרח ז’אבו ללבנון באופן בלתי מאושר – במה שמוגדר בצה”ל “אירוע חמור”. במקביל, נמשכת החקירה הפלילית של מצ”ח בנושא.
