הכנה לצה״ל – מערך סיכום

#מנהיגות_ופיקוד #מצוינות_בשירות #דוגמה_אישית

המערך מסכם את הקורס באמצעות עיסוק בדמות המפקד ובאחריות הכרוכה בהובלה, פיקוד וקבלת החלטות ערכיות. המשתתפים יחברו בין ערכי הקורס לבין תפיסת הפיקוד של יגאל אלון, ויבחנו כיצד מנהיגות, מקצועיות ודוגמה אישית מעצבות את דמותו של צה”ל. בסיום יתקיים תהליך רפלקציה על הלמידה, ההכנה לשירות והשאיפה לתרום ולהוביל.

סיכום: שליחות, פיקוד וקצונה

  • דרישה למצוינות: גיבוש מחויבות אישית למצוינות בתפקיד, מתוך הבנה שמקצוענות ודבקות במשימה הן הביטוי המעשי לערכי התוכנית.
  • הובלה וקצונה: רתימת החניכים לשאיפה להשתלב בתפקידי פיקוד וקצונה, מתוך אחריות להוביל את דור העתיד ולהשפיע על דמותו של צה”ל ושל המדינה.
  • סיכום הקורס

מהלך

פתיחה 10-15 דק׳

נפתח ונאמר שהיום אנחנו מסכמים את הסדנה. המפגש שלנו יהיה מורכב משני חלקים – החלק הראשון יעסוק בפיקוד, והחלק השני באיסוף הסדנה כולה וסיכום שלה.  

חלק ראשון – דמות המפקד: 45 ד’

נחלק לכל משתתף דף ועט. נאמר שכעת נקרין הקטע מהסרט “יום ראשון הגדול”. נבקש מכל משתתף לרשום כל מאפיין שבאמצעותו משכנע המאמן את השחקנים לשחק טוב ולהילחם. נבקש לשים לב לתנועות גוף, לתוכן הדברים, לשפה וכל אלמנט שנראה להם משמעותי.

לאחר הצפייה נשאל:

  • מה ראינו בקטע?
  • מה כתבתם לאורך הסרטון? כיצד המאמן שכנע את השחקנים להילחם? אם יש פלקט או לוח, נכתוב את התשובות כך שכולם יראו. 
  • אם הייתם השחקנים בסצינה, הייתם משתכנעים? מדוע?

נאמר שהיום נעסוק בדמות המפקד, בתכונות שלו וביכולת שלו להשפיע באופן רחב ועמוק על החיילים. ננסה להבין כיצד התחומים והערכים בהם עסקנו לאורך הסדנה מובילים לגיבוש זהות החיילים כמקצועיים וערכיים, וכיצד המפקד מבטא את הערכים הללו ומעביר אותם הלאה לפקודיו.

נאמר שאחרי שעסקנו בתחומים רבים בעולם הצבאי, נשאר נושא אחרון שאנו רוצים לעסוק בו, והוא דמות המפקד. נחלק את המשתתפים לקבוצות של 3-4, ולכל קבוצה ניתן לקרוא קטע אחד מתוך דבריו של יגאל אלון שעוסקים בדמות המפקד (מתוך “מסך של חול”, ראו נספח), ושאלות לדיון. ניתן 10-15 דקות לקריאה ודיון בקבוצות, ולאחר מכן נאסוף את המשתתפים, נבקש מכל קבוצה להציג את הקטע שלה ונדון יחד בתשובות וברעיונות שעלו. 

 נאסוף את הדיון ונשאל:

  • אם נרכיב את חלקי הטקסט השונים, מהי דמות המפקד האידיאלית שמתאר אלון? נכתוב את הנאמר על הלוח.

נעבור יחד על כל נושאי המפגשים בקורס:

  • פעילות פתיחה
  • ערך ההגנה
  • אחריות, אמינות וחתירה לנצחון

  • טוהר הנשק
  • צבא ומוסר
  • צבא העם

  • ערך הממלכתיות
  • שירות נשים
  • מפגש עם דמות פיקודית

נבקש מהמשתתפים לקשר בין הערכים שעולים מדמות המפקד של אלון ובין התכנים בהם עסקנו – איפה המאפיינים שמציג אלון באים לידי ביטוי או מתחברים לתכנים שלנו? 

נדון בנושא: 

  • מי האנשים שחשוב שיצאו לפיקוד? האם יש סיבות נכונות ולא נכונות לצאת לתפקידי פיקוד לדעתכם.ן?
  • מה הם הגבולות האדומים שחשוב שיובילו אותנו בפיקוד? מהם העקרונות שלדעתכם חשוב שנלך לאורם אולי כמפקדים לעתיד ?

נאמר שהערכים בהם עוסק רוח צה”ל נועדו כדי לבנות לנו נתיב למקצוענות, מצוינות וערכיות כחיילים. מלחמה ועיסוק בלוחמה ובאתגרים הפוליטיים והביטחוניים של ישראל העשויים פעמים רבות להוביל לטשטוש של ערכים ולבחירות ערכיות קשות, אך רוח צה”ל והערכים בהם עסקנו בקורס זה הכרחיים כדי לשמור על הזהות שלנו כחיילים ולזכור גם ברגעי קיצון להיות אנשים ערכיים, מוסריים, מקצועיים שחותרים למצוינות. על אחת כמה וכמה בתפקידי פיקוד – הדרג הפיקודי הוא זה שמוביל את השמירה על דמותו המוסרית של צה״ל בהתאם לרוח צה״ל. זהו חלק חיוני וליבתי בשמירה על הצבא כצבא של מדינה יהודית ודמוקרטית ולא ככוח צבאי המשרת מדינות בפעולות לא לגיטימיות ולא מוסריות כפי שההיסטוריה האנושית חוותה ועוד חווה.

חלק שני: סיכום ועיבוד הסדנה: 30 ד’

נחלק לכל משתתף 3 פתקים, ונבקש שיכתבו על כל פתק מושג\סוגיה שעסקנו בו\ה במפגשים. נכניס את כל הפתקים לכובע ונעביר בסבב בין המשתתפים. כל משתתף כשהכובע מגיע אליו מקבל 30 שניות לפתוח פתק ולנסות להסביר לקבוצה מה כתוב בו מבלי להגיד את המילים שכתובות על הפתק. המטרה של כל אחד היא להצליח להסביר כמה שיותר פתקים ב-30 שניות.  

נתלה פלקטים ריקים במפוזר על הקירות של החדר. כל פלקט יכיל כותרת שונה:

  • שאלה שעלתה בי לאורך המפגשים:
  • משהו שאני מחכה לו לקראת הגיוס:
  • אני רוצה להתגייס כי…

  • אני חוששת להתגייס כי…
  • סוגיה או נושא שהעסיקו אותי במפגשים:
  • משהו שעצבן אותי במפגשים:
  • משהו שהסכמתי איתו במפגשים:


נחלק לכל משתתף עט. נבקש מהמשתתפים להסתובב בחדר באופן חופשי ולכתוב על הפלקטים את התשובות שלהם לכל כותרת. נקדיש לכך כמה דקות (ניתן לשים מוזיקה ברקע כדי ליצור אווירה נעימה). לאחר מכך נאסוף את הדפים ונחזור למעגל. נקריא את התשובות, נזמין את מי שכתב – לשתף בדברים שכתב ולהרחיב עליהם ונשוחח על החוויות מהמפגשים.

נפזר דפים עם תמונות של קופים על הרצפה. נבקש מכל משתתף לבחור תמונה אחת שמשקפת את התחושה שהוא יוצא ממנה מהסדנא. נבקש מכל המשתתפים לשתף בבחירה שלהם. 

נסכם את הסדנה – הצעה לדברי סיכום של המנחה:

אנחנו מסיימים כאן את הקורס, אבל במובן מסוים זה רק תחילתו של המסע. בעוד לא הרבה זמן תמצאו את עצמכם בתוך המערכת הצבאית, במצבים שידרשו מכם לקבל החלטות, לקחת אחריות ולעבוד עם אנשים שונים מכם. לאורך הקורס ניסינו לא לתת לכם רק תשובות, אלא בעיקר כלים לחשוב על איזה חיילים, מפקדים ואנשים אתם רוצים להיות. דיברנו על החשיבות של ההגנה על המדינה, אבל גם על האחריות שמגיעה עם הכוח; על מקצועיות ומשמעת, אבל גם על מוסר, כבוד האדם וממלכתיות. צה”ל הוא לא רק ארגון צבאי,  הוא גם אחד המוסדות המרכזיים של החברה הישראלית, והאופי שלו מושפע מהאנשים שמשרתים בו. לכן לכל אחד ואחת מכם יש יכולת אמיתית להשפיע על איך ייראה הצבא, איך יתנהגו מפקדים ופקודים סביבכם, ואילו ערכים יבואו לידי ביטוי בשטח. אני מקווה שתצאו לשירות עם מוטיבציה לתרום, להוביל לשאול שאלות קשות כשצריך, ולעשות את המיטב כדי לשמור על צה”ל מקצועי, אנושי, ממלכתי וראוי למדינה דמוקרטית. בהצלחה רבה 

נספחים

נספח 1 – הטקסט של יגאל אלון:

קבוצה 1:

דמות המפקד: מתוך דבריו של יגאל אלון:

מוטלת אחריות כבדה על המפקד. בימי שלום, הוא אחראי להכשרת אנשיו ללחימה. בימי קרב, נמסר בידיו גורל יחידתו וקטע-של-חזית, כאחד. לפיכך, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לעיצוב אישיותם ודמותם של מפקדים.

ממה שואב המפקד את סמכותו לפקד על אנשים? לחייבם בתפקידי שגרה יומיומיים ולהובילם לקרב ולסכנה? ודאי יאמרו כי “ייפוי-הכוח”, ממנו נובעת הסמכות. הגדרה זאת נכונה רק לגבי הימים הראשונים להתמנות המפקד, שכן נהנה הוא, בדרך כלל, מ”מקדמה” גדולה של אמון מצד חניכיו – הן מפקד הוא שקיבל מנוי לכך. אולם מרגע שנטל רסן הפיקוד, לא תעמוד לו כל סמכות פורמאלית לתבוע מפקודיו משמעת, דייקנות, העזה, מסירות וכיוצא בהם, אין הוא בן-חורין לחייבם להאמין בו בכוח לפקד, להובילם אחריו בקרב, אלא אם שכנעם בפעולתו היומיומית. הרי לא כל אדם “בעל גושפנקה” מוכר גם על-ידי חייליו כמפקד. משמע, שמינויו של המפקד נקבע על-ידי “הגורמים המוסמכים”, אולם ה”אישור” (בלשון של ימינו: “לגיטימציה”) למינויו – בידי החיילים. 

שאלות לדיון:

  1. נסו לנסח במילים שלכם את דבריו של יגאל אלון.
  2. מה הכוונה במשפט: “אין הוא בן-חורין לחייבם להאמין בו בכוח לפקד, להובילם אחריו בקרב, אלא אם שכנעם בפעולתו היומיומית”? מה צריכה להיות לדעתכם הפעולה היומיומית?
  3. מהם התכונות והערכים הנחוצים למפקד שרוצה לזכות באמונם של פקודיו לדעתכם? האם לדעתכם מפקד חייב להחזיק בתכונות וערכים אלו כדי להיות מפקד טוב? 
  4. באיזה אופן התכונות והערכים האלה משרתים לדעתכם את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית?

קבוצה 2:

דמות המפקד: מתוך דבריו של יגאל אלון:

המועמד לפיקוד חייב להיות מחונן בסגולות שונות: יושר לב, ניקיון כפיים, תבונה, בעל כושר ביטוי ברור, שקדן, דייקן, קר-רוח, בעל כושר מנהיגות, אמיץ לב וכיוצא בהם. אפשר כי תכונה זו או אחרת רדומה בקרבו ורק אם יעוררוה תתגלה ותתפתח. יתכן מצב שכמה וכמה מסגולותיו של האדם בתקופת מועמדותו לפיקוד, הן סגולות שבכוח, ההופכות להיות סגולות שבפועל תוך כדי הסגולות הנדרשות להשתתף בקורס למפקדים, מתוך תקווה שבמרוצת האימונים תעוצב דמותו כמפקד. אבל יש להימנע, ככל האפשר, מלמנותו כמפקד ממש, אלא אם גילה את המינימום ההכרחי דל הסגולות הדרושות למנהיג בקרב. 

שאלות לדיון:

  1. נסו לנסח במילים שלכם את דבריו של יגאל אלון.
  2. מהם התכונות והערכים הנחוצים למפקד לפי דבריו של אלון? האם לדעתכם מפקד חייב להחזיק בתכונות וערכים אלו כדי להיות מפקד טוב?
  3. מה הכוונה במשפט: “אפשר כי תכונה זו או אחרת רדומה בקרבו ורק אם יעוררוה תתגלה ותתפתח”?
  1. האם זה נכון לדעתכם, שיש אנשים שתכונות מסוימות ‘רדומות’ אצלם, ויכולות לבוא לידי ביטוי בתנאים מסוימים? איך לדעתכם אפשר לעורר תכונות כאלו ולפתח אותם אצל אדם?
  2. באיזה אופן התכונות והערכים האלה משרתים לדעתכם את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית?

קבוצה 3: 

דמות המפקד: מתוך דבריו של יגאל אלון:

לא כל אדם מסוגל להיות מפקד ואפילו מי שהיה שנים הרבה מחובשי בתי-מדרש צבאיים. קודמת להשכלה האישיות. השכלתו של המפקד אינה תנאי ראשון בתפקיד. אף-על-פי-כן ראוי להשקיע כל מאמץ להעלות את רמת השכלתו ולהרחיב את אופקיו, שכן ככל אשר ילמד וידע יותר, כך ישכיל למלא את תפקידיו ובה במידה יגדל גם בטחונו העצמי, הכובש את אמון זולתו. 

סדר, בהירות ועקביות מתמזגים לכדי תכונה בעלת ערך רב בכושרו של המפקד. הכוונה לעקביות שיש בה נאמנות מתמדת למגמה ברורה ודבקות במטרה אשר ברב המקרים תוכיח את צדקתה, ואין פירושה עיקשות. אם נוכח במפקד בטעותו, מוטב לו שיבטל רצונו, ואל יעמוד על דעתו דווקא.

שאלות לדיון:

  1. נסו לנסח במילים שלכם את דבריו של יגאל אלון.
  2. מה ההבדל בין עקביות לעקשות לפי אלון? נסו לתת דוגמה מחייכם שממחישה את ההבדלים.
  3. מהם התכונות והמאפיינים הנחוצים למפקד לפי דבריו של אלון? האם לדעתכם מפקד חייב להחזיק בהם כדי להיות מפקד טוב?
  4. באיזה אופן התכונות והמאפיינים האלה משרתים לדעתכם את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית?

קבוצה 4: 

דמות המפקד: מתוך דבריו של יגאל אלון:

למפקד, הזכות לתת פקודה במישרין ולדרוש את ביצועה, אולם גם השפעה בעקיפין יש בה משום מרות. על המפקד לקרב את הפקודה למבצעיה כאילו הייתה עניינם הפרטי, כאילו שותפים הם למפקד באותו עניין שהוא רוצה להשיגו.

בעיית המרחק (“דיסטאנס”, בלע”ז) מכאן והחברות מכאן, בין המפקד לפקוד, מטרידה את צבאות העולם ותוסיף להטרידם גם להבא. חסידי ה”מרחק” טוענים כי הקרבה היתרה בין המפקד לפקודיו הופכת אותו ל”דבר שבחולין”, מערטלת אותו לעיני אנשיו ומציגה לראווה את “חולשותיו”. אפילו אם יש בטענה הזאת מידה שלך צדק, הרי המרחק הנוצר באורח טבעי על ידי השוני בתפקידים ובסמכות בין המפקד לחיילים, דיו כדי למנוע תקלה זו.

הרי למפקד ישנן תכונות חיוביות המשפיעות הרבה על חניכיו. כל מרחק מלאכותי ומופרז אינו משמש תריס נגד ביקורת החיילים ואין בו מסתור לפגמים. אדרבא, כל התרחקות מוגזמת אינה לטובת העניין. למה יחשוש להתייצב פנים-אל-פנים מולו? הרי המרחק המופרז ישלול ממנו את השפעתו הישירה של המפקד על פקודיו. אין המפקד רשאי להסתפק בהכשרתם הצבאית של אנשיו, כי ההכשרה הצבאית איננה הצד האחד והיחיד של המטבע. עליו להיות מאמן יחידתו, גם-אם חלק מהאימונים יעשה על-ידי עוזרים, עליו להיות מחנך יחידתו גם אם יעמדו לימינו קציני-הסברה, מורים ומדריכים; עליו להיות הדואג לאנשיו גם אם ייעזר באפסנאים ובמזכירים; עליו להיות מפקד יחידתו בקרב. הוא האיש שצריך גם לקבוע את רמתה החברתית של היחידה, את ההווי היומיומי, את החברות בתוך היחידה ואת העזרה ההדדית. זאת יעשה המפקד על-ידי מגע בלתי-אמצעי עם אנשיו, על-ידי השפעה אישית והשתתפות ערה בחיי יחידתו – אם מסביב למדורה, במועדון או במסיבת-רעים ובדרך של “דוגמה אישית” (…).

שאלות לדיון:

  1. נסו לנסח במילים שלכם את דבריו של יגאל אלון.
  2. מהי הסכנה בצמצום ‘הדיסטנס’ עם החיילים? וכיצד מתייחס אלון אל הסכנה הזו?
  3. הסבירו את המשמעות של התפקידים “מכשיר”, “מאמן”, “מחנך”, “דואג” ו”מפקד”. האם לדעתכם מפקד טוב חייב להיות כל הדברים האלה? מדוע? 
  4. אילו תכונות ומעשים יסייעו למפקד לבצע את כל התפקידים שמתאר אלון? תנו דוגמאות מרגעים בחייכם בהם פגשתם או הייתם בעצמכם דמויות המבצעות את התפקידים האלה.
  5. באיזה אופן התכונות והמעשים האלו משרתים לדעתכם את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית?

נספח 2: תמונות של קופים:


שיתוף מערך השיעור:
Copied
בחזרה לעמוד הנושא

הישארו בקשר





    Skip to content