מטרות

1. ממלכתיות מהותית: היכרות עם הממלכתיות כמחויבות אקטיבית ומהותית לפעול בשירות המדינה וטובת הכלל, מעל לכל עניין אישי או סקטוריאלי.
2. מניעת שימוש פוליטי: פיתוח הבנה כי למרות החופש לדעה אישית, קיימת אחריות עליונה למנוע את השימוש בצבא ובמדים ככלי להשפעה פוליטית.

מהלך

פתיחה:

אופציה א – לקבוצה שכבר התעסקה במושג ממלכתיות-

המנחה מבקש.ת מהקבוצה למלא שמש אסוציאציות למילה ממלכתיות . לחילופין אפשר לתת להם.ן לנסות לכתוב הגדרה למילה ממלכתיות, לעשות סבב בין ההגדרות ולאחר סיום הסבב, שהקבוצה תסמן את ההגדרות שהם.ן מתחברים אליהן.

לאחר מכך, המנחה אומר.ת: אנחנו שומעים.ות בשנים האחרונות שימוש הולך וגובר בחברה ובפוליטיקה הישראלית לשימוש במילה ממלכתי, במקרים רבים פוליטיקאים.ות משתמשים.ות במונח על מנת לתת קונטקסט חיובי למעשיהם.ן ולדמותם.ן, אך האם אנו מבינים.ות מה המושג אומר? או יודעים.ות להבחין במציאות בין מעשה ממלכתי ושאינו ממלכתי?

אופציה ב – לקבוצה שעוד לא העמיקה במושג ממלכתיות-

המחנה מציג.ה את הסרטון של ד”ר ניר קידר-  https://www.youtube.com/watch?v=qIeULxPGhnA&t=37s

כותבים על הלוח את ההיגדים הבאים:

• תודעה של מדינה
• תודעה של אזרחות 
• מה זה אומר להיות אזרח במדינה

שאלות לדיון:

• מה תפקיד הממלכתיות? 
• למה זה חשוב לבן גוריון? מה הוא ניסה להשיג?
• האם ממלכתיות נחוצה לנו עד היום?
• לפי דתעכם.ן, מה הקשר בין ממלכתיות לתפקיד צה”ל?

המנחה מסכם.ת את הפתיחה: הממלכתיות היא התודעה האזרחית המשותפת, המשמעות של להיות חלק מהמדינה, כיחידים וכקבוצה. בן-גוריון הגה את המושג וגם את המשמעות שלו. לאזרחים יש אחריות למדינה, על כל הקבוצות שמרכיבות אותה, ולמדינה אחריות עבור כל אזרחיה, באופן שווה ושיוויוני. על-פי תפיסת הממלכתיות מוסדות המדינה הם האחראים היחידים והבלבדיים לאזרחי המדינה.  צה”ל תופס מקום מרכזי בתוך התפיסה הממלכתית, ולכן חשוב שנעמיק בתפקידו ובמשמעותו במסגרת תפיסה זו ולקראת הגיוס שלכם.ן

חלק א’:

קוראים.ות עם הקבוצה את הפתיחה של מאמרו של ידידיה שטרן “ממלכתיות בעת הזו” .

על מגרש המסדרים הצה”לי בגליל העליון עמדו כמאתיים חיילות וחיילים במסדר סיום של קורס המיועד לחיילים עולים. אלה הם צעירים יהודים שגדלו בחו”ל והחליטו לשרת בצה”ל, איש ואישה מסיבותיו. מפקד המסדר ביקש מהטירונים לומר “כמה טוב להיות בארץ” בשפת אימם. לתדהמתי, המשפט נאמר בלא פחות מ-36 שפות. הצעירים שנקבצו ובאו מארבע כנפות תבל ממש, לובשים מדי זית אחידים, עומדים בדום מתוח על הר גלילי קירח, המחישו את שיבת ציון בדורנו. התרגשתי מאוד. הנה אני צופה בהתגשמות חלום הנביאים של קיבוץ הגלויות. ישעיהו הנביא, מי יגלה עפר מעיניך.

גל נוסף של התרגשות אחז בי כשהתברר לי שמפקד המסדר, קצין הדוּר סמכות, הוא איש העדה הדרוזית. אל ההיבט היהודי הצטרף ההיבט האזרחי – והשניים אחוזים זה בזה ומזינים איש את רעהו. הפעם הומחשה לי משמעות הממלכתיות: צעירים יהודים מבלרוס ועד ברזיל, מאוסטרליה עד קליפורניה, מאוחדים במשימה עם קצין דרוזי באמצעות הזיקה המשותפת שיש להם אל השירות הצבאי, אל המדינה. דוד בן-גוריון, אבי הממלכתיות, מי יגלה עפר מעיניך.”

שאלות:

• האם אתם.ן מזדהים.ות אם הכותב שהתמונה הזו מייצגת ממלכתיות ישראלית? מה בה מייצג את זה?
• למה לדעתכם.ן השירות הצבאי וצה”ל כל כך מזוהים עם הממלכתיות?
• האם לדעתכם.ן צהל הוא ייצוג למקום ממלכתי?

חלק ב’:

קוראים.ות את “ערך הממלכתיות” כפי שהוא מנוסח ברוח צה”ל. מספרים.ות שערך הממלכתיות הוסף לרוח צהל על ידי אביב כוכבי לפני מספר שנים. אפשר בנוסף לשמוע את נאומו של אביב כוכבי:

שאלות:

• הישראלית 
• מה אתם.ן מבינים.ות מהמושג “ממלכתיות” לפי המסמך, ולמה לדעתכם היה צורך להוסיף אותו לערכי צה״ל?
• נתעכב על המשפט: “חיילי צה״ל יפעלו כשרק המשימה, ערכי צה״ל וביטחון ישראל עומדים לנגד עיניהם” — האם זה מובן מאליו? אילו דברים אחרים עלולים להשפיע על חיילים?
• מה הסכנות בכך שחיילי צה״ל או נבחרי ציבור אינם פועלים בממלכתיות? האם יש לכם.ן דוגמאות מהשנים האחרונות?

חלק ג’:

נחלק ל-3 קבוצות עבודה קטנות. כל קבוצה תקבל כתבה ותנתח אותה לאור שאלות לדיון.

התקפה על רוח צה”ל

שאלות:

• למה לדעתכם.ן יש התקפה על רוח צה”ל?
• מה לדעתכם.ן היו ההשלכות של שינוי הקוד האתי של צה”ל?

 הממשלה נגד הצבא.

שאלות:

• מה ההבדל בין לבקר את צה”ל לבין להשתלח בו? מה אתם מזהים.ות בתגובות אלו?
• מה אתם.ן חושבים.ות שההשלכות ארוכות הטווח של התקפות אלו על הצבא?
• למה לדעתכם.ן פוליטקאים בוחרים לתקוף כך את צה”ל?

 התבטאויות פוליטיות של חיילים: 

תמונות וסרטונים של חיילים עם שלטים מלב הלחימה או הרמטכ”ל זמירעל פאץ’ המשיח

שאלות:

• למה הרמטכ”ל מסיר את הפאץ? מה הבעיה שהרמטכ”ל מזהה.
• מה הסכנות בהחדרת השיח הפוליטי לתוך צה”ל והכנסת מטרות פוליטית לתוך צה”ל?

חוזרים.ות למליאה ושואלים.ות:

• אילו סכנות טמונות לצבא בזמן לחימה, שמגמות כאלה מתפתחות בו?
• איפה יש התנגשות במקרים הללו עם עקרון הממלכתיות?
• האם אתם.ן חושבים.ות שהא.נשים שמאחורי המקרים הרגישו שהם פועלים.ות בחוסר ממלכתיות?

סיכום:

קוראים.ות את הקטע “‘ממלכתיות צבאית’ ועל ‘ממלכתיות חלולה’” מאת קצין חינוך ראשי תא”ל אופיר לויוס.

שאלות לדיון:

• מה ההבדל שהוא עושה בין ממלכתיות חלולה לממלכתיות מהותית?
• למה במציאות היום הממלכתיות דורשת אומץ?

המנחה מבקש.ת מהמשתתפים.ות לכתוב על פתק את תשובתם.ן לשאלה האחרונה:
“איזו אחריות אתם.ן מרגישים.ות שיש לכם.ן כלפי שמירת הממלכתיות במציאות שבה צה”ל והחברה הישראלית נמצאים היום?”

לאחר הכתיבה, המשתתפים.ות מדביקים.ות את הפתקים על בריסטול משותף. בשלב האחרון, המשתתפים.ות יסמנו בצבע כחול מילים או משפטים שלדעתם מבטאים התנהגות ממלכתית.
הבריסטול יישאר תלוי בחדר הפעילות כחלק מהתהליך המשותף שנוצר בקבוצה.