מטרות:
- שותפות ועוצמה מבצעית: הכרה בתרומה המכרעת והחיונית של נשים לביטחון המדינה, כחלק בלתי נפרד מעוצמתו של צה”ל.
- היכרות עם זירת המחלוקת: בירור המורכבות והוויכוחים בחברה הישראלית סביב סוגיית שירות הנשים, מתוך מטרה לגבש עמדה ערכית ומכבדת.
מהלך
פתיחה
עם הקמת צה”ל ופירוק המחתרות בשנת 1948, הוחלט לגייס גם נשים מכוח חוק גיוס חובה — צעד שנבע הן מצורך ביטחוני והן מתפיסת “צבא העם” שניסה להנחיל דוד בן־גוריון. עם השנים נפתחו יותר תפקידים לנשים, וערך השוויון הפך לחלק מרכזי בדיון על שירות נשים בצה”ל.
גם כיום הסוגיה נשארת אקטואלית: לצד השתלבותן של נשים בתפקידי לחימה ופיקוד, מתקיים בישראל דיון ציבורי רחב סביב שאלות של שוויון בנטל, ובהן גם סוגיית גיוס החרדים. דיונים אלו מעלים שאלות על משמעותו של “צבא העם” ועל הקשר בין צה”ל, שוויון וממלכתיות בחברה הישראלית.
מציגים לקבוצה היגדים המתארים את האירועים המרכזיים סביב הצבא וגיוס נשים.
על המשתתפים.ות לסדר את ההיגדים לפי סדר כרונולוגי, ולאחר מכן לבדוק יחד האם הסדר שבחרו נכון:
הגדים:
1949 – נחקק חוק שירות הביטחון הקובע חובת שירות לנשים. בעת חקיקת החוק עמדה תקופת השירות על 30 חודשים לגברים ועל 18 חודשים לנשים, ונקבע שנשים יוכלו לבקש שחרור מהצבא מטעמי דת או מצפון.
1952 – נקבעת רשימת תפקידים – 25 במספר – הפתוחים לפני נשים במסגרת תקנות שירות הביטחון. לצד הרשימה נקבע בתקנות כי נשים יוכלו להתנדב מרצונן לשירות בתפקידים נוספים.
1987 – מבוטלות שלוש ההגבלות הקבועות בחוק שירות הביטחון על שירות נשים ולפיהן נשים לא תשרתנה בתפקידי לחימה, במקצועות שתנאי השירות בהם אינם מתאימים לנשים, ובתפקידים שדורשים כוח פיזי.
1995 – בג”ץ אליס מילר. בית המשפט קובע שנשים זכאיות לשוויון הזדמנויות פורמלי ומהותי בשירותן הצבאי וכי מדיניות הצבא הסוגרת לפניהן תפקידי טיס פסולה.
1998 – בקורס טיס מסיימת הבוגרת הראשונה – נווטת הקרב שרי.
2000 – מתקבל תיקון לחוק שירות הביטחון הקובע כי לכל אישה זכות שווה לזכותו של גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי, אלא אם הדבר מתחייב ממהותו ומאופיו של התפקיד.
2000 – בקורס חובלים מסיימת הבוגרת הראשונה – אורה פלד.
2001 – חיל הנשים מבוטל.
2004 – מוקם גדוד קרקל ראשון.
2007 – מתפרסם דו״ח ועדת שגב. הדו”ח קובע בין היתר את עקרון שיבוץ על פי ״האדם הנכון במקום הנכון״ וכי לא יהיו תפקידים או מערכים הסגורים קטגורית לנשים או לגברים.
2011 – מתמנה האלופה הראשונה – אורנה ברביבאי היא ראשת אכ״א.
2014 – מתמנה מ״פ ראשונה בקורס קציני חי״ר – אור בן יהודה.
2016 – השם “יועצת הרמטכ”ל לענייני נשים” (יוהל”ן) משונה ל”יועצת הרמטכ”ל לעניינה מגדר” (יוהל”ם).
2017 – פקודת השירות המשותף מעודכנת באופן סופי.
2018 – לראשונה ממונה מפקדת טייסת.
2026– לראשונה בוגרת מסלול מטכ”ל
שאלות לדיון ועבודה על הציר:
- אילו מהאירועים מכירים.ות? סמנו אותם.
- ציר הזמן הזה מתייחס לאירועים עד שנת 2018: אילו אירועים נוספים הייתם.ן מוסיפים.ות לציר הזמן משנת 2018 ועד היום? מדוע?
למנחה: אפשר להתייחס פה לבג”ץ של אפריל 2026 שלאחר שש שנים של דיונים, מחייב את צה”ל לפתוח את המיונים לכלל תפקידי הלחימה לנשים ולקבוע מועד לפיילוט בשריון המתמרן.
חלק א: רקע היסטורי לגיוס נשים לצה”ל
לאחר מכן, מחלקים את הקבוצה ל־3 תתי־קבוצות, ולכל קבוצה מחלקים את הפרק/כותרת הבאה מתוך מאמר של המכון לדמוקרטיה:
- גיוס נשים כמובן מאליו
- הרחבת השירות של נשים
- מבג״ץ מילר ועד היום
מבקשים מכל קבוצה להציג את הנקודות המרכזיות מתוך הקטע שקראה.
שאלות לדיון:
- אילו מתחים חברתיים עולים מתוך סוגיית גיוס הנשים?
- מול אילו קבוצות בחברה או תפיסות סטריאוטיפיות הסוגיה הזו נמצאת במתח?
- כיצד השתנו הצבא והחברה הישראלית כולה בעקבות פסק הדין בבג”צ אליס מילר?
- האם לדעתכםן שינויים אלו קבועים ומובנים מאליהם היום?
למרצה: העבודה על היסטוריה של גיוס נשים בצה”ל היא חשובה מפני שמראה שזכויות (במקרה זה, זכויות נשים) אינן ניתנות אחת ולתמיד — הן תלויות במאבק מתמשך, באומץ ובנכונות לא לשקוט על שמרינו, אלא להמשיך להיאבק על מקום שווה ליד השולחן בכל התחומים – האזרחיים, הפוליטיים והצבאיים.
חלק ב: זירות מחלקות עכשוויות סביב גיוס נשים
מחלקים את הקבוצה מחדש לשלוש קבוצות. ניתן להישאר באותן קבוצות או ליצור קבוצות חדשות.
לכל קבוצה מוקצה מקור המייצג סוגיה אקטואלית אחרת הקשורה לדיון על תפקידן של נשים בצה”ל:
גישה של נשים לתפקידים בכירים והשפעת השירות הצבאי על השתלבותן בתפקידים ציבוריים ופוליטיים בישראל:
שאלון לדיון:
- מה הוא הקשר בין שירות נשים בתפקידים קרביים בצבא לשילוב נשים במוקדי קבלת החלטות בישראל?
- מה מצב השוויון המגדרי בזירות נוספות בישראל מחוץ לצבא?
סוגיית ה”שילוב הראוי” והיחס השונה כלפי נשים במסגרת הצבאית:
שאלות לדיון:
- אילו סטריאוטיפים מגדריים משתקפים או מקבלים חיזוק דרך ידיעות מסוג זה?
- באיזה אופן מקרים מסוג זה משפיעים על תפיסת “צבא העם”?
ביקורת והתבטאויות של נבחרי ציבור סביב גיוס נשים ושירותן בצה”ל:
שאלה לדיון:
- מהו תפקידם.ן של נציגי ונציגות ציבור ביחס לקידום שוויון מגדרי במדינה דמוקרטית ליברלית בכלל ובצה”ל בפרט?
סיכום
מציגים את הנתונים הסטטיסטי שפורום דבורה פרסם, ושואלים:
שאלות לדיון:
- מה אפשר ללמוד מהנתונים המוצגים כאן?
- כיצד שילובן של נשים בצה”ל משפיע על הפוליטיקה והחברה בישראל?
- מהו המחויבות שלכם.ן, כמי שעתידים.ות להשתלב בצה”ל, ביחס לסוגיית גיוס הנשים ושילובן בצבא?