פורים הוא חג מרכזי שמזמין אותנו לחשוב על מי אנחנו ועל מי היינו רוצים להיות, מתוך ערכים של כבוד לזהות, אומץ מנהיגותי והכוח של שותפות כבסיס לחברה וכמקור של שמחה. לכן, פורים הוא הזדמנות חינוכית לחשוב על ה“מסכות” שאנחנו לובשים – תפקידים, דעות ודימויים – על הקבוצות השונות המרכיבות את החברה שלנו, ועל האחריות שלנו כאזרחים ואזרחיות בחברה דמוקרטית וליברלית, שבה כל אדם זכאי לחיות את זהותו ולחגוג אותה מתוך כבוד הדדי ושוויון.

פתיחה: מנהג התחפושות

דיון:

• למה אתם.ן מתחפשים.ות השנה? למה בחרתם.ן בתחפושת זאת?
• אם הייתם.ן יכולים.ות להתחפש למישהו/י אחר.ת מהחברה הישראלית, למי הייתם.ן מתחפשים.ות? למה?

תחפושות בשנת 2026

חלקו את המשתתפים.ות לארבע קבוצות.  כל קבוצה צופה בסרטון אחד מהסרטונים הבאים:

שאלות לדיון:

• איזו הזדמנות מציע חג פורים, לפי הסרטון שצפיתם.ן בו?
  מה ניתן ללמוד על החברה והתרבות שלנו לאור הסרטון?
• מה דעתכם.ן: האם לתחפושות יש יכולת להשפיע על המציאות, או שהמציאות היא זו שקובעת למה מתחפשים?
• אם היינו מבקשים לקדם תרבות דמוקרטית־ליברלית יותר — אילו תחפושות בנושאים אלה הייתם.ן רוצים לראות? ערכו רשימה.

קריאת מקורות

קראו את המקור הבא – רמב”ם, משנה תורה, הלכות יו”ט פרק ו’:

טז  [יז] שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח וּשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג עִם שְׁאָר יָמִים טוֹבִים, כֻּלָּם אֲסוּרִים בְּסֵפֶד וְתַעְנִית.  וְחַיָּב אָדָם לִהְיוֹת בָּהֶן שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמָר “וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ). . .”דברים טז,יד  ( אַף עַל פִּי שֶׂהַשִּׂמְחָה הָאֲמוּרָה כָּאן, הִיא קָרְבַּן שְׁלָמִים כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָאֲרִין בְּהִלְכּוֹת חֲגִיגָה, יֵשׁ בִּכְלַל אוֹתָהּ שִׂמְחָה, לִשְׂמֹחַ הוּא וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בָּרָאוּי לוֹ.

יז  [יח] כֵּיצַד:  הַקְּטַנִּים, נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת; וְהַנָּשִׁים, קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיט כְּפִי מְמוֹנוֹ; וְהָאֲנָשִׁים, אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן, שְׁאֵין שִׂמְחָה אֵלָא בַּבָּשָׂר, וְאֵין שִׂמְחָה אֵלָא בַּיַּיִן.  וְכִשְׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, חַיָּב לְהַאֲכִיל לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֲמֵלָלִים.  אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתוֹת חֲצֵרוֹ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ, וְאֵינוּ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לָעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ–אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה, אֵלָא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ.  וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמָר “זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם, כָּל-אֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ:  כִּי-לַחְמָם לְנַפְשָׁם” (הושע ט,ד); וְשִׂמְחָה כְּזוֹ קָלוֹן הִיא לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמָר “וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל-פְּנֵיכֶם, פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם” )מלאכי ב,ג(

שאלות לדיון:

• מה ניתן להבין מהמקור? על מה הוא מדבר?
• תעשו רשימה של ההערכים שמוזכרים במשנה תורה של רבמ”ם
• למי אתם.ן חושביםות שקשה לו לשמוח כיום במדינת ישראל? (לדוגמה: אפשר לחשוב על א.נשים שחיים במצוקה כלכלית, פליטים.ות, מי שלא שב.ה לביתו מאז המלחמה, אזרחים ואזרחיות מהחברה הערבית שחשים סכנה במרחב הציבורי והפרטי לאור הפשיעה המשתוללת, ועוד קבוצות הזקוקות להגנה, שוויון וכבוד)
• מה האחריות שלנו כלפי אלו שקשה להם לשמוח בימים אלו?

משלוח מנות

ומשלוח מנות איש לרעהו” (מגילת אסתר, פרק ט’, פסוק כ”ב)“

משלוח מנות הוא מנהג מרכזי בפורים. בדרך כלל אנו שולחים ומקבלים ממתקים, במטרה לשמח אחד את השני ולחזק קשרים חברתיים. מנהג זה מדגיש את החשיבות של נתינה הדדית וערבות בין בני אדם. לאור השאלות שדנו בהן: איזה שינוי פוליטי יכול לקרות כדי לשמח א.נשים?

• בחרו קבוצה בחברה הישראלית שאליה התייחסתם.ן בתרגיל הקודם, וחקרו מהו הצורך הדחוף ביותר של קבוצה זו.
• לאחר מכן, חשבו על חוק או מדיניות שיכולים לסייע לקבוצה להתמודד עם הצורך שהגדרתם.ן (למשל: במקרה של פליטים, אפשר להציע חוק המאפשר להם להישאר במדינה לתקופה נוספת, או חשיבה משותפת עם ראשי רשויות בחברה הערבית כדי לפתח תוכניות להתמודדות עם פשיעה ולחיזוק הביטחון במרחב הציבורי).

להרחבה

מערכי שיעור נוספים