בנאום שנשא ב־15 בספטמבר 2025 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי על ישראל “להיות אתונה וסופר-ספרטה” נוכח ניסיונות הבידוד המדיני. אמירה זו מגלמת אתגר עמוק: כיצד בידוד מדיני, הנובע מהמלחמה המתמשכת בעזה, מהתקיפות בזירות נוספות ומהתערערות הדמוקרטיה בישראל, מעצב את זהותנו כחברה? ההשוואה לספרטה מזמינה אותנו לשאול האם אימוץ מודל מיליטנטי ומסוגר הוא ברירת מחדל או בחירה – והאם בידוד כזה עלול להעמיק את השחיקה בערכים הדמוקרטיים.

מהי ספרטה

עם צאתו של הסרט “300” ב- 2006, הפכה ספרטה למושג שמוכר יותר לציבור הרחב ולא שמור רק לחובבי וחובבות יוון העתיקה. ספרטה פיתחה משטר נוקשה וסוג של אוליגרכיה (אוליגרכי — שלטון בידי מיעוט) בגלל הצורך לשלוט במספר רב של אנשים משועבדים. המשטר התגבש סביב שמירת זכויות היתר של הספרטנים. על מנת לתחזק משטר זה הקימו הספרטנים צבא יבשתי חזק שנועד לדכא מרידות. מטרת החינוך הספרטני הייתה לפתח אזרחים וחיילים טובים, המסוגלים לשאת כאבים ולנצח בקרב (מתוך חוברת הדרכה למורות ומורים להיסטוריה). 

מיזם “היסטוריה גדולה, בקטנה” מסביר באופן מרתק וברור מה הייתה המשמעות של לגדול כילד בספרטה. כדאי גם להיכנס לפוסט המקורי ולהציץ בתגובה הראשונה, וגם שימו לב למשפט האחרון:

ספרטה הייתה עיר־מדינה ייחודית שבנתה את כוחה על מערכת חינוך נוקשה וממושמעת שנועדה להפוך כל ילד ללוחם מושלם. תינוקות שלא נמצאו “ראויים” ננטשו, ומגיל 7 הועברו הילדים לידי המדינה למסלול הכשרה שנמשך עד גיל 30. במסגרתו חונכו לפשטות, קשיחות ומשמעת קיצונית: מזון מועט, בגד אחד לשנה, צעידה יחפה ואימונים בחשכה. המצטיינים נבחרו ליחידות חשאיות ונדרשו להוכיח את כוחם באכזריות. התוצאה הייתה צבא שנודע ביופיו ובעוצמתו המרתיעה, ומערכת חינוך שהפכה לאידיאל נערץ בעולם העתיק. עם זאת, 2500 שנים לאחר מכן, היסודות שעליהם בנויים החברה המערבית כיום לקוחים מאויבתה של ספרטה – אתונה, כך שעושה רושם שחיי אלימות לא עומדים במבחן הזמן.

לא רק נתניהו – בן גוריון מתייחס לספרטה

שאלות לדיון

• מה המשמעות של בחירה בספרטה כמודל לחיקוי? אילו ערכים היא מייצגת, ואילו ערכים היא שוללת?
• כיצד בידוד מדיני עשוי להשפיע על חוסנה החברתי והדמוקרטי של ישראל?
• האם השוואתו של נתניהו לספרטה היא אזהרה או השראה בעיניכם?
• אילו תחושות מעוררת בכם/ן המחשבה על חיים בחברה מבודדת וחסרת חופש?

מה עושים ועושות בכיתה

• מתחילים בבירור ידע קודם – מה התלמידות והתלמידים יודעים על ספרטה. אפשר לשלב זאת עם הצגת המיקום של ספרטה על המפה, ואף הקרנה של כמה מהתמונות מתוך Google Earth, המציגות פסלים של לוחמים.
• קוראים ביחד חלקים או את כל הפוסט של היסטוריה גדולה, בקטנה.
• מקרינים את הכותרת מנאום סופר-ספרטה של נתניהו (ynet, 15.9.2025)
• מניעים ומנהלים דיון העוסק במשמעות של השימוש בספרטה כמודל לחיקוי – לשימושכםן השאלות לדיון.

סיכום

בסופו של דבר, עלינו לשאול את עצמנו איזו חברה אנחנו רוצים להיות: האם חברה שחיה על חרבה, מבודדת וסובלת, או חברה שותפה לעולם, הבוחרת לקדם ערכים של שלום ושיתופי פעולה. הבחירה בידינו – בין קורבנות לאחריות: הבידוד המדיני אינו גזירת גורל ואינו נובע משנאה עיוורת של העולם, אלא מתוצרי מדיניות שמקדמת כיבוש ופילוג. הבחירה האמיתית היא האם נבקש לגדול כ”סופר־ספרטה”, או שנאמץ חזון אחר, שותף ופתוח. ונסיים בדבריו של הרב אהרון ליבוביץ ממכון שלום הרטמן המיטיב לחבר בין ערכי היהדות לבין הקריאה לשלום ולצדק, וגם מתייחס לזמן הנוכחי בלוח השנה – זמן חגי תשרי.

רוצות ורוצים ללמוד עוד? להרחבה נוספת

האם אנחנו בדרך להפוך לספרטה או שיש סיכוי להגיע לפשרה מדינית? פרק מתוך פודקאסט “השבוע” של עיתון “הארץ”, מאפריל 2025.