צילום – יוסי זמיר שתיל סטוק

קהל יעד:

תלמידי תיכון, מכינות או קבוצות מבוגרים.

משך זמן:

90 דקות.

עזרים נדרשים:

 מצגת עם דוגמת קניה ווסט ועם ציטוטים (המצורפים מטה), דפי המודל “גבולות הפלורליזם” מודפסים, ציטוטים, דגלונים, טושים.

מהלך:

​חלק א’: מקרה קניה ווסט 

​פתיחה (15 דקות)

דמוקרטיה נתפסת לעיתים כחופש מוחלט מקדשת את אחת החירויות החשובות ביותר- חופש הביטוי. במפגש היום ננסה להבין יחד האם גם לחופש הביטוי יש גבולות ומתי הוא נגמר. מציגים למשתתפים צילומי מסך מהתבטאויות של קניה ווסט (במצגת המצורפת). 

דיון קצר:

הדברים שאמר קניה הם ביטוי של תפיסתו ואמונותיו. ומאחר וכל אדם זכאי לחופש הביטוי זכותו להביע אותם. מה דעתכם על דבריו? האם אכן זכותו עומדת לו במקרה זה? נמקו

מציגים את תגובת אדידס למקרה של קניה ווסט ואת המחירים ששילמה החברה על כך שסירבה להשתמש בו כפרזנטור.

דיון:

מה דעתכם על חברת אדידס? כיצד הייתם פועלים אם הייתם מנכלי החברה?

​חלק ב’: היכרות עם המודל והמשגה של פרדוקס הסובלנות (20 דקות)

קוראים את השקף של פרדוקס הסובלנות / קארל פופר (מהמצגת) ומסבירים אותו בעל פה או דרך הסרטון של ask_dani עם דוגמה על מפלגה פוליטית 

​“פרדוקס הסובלנות” (לפי קרל פופר): המנחה מסבירה: אם נהיה סובלניים כלפי חסרי הסובלנות, בסוף הם ישמידו את הסובלנות ואת הסובלניים. לכן, כדי לשמור על חברה סובלנית, עלינו להציב גבול לאלו שמבקשים להשתמש בכלים דמוקרטיים כדי לחסל את הדמוקרטיה.

אם כן, איך נדע מתי להיות סובלניים ולמה? איך נבין מתי נגמר חופש הביטוי? מה גבולותיו?

​​מתבוננים בשני שקפים מהמצגת (פוסטר הדמוקרטיה ומודל גבולות הדמוקרטיה):

קוראים יחד בשקף את עקרונות וערכי הדמוקרטיה מהפוסטר. ערכי היסוד: (שוויון, חירות, סולידריות)  ועקרונות השלטון הדמוקרטי: שלטון החוק, פיזור הכוח של השלטוןף, זכויות אדם ואזרח, הכרעת הרוב בבחירות הוגנות בלי ערכים ועקרונות אלה אין דמוקרטיה.

קוראים את מודל העיגולים- גבולות השיח הדמוקרטי (מהשקף) ומסבירים:

• ​אזורי מחלוקת: כאן קורה הקסם הדמוקרטי. ויכוח על מיסים, על דת ומדינה, על מדיניות ביטחון. זה לגיטימי.
• ​אזורי ברבור (השטח האפור): אמירות שמעוררות אי-נוחות אבל לא תמיד ברור אם הן שוברות את הכלים.
• ​האזור הלא דמוקרטי: שלילה מוחלטת של אחד או יותר מן העוגנים (עקרונות וערכי הדמוקרטיה).

​חלק ג’: פעילות זיהוי גבולות הדמוקרטיה

​עבודה בקבוצות (25 דקות):

כל קבוצה מקבלת את דף המודל ו”כרטיסיות ציטוטים” (מהשנתיים האחרונות). עליהם למקם כל ציטוט על המפה ולהחליט: האם עלינו להיות סבלניים כלפי האמירה הזו? באיזה אזור היא? ברבור? מעבר לגבולות הדמוקרטיה? 

במקרה של אמירות הנמצאות באיזור הברבור ומעבר לגבולות, תבקשו מהמשתתפים.ות לחשוב עם איזה עקרונות של הדמוקרטיה (לפי הפוסטר) אמירות אלה מתנגשות.

​דוגמאות לציטוטים (למצגת):

• ​בצלאל סמוטריץ’: “אולי זה מוצדק ומוסרי להרעיב 2 מיליון עזתים עד שיחזירו את החטופים, אבל העולם לא ייתן לנו”.
• ​איתמר בן גביר: “הזכות שלי, של אשתי ושל הילדים שלי להסתובב בכבישי יהודה ושומרון, יותר חשובה מזכות התנועה של הערבים”.
• ​ח”כ מהאופוזיציה (ביקורת לגיטימית): “הממשלה הזו נכשלת בכל פרמטר כלכלי וביטחוני ועליה להתפטר מיד”.
• ​התבטאות ברשת (אנונימית אך נפוצה): “לוחמות בצה”ל הן גימיק פמיניסטי שפוגע ביכולת המבצעית וצריך להוציא אותן מהשטח”.
• ​אמירה בנושא משפטי: “בג”ץ הוא גוף דיקטטורי שצריך לעלות עליו עם D9”.
• מפכ”ל המשטרה (אזור הברבור- במקום להביא אחריות על חוסר אכיפה, נותן הסבר חברתי-סביבתי שמצדיק את האירוע): “ילדים לא במסגרות, בסוף זה מתנפץ”: אמירת המפכ”ל בשבעה של ימנו ז”ל
• ח”כ אורית סטרוק “נצטרך לוותר על כמה חטופים כדי לממש את הניצחון”
• מינוי מלביצקי: ניתן להתייחס למינוי כדוגמה לפעולה שחורגת מגבולות הלגיטימיות, לצד הבקשה של חברי המפלגה —כפרקטיקה שנמצאת בתוך גבולות השיח הדמוקרטי, ואף רצוי.

 איסוף במליאה (20 דקות):

כל אחת מהקבוצות מציגה אחת מהאמירות — ואם האמירה נמצאת מחוץ לגבולות, היא מציגה גם את עקרונות הדמוקרטיה שאיתם היא מתנגשת. ​נציג קבוצה מציג אמירה שהיה קשה להכריע לגביה.

​שאלות מנחות: מדוע היה קשה לך להכריע האם האמירה פוגעת בעוגן (כמו שוויון או זכויות אדם)? באיזה עוגן? האם היא קוראת לשלילת זכויות מקבוצה אחרת? האם היא מערערת על הלגיטימיות של מוסדות המדינה?

​חלק ד’: ,תרגיל סיכום  (10 דקות)

דמוקרטיה לא מתקיימת רק מחופש ביטוי, אלא משילוב בין חופש לבין גבולות שמגנים עליה. פרדוקס הסובלנות מזכיר לנו שאם נסבול כל אמירה וכל פעולה – גם כאלה שמטרתן לפגוע בזכויות של אחרים – אנחנו עלולים לאבד את היכולת לקיים חברה סובלנית בכלל .

מול המצב הזה שואלים את המשתתפים.ות: מה האחריות שלנו כאזרחים וכאזרחיות כלפי אמירות אנטי-דמוקרטיות בכלל, ובפרט לקראת הבחירות הקרובות. בונים רשימה משותפת על הלוח.

כמה הצעות לפעילות:

• לפתח עמדה ביקורתית ומבוססת:  לא לקבל אמירות כמובן מאליו – אלא לשאול:
  האם זה פוגע בשוויון? בזכויות אדם? בלגיטימיות של מוסדות דמוקרטיים?
•  לא להישאר אדישים: כשנתקלים באמירות אנטי־דמוקרטיות – לא תמיד צריך “לנצח ויכוח”, אבל כן חשוב לסמן גבול, לשאול שאלות, או להביע הסתייגות.
•  לנהל שיח מורכב ולא מתלהם:  דווקא מול אמירות קשות, לנסות לא להיגרר לשיח אלים או פוסל – אלא לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים גם כשיש מחלוקת עמוקה.
• להשתמש בכוח האזרחי,  בעיקר לקראת בחירות: לקרוא מצעים, לבדוק מה מועמדים באמת אומרים ועושים (בחדשות, ברשתות החברתיות, ברחובות), לבחון האם ההצעות שלהם עומדות בעקרונות הדמוקרטיה.
• להשפיע במעגלים הקרובים: שיחות בבית, עם חברים, בקבוצות – הן מקום משמעותי לעצב תודעה פוליטית. עצם זה ששואלים שאלות ומעלים ספקות – כבר יוצר שינוי.