פתיחה:

בחודש פברואר 2026 דנה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בהצעת לשכת ראש הממשלה לשנות את נוסח החוק מ”אירועי זיכרון והנצחה לטבח ה־7 באוקטובר” ל”הנצחת אירועי שמחת תורה”. במקביל, יוחלף הכיתוב על מצבות הנופלים מ”מלחמת חרבות ברזל” ל”מלחמת התקומה”.

שינויים אלו עוררו מחלוקת ציבורית עמוקה, שכן הם נוגעים לאופן שבו המדינה מעצבת את הזיכרון הקולקטיבי ואת הנרטיב הרשמי של האירועים, ולהשפעתם החינוכית והציבורית. תפקידם של נשות ואנשי חינוך הוא לעודד חשיבה ביקורתית, לבחון כיצד נבנים זיכרון ותודעה ציבורית, ולהקנות כלים להשתתפות אזרחית בעיצוב הזיכרון וכך לחזק תרבות דמוקרטית ליברלית. 

מהלך:

חלק ראשון- הכרות עם המושגים:

1. תכתבו בלוח את שתי ההצעות שם לחוק אשר מיועדת לזיכרון של ה7.10:

 “אירועי זיכרון והנצחה” ו “הנצחת אירועי שמחת תורה”.

דיון:

•  מה אתם חושבים שהוא השם הכי מדויק למה שקרה ב7.10? למה?

:חלק שני- בירור מושגים

קראו את ההגדרה של המילה נרטיב וצפו בכתבה:

נֶרָטִיב, נרטיוו [מש] – תאור היסטורי שמוצג על ידי צד אחד או על פי תפיסה מסויימת של העבר ודוחה את האמת ההיסטורית של האחר. סיפור, עלילה

דיון:

• מהי ההתנגשות המרכזית המתוארת בכתבה?
• איזה נרטיב באה לידי ביטוי עם מחיקת המילה “טבח” מהחוק? 
• מה, לדעתכם.ן, הוא תפקיד הציבור במדינה דמוקרטית בשמירה על הזיכרון הקולקטיבי?

חלק שלישי- משמעות של מילים:

בחרו אחד משני הסרטונים הבאים וצפו בו:

דיון:

• איזה מסר מבקש הסרטון להעביר באמצעות שימוש בציניות?
• מה ניתן ללמוד מהסרטון על משמעותן וכוחן של המילים בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי במדינה דמוקרטית?
• לפי דעתכם.ן איזה מילים, אירועים ורגשות חייבים להיות חלק מתוכנית חינוכית שמוקדשת לזיכרון והנצחה של הטבח ב7.10?

חלק רביעי: השלכות של העידר חקירה

לפני שמחת תורה, קבוצות שונות החליטו לקיים הקפות ולחגוג במתחם בו נערך ב7.10.23 את פסטיבל נובה, למרות התנגדות של משפחות שכולות.

קראו את כותרות הבאות:

דיון:

• מהו הקונפליקט המרכזי במקרה הזה?
• איך אנחנו כחברה מייצרים תהליכי זיכרון במרחבים שבהם התרחשו אירועים טראומטיים, ומי צריך להיות שותף בקביעת האופן שבו הם ייזכרו?

למנחה: בהיעדר הסדרה ציבורית ברורה, נוצר קונפליקט על אופיו של המקום: מרחב שהיה זירת טראומה, כאב ואובדן הופך עבור חלק מהציבור למקום של חגיגה, עוד לפני שניתן מענה לשאלות הקשות – מה קרה, מי אחראי לכך ואיך אנחנו כחברה מתמודדים עם מה שאירע.
.אפשר להשתמש בפוסט של המעורר בנושא הזה

סיכום:

בדומה לסערה הציבורית סביב הקמת ועדת החקירה הממשלתית לאירועי ה־7.10, גם הניסיון להסיר את המילה “טבח” מחוק ההנצחה, כמו להחליף את השם ל”מלחמת תקומה”, מדגישים את חשיבות ההתחשבות בדעת הציבור הן בתהליכי חקירה והן בעיצוב הזיכרון הציבורי. המחלוקת מתחדדת נוכח העובדה שהממשלה, שהייתה בשלטון בעת המחדל וטרם נטלה אחריות, היא האחרית בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי.
המתח הזה מעלה את החשיבות של חקירה ממלכתית: בירור העובדות והאחריות אינו רק תנאי להפקת לקחים, אלא גם בסיס ליצירת זיכרון ציבורי משותף, שמכיר בטראומה ומאפשר לחברה להתמודד איתה באופן ביקורתי ואחראי. המאבק על הנרטיב הוא חלק מרכזי בחיים במדינה דמוקרטית, המבקשת לטפח חשיבה ביקורתית ותודעה היסטורית ערה..

תכנים מומלצים להעשרה: