פתיחה:

בשבוע האחרון דנה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בהצעת לשכת ראש הממשלה לשנות את נוסח החוק מ”אירועי זיכרון והנצחה לטבח ה־7 באוקטובר” ל”הנצחת אירועי שמחת תורה”. במקביל, יוחלף הכיתוב על מצבות הנופלים מ”מלחמת חרבות ברזל” ל”מלחמת התקומה”.

שינויים אלו מעוררים מחלוקת ציבורית עמוקה, שכן הם נוגעים לאופן שבו המדינה מעצבת את הזיכרון הקולקטיבי ואת הנרטיב הרשמי של האירועים, ולהשפעתם החינוכית והציבורית. תפקידם של נשות ואנשי חינוך הוא לעודד חשיבה ביקורתית, לבחון כיצד נבנים זיכרון ותודעה ציבורית, ולהקנות כלים להשתתפות אזרחית בעיצוב הזיכרון וכך לחזק תרבות דמוקרטית ליברלית. 

מהלך:

חלק ראשון:

1. תכתבו בלוח את שתי ההצעות שם לחוק אשר מיועדת לזיכרון של ה7.10:

 “אירועי זיכרון והנצחה” ו “הנצחת אירועי שמחת תורה”.

דיון:

•  מה אתם חושבים שהוא השם הכי מדויק למה שקרה ב7.10? למה?

חלק שני:

קראו את ההגדרה של המילה נרטיב וצפו בכתבה:

נֶרָטִיב, נרטיוו [מש] – תאור היסטורי שמוצג על ידי צד אחד או על פי תפיסה מסויימת של העבר ודוחה את האמת ההיסטורית של האחר. סיפור, עלילה

דיון:

• מהי ההתנגשות המרכזית המתוארת בכתבה?
• איזה נרטיב באה לידי ביטוי עם מחיקת המילה “טבח” מהחוק? 
• מה, לדעתכם.ן, הוא תפקיד הציבור במדינה דמוקרטית בשמירה על הזיכרון הקולקטיבי?

חלק שלישי:

בחרו אחד משני הסרטונים הבאים וצפו בו:

דיון:

• איזה מסר מבקש הסרטון להעביר באמצעות שימוש בציניות?
• מה ניתן ללמוד מהסרטון על משמעותן וכוחן של המילים בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי במדינה דמוקרטית?
• לפי דעתכם.ן איזה מילים, אירועים ורגשות חייבים להיות חלק מתוכנית חינוכית שמוקדשת לזיכרון והנצחה של הטבח ב7.10?

סיכום:

בדומה לסערה הציבורית סביב הקמת ועדת החקירה הממשלתית לאירועי ה־7.10, גם הניסיון להסיר את המילה “טבח” מחוק ההנצחה, כמו להחליף את השם ל”מחמת תקומה”, מדגישים את חשיבות ההתחשבות בדעת הציבור הן בתהליכי חקירה והן בעיצוב הזיכרון הציבורי. המחלוקת מתחדדת נוכח העובדה שהממשלה, שהייתה בשלטון בעת המחדל וטרם נטלה אחריות, היא האחרית בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי. המאבק על הנרטיב הוא חלק מרכזי בחיים במדינה דמוקרטית, המבקשת לטפח חשיבה ביקורתית ותודעה היסטורית ערה.

תכנים מומלצים להעשרה: