פעולות המחאה כנגד הזמר אייל גולן גוברות וקוצרות הצלחות.
הזעם הציבורי הפך לפעולה קונקרטית של דחיקתו מן המרחב הציבורי.
אקט זה מסמל הזדהות ציבורית עם המתלוננות, עם נשים שנפגעו מינית ועם נשים באשר הן.
הבושה עוברת צד
טאיסיה טלי זמולוצקי, נחפשה בפנים גלויות ובשמה המלא כאחת המתלוננות פרשת “משחקי חברה”.
טאיסיה מתארת מנגנון ניצול מיני של נערות על ידי חבורת גברים שסבבו את הזמר אייל גולן, כשהוא עומד בראשם לפי התלונות. הפרשה התפוצצה בשנת 2013, אז נחקרו כל הנוגעים בדבר.
כזכור, אייל גולן לא הורשע במשפט הפלילי נגדו לפני עשור, ולמעשה רבים ממקורבו שנחקרו לא הורשעו, מלבד אביו שריצה עונש מאסר.
בעקבות המשפט נמתחה ביקורת על המשטרה בתהליך החקירה אשר לא הביא למיצוי הדין עם מרבית הנאשמים. כעת תובעות וטאיסיה ונ’ את אייל גולן וגברים נוספים במישור האזרחי על הפגיעות המיניות בהן כשהיו קטינות.
שאלות לדיון:
- לצערנו ישנה ביקורת על נשים שנפגעו על כך שמתלוננות מאוחר. כיצד מסבירה טאיסיה את הבחירה האמיצה שלה?
- מה צריך להשתנות בחברה כדי שנשים שנפגעו לא יחששו להתלונן?
הישגי הלחץ הציבורי- פסטיבל הנשים:
שאלות לדיון:
- למה הופעה של איילן גולן בפסטיבל נשים עוררה את הזעם הציבורי בחברה?
- מדוע יש להוציא את אייל גולן אל מחוץ למיינסטרים הישראלי?
האם להמשיך לשמוע שירים של אייל גולן?
שאלות לדיון:
- מה ההבדל בין השמעת אייל גולן בתחנות הרדיו הציבוריות לבין האזנה בבית בפלייליסט האישי?
- מדוע חשוב לייצר הזדהות עם נפגעות וקורבנות תקיפה מינית והאמין להן?
- מה יכולה להיות ההשפעה של היחס הציבורי למקרה על תקיפות מיניות עתדיות ועל המתלוננות? (לאו דווקא נגד אייל גולן)
הישגים נוספים- מה אפשר לעשות כעת?
לאור ההצלחה מתנהלים עוד קמפיינים ברשת שמטרתם להביא להישגים נוספים בתמיכה במתלוננות ובצמצום המקום התרבותי שניתן לאייל גולן:
עצומה של 5050 הקוראת לתחנת הרדיו להפסיק להשמיע את שיריו של אייל גולן
ראש.ת העיר שלכם.ן לא הצטרפו ליוזמה? תוכלו לכתוב להם.ן כאן
סיכום:
לתרבות האונס אין מקום בחברה שוויונית וצודקת, אשר בה סולידריות עם נשים באה לידי ביטוי בלהאמין לנשים מתלוננות ולתמוך במתלוננות ובכל הנשים באשר הן, בפסטיבל נשים ובכלל.
מרצות מומלצות:
יעל יחיאלי | מיזם 5050
מורן זר קצנשטיין | בונות אלטרנטיבה
מערכים נוספים באתר:
מודלים לחיקוי במאבק הפמיניסטי
המאבק הפמיניסטי לשוויון ולחופש
המאבק באלימות כלפי נשים
קרדיט לצילום בראש העמוד: מריה וורוך, שתיל סטוק.