צילום: יוסי זמיר שתיל סטוק
במדינה דמוקרטית, תפקיד המשטרה הוא לשמור על הסדר הציבורי, לאכוף את החוק ולהגן על זכויותיהם וביטחונם של כלל האזרחים והאזרחיות. לאור הסמכויות הרחבות הנתונות לה, קיימת חשיבות מרכזית לביקורת על מדיניות המשטרה ועל אופן הפעלת כוחה, כחלק מהבטחת אחריותיות ושקיפות כלפי הציבור. ביקורת זו אינה מערערת על עצם קיומה של המשטרה, אלא מבקשת לחזק את תפקודה ולהבטיח שהיא פועלת בהתאם לערכים דמוקרטיים.
המצפן הנוכחי בוחן מקרים אקטואליים שבהם התעוררו כשלים בפעולת המשטרה והאחריות המוטלת עליה ועל הדרג הממונה, ובהם חוסר אכיפה, תפקוד לקוי, מעצרים בלתי חוקיים ושילוב אינטרסים אישיים בתפקיד ציבורי. מתוך מבט ביקורתי, המצפן מבקש לחזק את ההבנה כי המשטרה צריכה לשרת את האזרח.ית – לא רק באמצעות אכיפה, אלא גם דרך בניית אמון, שמירה על שוויון בפני החוק והתנהלות מקצועית והוגנת כלפי כל חלקי החברה.
מהלך:
חלק 1 : סמכויות המשטרה בדמוקרטיה
נפתח את הפעילות במצגת שונים של התערבות משטרתית. המשתתפים.ות יתבקשו לבחון כל מקרה ולסמן האם מדובר בפעולה במסגרת סמכות המשטרה או בחריגה ממנה. בהתאם לגודל הקבוצה, ניתן להזמין אותם.ן להצביע בהרמת יד או להתמקם על רצף פיזי במרחב (צעד קדימה/אחורה) לפי עמדתם.ן.
מטרת התרגיל היא להכניס את הקבוצה לדיון דרך שאלות, ולבחון כיצד נקבעת סמכות המשטרה בכל אחד מהמקרים. בתוך כך, נבקש להעלות לדיון את השאלה: על פי מה המשטרה פועלת, או האם יש השפעה באופן הפעולה של המשטרה ממדיניות מוכתבת על ידי השר לביטחון לאומי?
מקרים (במצגת):
המשטרה מפעילה מכת”זיות על מפגינים סתם? במח”ש מודים: “גילינו כשלים” + סרטון של מעצר של אישה זקנה בהפגנה בירושלים-במקרה זה ניתן לבקר את השימוש בכוח המשטרתי כאמצעי לדיכוי הפגנה, שכן חופש ההפגנה הוא זכות יסוד של אזרחים ואזרחיות במדינה דמוקרטית.
פעילי ימין באו להטריד את לוסי אהריש מול ביתה, אחד עוכב בידי המשטרה – התערבות משטרתית ראויה נועדה להבטיח את ביטחון האזרחים. חשוב לזכור שמדובר במקרים חוזרים, ולכן תפקיד המשטרה אינו רק בזמן הפגנה, אלא גם לפעול כך שהאדם ירגיש בטוח ביומיום.
מהומות במירוm – במקרה זה ניתן לראות את המשטרה ממלאת את תפקידה ומפעילה את סמכותה כדי לאכוף את הכללים שנקבעו. במקביל, ניתן להרחיב את הניתוח ולציין כי למרות ההגבלות על הגישה למירון, היו אנשים שבחרו להגיע בכל זאת באופן לא חוקי. התנהגות זו משקפת חוסר אחריות קולקטיבית וציבורית, שכן היא מסכנת לא רק את המשתתפים עצמם אלא גם את כלל החברה, ומאתגרת את יכולתה של המדינה להבטיח סדר וביטחון.
המקרה של אלקס סנקלייר – ממליצים לקרוא את הפוסט שאלקס סנקלייר כתב בעצמו בעמוד פייסבוק שלו. חשוב להתמקד במעצר השרירותי של האזרח, ולזכור כי אין בישראל חוק שאוסר על הנפת דגל פלסטין. הנפת דגל – כל דגל – היא צורה של ביטוי, וחופש הביטוי זוכה במדינת ישראל להגנה רחבה. בית המשפט העליון קבע, שלא מגבילים את הזכות לביטוי אלא אם מתעוררת סכנה ודאית לפגיעה קשה בשלום הציבור. חופש הביטוי הפוליטי, שהנפת דגל לאום נמנית עליו, זוכה להגנה משפטית מרבית. להרחבה בנושא
חשודים ברצח ימנו זלקה שנעצרו – מקרה נוסף שבו ניתן לראות את המשטרה פועלת בהתאם לסמכותה. כאן אפשר לפתוח את הדיון ולהעלות את השאלה לגבי תפקידה של המשטרה במניעת מקרים כאלה של אלימות.
מינויים במשטרה – התערבות לא ראויה של השר לביטחון לאומי, הפועלת מתוך אינטרסים אישיים, עלולה לפגוע בתפקוד המקצועי של המשטרה ולעורר חשש להתערבות בשיקול הדעת המבצעי שלה משיקולים פוליטיים. להרחבה בנושא
לדיון:
- אילו ערבויות צריכה המשטרה וכוחות הביטחון להעניק לאזרחים.ות (במרחב הציבורי, בחיים הפרטיים,לאלה שרוצים.ות להפגין)
- מה התנאים המאפשרים לשוטרים לעצור אדם באופן לא חוקי?
- איזה סמכויות יש למשטרה? יש לה מגבלה? מה לדדעתכם.ן צריכה להיו המגבלה הזאת?
המנחה מסביר.ה כי בדמוקרטיה למשטרה יש תפקיד וסמכויות ברורות, אך בשל הכוח הרב הנתון לה, חלות עליה גם מגבלות. מטרת המשטרה היא למנוע עבירות, לאכוף את החוק, לשמור על הסדר הציבורי ולהגן על ביטחון הנפש והרכוש. לשוטר.ת מותר להשתמש בכוח רק במצבים המוגדרים בחוק, כגון הגנה מפני אלימות, מניעת עבירה, ביצוע מעצר, פיזור התקהלות אלימה או מניעת בריחה ממעצר. גם במקרים אלה, השימוש בכוח חייב להיות מידתי והכרחי בלבד; שימוש מופרז או שלא לצורך הוא אסור ועלול להיחשב לעבירה פלילית. אפשר להתבונן בכל ההגדרה של האגודה לזכויות האזרח במצגת.
חלק 2: מדיניות המשטרה בכהונתו של בן גביר
פותחים את החלק השני עם פסקת הסבר: מאז כהונתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, התעורר ויכוח ציבורי סביב הסמכויות שהוא מפעיל והשפעתו על המשטרה. מינויו עורר סערה ציבורית ומשפטית, בין היתר עברו והתבטאויותיו, והעלה מחלוקת סביב גבולות סמכויותיו והשפעתו על עבודת המשטרה. בהמשך אף התקיימו הליכים משפטיים ודיונים בבג״ץ בנוגע לאופן הפעלת סמכויותיו, במיוחד בתחומים של מינויים, מחאות ושימוש בכוח משטרתי. על רקע זה נטען כי במקרים מסוימים המשטרה עלולה לפעול ממניעים פוליטיים ולא רק משיקולים מקצועיים, ולעיתים באופן החורג מהסביר
תתבוננו בכותרות הבאות ( אפשר להראות גם במצגת):
בן גביר: “גלי בהרב מיארה אומרת שאני משנה את המשטרה – היא צודקת”
מינויים, חקירות ושליטה: כך מנצל בן גביר את המשטרה לאינטרסים שלו
לדיון:
- מה דעתכם.ן על המעורבות הזו של הדרג הפוליטי בעבודת המשטרה? אילו חששות היא עשויה לעורר? איזה כוח היא מעניקה, ולמי? וכיצד היא עלולה להשפיע על התפקוד המקצועי והבלתי תלוי של המשטרה?
- מהו הסיכון בדמוקרטיה כאשר המשטרה אינה גוף עצמאי?
- מהו הסיכון בשימוש באינטרס אישי בעת קבלת תפקיד ציבורי?
ההבדל בהתבטאויותיו של בן גביר כלפי מפגינים בזמן כהונתו כשר לעומת תקופות קודמות מעלה חשש לשימוש פוליטי בתפקידו לצרכים אישיים או מפלגתיים.
חלק 3: הידרדרות בביטחון הלאומי
אחד התפקידים המרכזיים של המשרד לביטחון לאומי הוא להבטיח את ביטחון האזרחים והאזרחיות. להלן כתבות (גם במצגת) המציגות נתונים על שיעורי אלימות בשנים האחרונות
המשטרה בכאוס והנתונים מוסתרים מהציבור: הדוח הקריטי לא פורסם
10 ישראלים נרצחו ב 6 ימים
המכון הישראלי לדמוקרטיה
כל הנתונים: בתוך 5 שנים, הוכפל מספר הנרצחים בישראל
דיון בעקבות הכתבות:
- מה ניתן ללמוד מהנתונים הללו?
- מה ניתן ללמוד מזה שמשטרת ישראל לא פרסמה דוח שנתי מקיף על נתוניה ופעילותה מאז שנת 2024?
- אם הייתם.ן בתפקיד השר לביטחון לאומי, אילו מדיניות הייתם מיישמים כדי להוריד את המספרים הללו?
סיכום
להחזיק בתפקיד ציבורי, כמו שר בממשלה או בתפקיד בכוחות הביטחון, כרוך באחריות להבטיח את ביטחון האזרחים.ות ולאכוף את החוק באופן מקצועי ושוויוני, המנותק משיקולים פוליטיים. שילוב של אינטרסים פוליטיים באכיפה, הסתרת מידע, מעצרים בלתי חוקיים, חוסר אכיפה או מסרים הפוגעים בכבוד ערך החיים – עלול לפגוע באמון הציבור ולסכן את יסודות המשטר הדמוקרטי.
תפקידם.ן של האזרחים והאזרחיות, לצד רשויות המדינה השונות, הוא להשתמש במנגנוני הדמוקרטיה הקיימים כדי לבקר, לפקח ולבלום תהליכים העלולים לשחוק את אופייה הדמוקרטי של המדינה.
להרחבה בנושא:
משימה במסגרת לימודי “עקרון הגבלת השלטון”- מנגנון בלתי פורמלי- מחאה (פעולה של איתי)
שרטוט גבולות סמכות השר לביטחון לאומי ביחס למשטרת ישראל – פסיקת בג”ץ ביחס לחוקתיות תיקון מס’ 37 לפקודת המשטרה סקירה מאת: עו”ד מירית לביא – 13.01.2026\
שרטוט גבולות סמכות השר לביטחון לאומי ביחס למשטרת ישראל –
פסיקת בג”ץ ביחס לחוקתיות תיקון מס’ 37 לפקודת המשטרה
מחויבות המשטרה להגנה על חופש המחאה – גם ובמיוחד בעת מלחמה
לאפשר הפגנות בזמן מלחמה
