צילום: יוסי זמיר שתיל סטוק

הקדמה

תשעה באב מציין את חורבן בית המקדש הראשון והשני, והוא אחד מימי הזיכרון המשמעותיים בלוח השנה היהודי. לאורך הדורות התפתח היום לא רק כיום אבל על חורבן פיזי, אלא גם כהזדמנות להתבוננות פנימית בשאלות של חברה, מנהיגות, אחריות ויחסים בין קבוצות שונות בעם. במסורת היהודית נקשר חורבן בית המקדש השני בין היתר למושג “שנאת חינם” – ביטוי המדגיש את הסכנה הטמונה בפירוד חברתי ובהיחלשות תחושת האחריות ההדדית.

עבור חינוך לדמוקרטיה ליברלית, תשעה באב מזמין עיסוק בשאלות שאינן שייכות רק לעבר, אלא גם להווה: כיצד חברה מגוונת מחזיקה מעמד לאורך זמן? כיצד ניתן לנהל מחלוקות עמוקות מבלי לפרק את המרקם המשותף? מהי אחריותם של אזרחים, מנהיגים ומוסדות ציבור לחיזוק החוסן החברתי?

באמצעות מקורות מן המסורת, צפייה מודרכת בסרט “יהודים, פעם שלישית” ודיון ביקורתי, נבחן כיצד זיכרון היסטורי יכול לעורר מחשבה על האתגרים של החברה הישראלית כיום ועל תפקידה של הדמוקרטיה ביצירת חברה המסוגלת להתמודד עם מחלוקות ולשמור על עתידה המשותף.

מהלך

פתיחה

על הסיבות של חורבן בית המקדש השני

“מקדש ראשון מפני מה חרב? … מפני עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אבל מקדש שני… מפני שהייתה בו שנאת חינם. ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות.”
(בבלי, יומא ט ע”ב)

דיון:

• מה לדעתכם חז”ל מבקשים ללמד באמצעות הטענה ש”שנאת חינם” הובילה לחורבן בית המקדש השני?
• אילו תנאים מאפשרים לחברה שיש בה מחלוקות עמוקות להישאר חזקה ומאוחדת לאורך זמן?

על מה שומרים כשהחברה נמצאת במשבר

בזמן המצור על ירושלים, רבן יוחנן בן זכאי מבין שלא ניתן עוד להציל את העיר. הוא מבקש מתלמידיו להבריח אותו מן העיר בארון מתים כדי שיוכל להיפגש עם המצביא הרומי אספסיינוס. לאחר שאספסיינוס מאפשר לו לבקש בקשה אחת, הוא אינו מבקש להציל את ירושלים או את בית המקדש, אלא אומר:

“תן לי יבנה וחכמיה, ושושלתא דרבן גמליאל, ואסוותא לרבי צדוק.”
(גיטין נו ע”ב)

כלומר, להציל את מרכז לימוד התורה ביבנה, לשמור על שושלת הנשיאות ולהציל את רבי צדוק.

דיון:

• מדוע לדעתכם רבן יוחנן בן זכאי בחר דווקא בבקשה הזו?
• מה לדעתכם היה רבן יוחנן בן זכאי בוחר להציל אילו היה חי במדינת ישראל כיום: מערכת החינוך, בתי המשפט, הכנסת, השלטון המקומי, התקשורת החופשית, החברה האזרחית, האמון בין קבוצות בחברה, מנהיגות, הזיכרון והמורשת,ערבות הדדית, חופש הביטוי,מערכת הביטחון.
•  האם הבחירה שלו הייתה דומה או שונה משלכם.ן?

צפייה מודרכת:

לאורך הדורות ניסו הוגים, חוקרים ומנהיגים להבין מה מחזק חברה ומה עלול להחליש אותה. הסרט שנצפה בו מציע פרשנות אחת לשאלה זו, באמצעות השוואה בין תקופות שונות של ריבונות יהודית. במהלך הצפייה נבחן לא רק את הטענות שהוא מציג, אלא גם את הראיות שעליהן הן נשענות ואת השאלות שהן מעוררות לגבי החברה הישראלית כיום.

אפשרות לפעילות קצרה:

חלקו לקבוצות כרטיסיות עם האירועים (רצח רבין, המחאה החברתית, האינתיפאדה השנייה, ההתנתקות, מחאת יוצאי אתיופיה, המאבק על הסדרת ההתיישבות הבדואית, המחאה נגד ריכוזיות ההון). בקשו מהמשתתפים.ות למיין אותם לפי הנושא המשותף (ביטחון, זהות, שוויון, דמוקרטיה, כלכלה וכו’) ולדון מה הם מלמדים על החברה בישראל.

דיון על הסרט לפי חלקים

עיבוד לאחר הצפייה (אחרי הדיון)

מכיוון שהסרט הופק לפני 7 באוקטובר 2023, כדאי לסיים בהתבוננות על המציאות העכשווית.

• אילו שאלות שהסרט מעלה הפכו רלוונטיות עוד יותר מאז 7 באוקטובר?
• האם לדעתכם נוספו אתגרים חדשים לחוסנה של החברה הישראלית?
• האם השתנתה תפיסתכם לגבי הגורמים שמחזקים או מחלישים את הדמוקרטיה בישראל?

רפלקציה מסכמת

תבקשו מכל משתתף.ת להשלים ארבעה משפטים:

• רגש: הרגש המרכזי שהסרט עורר בי הוא…
• ידע: רעיון חדש שלקחתי מהסרט הוא…
• עמדה: שאלה או עמדה שאני עדיין מתלבט/ת לגביה היא…
• פעולה: דבר אחד שאני חושב/ת שיכול לחזק את החוסן הדמוקרטי בחברה הישראלית הוא…

המלצות לתכנים

להרחבה