*השיעור נכתב ע”י צוות המגדלור בשיתוף עם תומר אביטל

קהל יעד: חניכים (נוער/צעירים)

משך זמן: כ-90 דקות

עזרים:

• מקרן ומחשב, מצגת מלווה
• דף למנחה עם הסברים למשחק fake or not
• כרטיסיות שיח

מהלך

פתיחה: משחק “טלפון שבור” (15 דקות)

​המטרה: להמחיש את ההבדל בין טעות תמימה (מיס-אינפורמציה) להטעיה מכוונת (דיס-אינפורמציה).

• ​איך משחקים? מחלקים את הקבוצה לשתי שורות.
• ​שורה א’ (מיס-אינפורמציה): נותנים לראשון משפט מורכב. הוא צריך להעביר אותו הלאה. בסוף נראה איך המשפט השתבש כי המשתתפים יתקשו לזכור ולהעביר הכל.

​שורה ב’ (דיס-אינפורמציה): נותנים לראשון את אותו משפט, אבל מבקשים מחברי השורה לשנות בכל פעם מילה אחת בכוונה

דיון:

מה ההבדל בין השורות? בשורה אחת המידע השתבש בטעות, בשנייה מישהו תכנן שנבין משהו לא נכון.

המשגה: המילון המהיר לעידן הפייק (10 דקות)

מסבירים בקצרה את המושגים (מופיעים במצגת):

• ​Mis-information (מיס-אינפורמציה): מידע שגוי שהופץ בלי כוונה רעה (למשל: סבתא שלי ששיתפה ידיעה ישנה כי חשבה שהיא מהיום).
• ​Dis-information (דיס-אינפורמציה): מידע שקרי שנוצר במטרה להטעות, לפלג או לפגוע.
• ​Fake News (פייק ניוז): השם הכולל לידיעות שנראות כמו “חדשות” אבל הן שקר מוחלט או חצי אמת מעוותת.

דיון כיתתי: למה יש פייק?

שאלו את המשתתפים.ות: למה לדעתכם יש פייק? מדוע שמישהו ישקיע זמן בלייצר שקר ולהפיץ אותו?

תנו למשתתפים לענות, ואז הוסיפו דוגמאות:

• כסף, למשל אתר שממציא כותרת דרמטית כדי שייכנסו אליו ויראו פרסומות
• כוח והשפעה, למשל גורם פוליטי שרוצה לשנות דעת קהל לפני בחירות
• תשומת לב, למשל משפיען שמעלה מידע לא נכון כדי לקבל לייקים ושיתופים

משחק ודוגמאות: “פייק או לא?” (30 דקות)

​מציגים מספר דוגמאות מהמצגת. המשתתפים.ות צריכים להצביע  “פייק/ לא פייק”

​על כל דוגמה שנמצאה כ”פייק” במצגת, נשאל את המשתתפים.ות:

• ​מה המניע? (למה שמישהו יטרח להכין את זה?)
• ​מי עומד מאחורי זה? (בוטים? מפלגה יריבה? מדינה זרה?)
• מה רצו שנרגיש/נחשוב? (כעס? פחד? ייאוש מהצבעה?)

*** מצורף דף הסברים למנחה ובו הסבר על מה רואים בשקף הםייק במצגת ותשובות לשאלות אלו ביחס לכל פייק

סכנות ספציפיות לפני הבחירות: “הסוס הטרויאני”  (10 דקות)

​מסבירים על תופעה שמתקיימת לקראת בחירות- הסוס הטרויאני:

• ​קבוצות טלגרם/אינסטגרם פופולריות (טיפוח, כדורגל, מבצעי קניות) שקיימות שנים, “נרכשות” פתאום על ידי גורמים פוליטיים.
• ​בין פוסט על נעליים לפוסט על איפור, מתחילים להזריק מסרים פוליטיים קיצוניים או פייק ניוז, כי הקהל כבר “שבוי” וסומך על העמוד.
• ​הסכנה: אנחנו לא מצפים לפוליטיקה שם, ולכן ההגנות שלנו נמוכות

דיון: איך “מתחסנים”? (15 דקות)

​שאלות לדיון בקבוצה עם כרטיסיית שיח

סיכום: ארגז הכלים לצריכת תקשורת באופן ביקןרתי (10 דקות)

​מקרינים למשתתפים מהמצגת את ארגז הכלים:

• עצור! האם הידיעה גורמת לי להרגיש כעס או הפתעה קיצונית? זה סימן לעצור ולבדוק שניה לפני שמשתפים, בודקים.
• ​בדיקת מקור: האם זה אתר חדשות מוכר? דגש: “וי כחול” היום ברוב הרשתות לא אומר דבר. גם בוטים יכולים לרכוש וי כחול
• ​חיפוש הצלבה: האם עוד אתרי חדשות מדווחים על זה? אם זה מופיע רק בפוסט אחד בטוויטר – זה חשוד.
• ​מבחן ה”למי זה עוזר?”: מי מרוויח מזה שאני אאמין לזה עכשיו?

חידון סיום במצגת:

השאלון כולל על ​שאלות על המושגים והכללים שנלמדו ועל הדוגמאות שראינו. המשתתפים מסמנים עם האצבעות מה היא התשובה הנכונה על כל שאלה (1/2/3/4) והמנחה חושפת את התשובה הנכונה ומסבירה

לסיכום:

בבחירות, הקול שלכם.ן הוא הכוח שלכם.ן אל תתנו לאף אחד לגנוב לכם אותו באמצעות שקרים שנראים כמו אמת. יש להרבה מפלגות אנשי תקשורת שעוסקים בכך שאנחנו נקבל מסרים וידיעות כוזבות בהמון דרכים שישפיעו על עמדותנו. זו אחריות אישית של כל אדם להשתמש בכלים של חשיבה ביקורתית ולצרוך תקשורת באופן נבון.

להעשרה:

הצעה להרחבת השיעור:

האינטרס של הרשתות: למה הן לא עוצרות את השקר? (10 דקות)

שאלו למשתתפים.ות: “מישהו פה שילם פעם על שימוש בטיקטוק או באינסטגרם? לא. אז מאיפה מגיע הכסף?”

ההסבר: כשמשהו הוא בחינם – אתם המוצר. הרשתות החברתיות מרוויחות מהזמן שלכם. ככל שתישארו יותר באפליקציה, תראו יותר פרסומות והן ירוויחו יותר כסף.

שאלה: מה גורם לנו להישאר באפליקציה? תשובה: לא סרטונים משעממים על עובדות יבשות. מה שתופס אותנו זה רגש חזק: כעס, פחד, זעזוע או שנאה ושקרים מכוערים.

• דוגמה: פוסט שאומר “הממשלה הולכת להטיל מס מיוחד על כל הצעירים!” (מפעיל פחד) יקבל פי 10 יותר שיתופים מאשר פוסט שאומר “הממשלה דנה בשינוי תקציבי קטן”.
• התוצאה: הרשתות לא נלחמות בפייק. שקר שערורייתי מביא להן יותר כסף מאמת משעממת.

“חיסון” נגד פייק – משפיענים חיוביים

המטרה: לראות איך נראית “עבודת בלשות” ברשת. יחד תעברו על אחד מהמקורות הבאים כדי להבין איך חושפים שקרים:

בקשו מהמשתתפים למצוא פוסט אחד, ולענות: איך בדקו את הטענה? מה היו המקורות? מה הייתה המסקנה? 

עברו יחד על בדיקת עובדות שביצע אחד המשפיענים. שאלה לכיתה: מה המשותף לכולם? תשובה: הם לא רק אומרים “זה שקר”, הם מראים את ההוכחה.