תיאור המערך

משך: 60 דקות

פתיחה (5  דקות)

בקשו מהמשתתפים לכתוב על דף את מעגלי הזהות להם הם שייכים. אמרו להם להתחיל בעצמם, ומשם לחשוב כל פעם על המעגל הרחב הבא. (תלמיד – משפחה – חברים – בית ספר/חוג – שכונה – עיר- מדינה וכד’)

הסבירו למשתתפים:

כולנו חלק ממעגלים חברתיים שונים. ככל שנתבונן יותר מקרוב, נרגיש יותר את השפעתם. (המשפחה שלי והבחירות שלה משפיעה עליי הרבה יותר מהשכונה שלי). על אף שיש מרחק פיזי, כל אחד מאיתנו משפיע בכל אחד מהמעגלים. לדוגמה: אם איש מאיתנו לא ידאג לסדר וניקיון בכיתה לא נוכל לשמור על סביבת לימודים נקייה ומהנה. במהלך השיעור הקרוב נרצה להתמקד במעגל שמרגיש לנו רחוק, אך יש לו השפעה רבה על חיי היום יום שלנו – הרשות המקומית (העיר או היישוב בו אנו חיים).

משחק ודיון  (10 דקות)

רשות מקומית או המדינה – מי אחראי?

תנו למשתתפים להתחלק לזוגות, וחלקו להם את נספח א’. בנספח א’ יש רשימה של תחומי אחריות. כל זוג צריך למיין את הרשימה לתחומים שלדעתו הם באחריות המדינה והתחומים שהם באחריות הרשות המקומית, מומלץ לעבוד עם מרקרים בצבעים שונים. (10 דק’)

דיון עם המשתתפים: (5 דק’)

1. לאיזו תובנה או מסקנה אפשר להגיע בעקבות התבוננות בחלוקה שעשיתם?
2. האם היו תחומים שהתלבטתם עליהם? אילו תחומים? הסבירו את ההתלבטות?
3. לאור הרשימות שיצרתם, נסו להגדיר את תפקידה של הרשות המקומית, וכתבו את ההגדרה על הדף.

הסבר והקניה  (10 דקות)

כעת הסבירו למשתתפים על הרשויות השונות.

כתבו על הלוח שלוש כותרות: עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית.

לפני שתסבירו למשתתפים על ההבדלים, תשאלו בכיתה:

1. מי רוצה לנחש כמה רשויות מקומיות יש בישראל?
2. האם מישהו בכיתה יודע מה ההבדלים בין הכותרות האלה?

רקע למורה:

השוואה בין רשויות מקומיות בעולם – 30 דק’

משימה בקבוצות – חלקו את הכיתה לקבוצת של 3-4 משתתפים. בכל קבוצה חלקו שני קלפים. קלף אחד של ישראל וקלף אחד של מדינה אחרת. (מצאו בנספח 2).

כל קבוצה מקבלת דף להשוואה, (מצאו בנספח 3) וממלאת אותו לפי מה שנתון בקלפים. מומלץ לתת למשתתפים לשוטט באינטרנט ולחפש פרטים נוספים ולהעשיר את הטבלה שלהם במידע נוסף. (15 דק’)

התבוננות בתוצרים – כאשר המשתתפים מסיימים למלא את הטבלאות, תלו את הדפים על הלוח ותנו למשתתפים לשוטט בין המדינות השונות ולחשוב איזו מדינה לדעתם מנהלת את הרשויות המקומיות שלה באופן שהם הכי מעריכים ואוהבים. (5 דק’)

דיון קצר – מה היתרונות והחסרונות של כל מודל? (5 דק’)

הצבעה – כעת נערוך הצבעה דמוקרטית, בדומה לבחירות, וכל משתתף יקבל פתק שעליו יכתוב איזו שיטה היא העדיפה בעיניו. אספו את הפתקים והכריזו על התוצאות. (5 דק’)

סיכום – 5 דק’

מה עשינו היום?

דיברנו על הרשות המקומית ועל התפקידים שלה, על כך שבישראל יש שלושה סוגים עיקריים של רשויות מקומיות והתבוננו גם רשויות מקומיות בעולם שאת חלקן חיבבנו יותר וחלקן חיבבנו פחות. חשוב לזכור שהרשויות המקומיות מאפשרות לאזרחים יותר השפעה, ובכך חשובות לשמירה על ערכי הדמוקרטיה:

• הקרבה לאזרחים: הרשות המקומית היא השלטון הקרוב ביותר אלינו. אפשר לפגוש את ראש העיר, לפנות למחלקת חינוך, להשפיע.
• שקיפות ואחריות:  מועצה נבחרת, הישיבות פתוחות לציבור, תקציב נגיש.
• כאשר הרשות המקומית היא חזקה, היא מאפשרת לאזרחים לקחת חלק, להשפיע, ולחזק את הדמוקרטיה מבפנים – לא רק בבחירות, אלא כל השנה.

נספחים:

נספח א

נספח ב’ – קלפים לקבוצות השוואה

נספח ג’ – דף השוואה

משתתפים יקרים, קיבלתם קלף של עיר בעולם והאופן בו מתנהלת הרשויות המקומיות באותה עיר. ערכו השוואה בין העיר שקיבלתם לתל אביב, והשלימו את הטבלה.

כאשר סיימתם להשלים את הטבלה, הביאו את הדף למורה.

דוגמה לרשות מקומית בישראל: תל אביב-יפו, ישראל

אופן הבחירה: ראש העיר נבחר בבחירות ישירות על ידי כלל התושבים. גם חברי מועצת העיר נבחרים בבחירות ישירות לפי רשימות.

עצמאות תקציבית:  בינונית – העיר גובה ארנונה, אך תלויה בתקציבי ממשלה (תקציבי פיתוח, חינוך ועוד).

סמכויות:  חינוך (לא תכנים), תחבורה עירונית, תברואה, רישוי עסקים, רווחה ותכנון עירוני.

מעורבות תושבים: קיימת אך מוגבלת – חלק מהשכונות מקיימות פורומים עירוניים, אך רמות ההשתתפות משתנות מאוד.

צילום: יוסי זמיר