תפקיד העורף בתקופה מלחמה

מערכים לשעת חירום

מערך זה הוא חלק מלקט של מערכים ופעילויות אשר קיבצנו או יצרנו במיוחד עבור אנשי חינוך ומדריכים לשימוש בשעת חירום לאומית. קרדיט תמונה: ליאור שגב, שתיל סטוק

מהלך המערך

מטרות:

  • חיזוק הסולידריות ותחושת האחריות החברתית 
  • מרכיב של למידה – של גישות שונות ביחס לתפקיד העורף
  • חיבור לסיפורים על תפקיד העורף באירועים ומלחמות ובהיסטוריה של מדינת ישראל – הציפיות שלנו מעצמנו (חיבור לאתוס ציוני)

תוכן העניינים

כותרת
פתיחה - הקטע של יגאל אלון
מה זה עורף ומה זה חזית
חזון בן גוריון לגבי עורף
גישות שונות לגבי עורף
העורף במדינת ישראל
סיפורים אישיים
התפקיד הנוכחי של העורף
עזרים
פסקה קצרה
מפות של מדינת ישראל
פסקה
חלוקה לקבוצות עם קטעים ערוכים
קטע קריאה משותף
חיבור לשרשרת הדורות
פעילות קירות מדברים לסיכום
משך
5 דק׳
10 דק׳
15 דק׳
10 דק׳
15 דק׳
15 דק׳
10 דק׳

שרשרת הדורות

קוראים ביחד את הקטע הבא מתוך חינוך להומניות בעיתות מלחמה / יגאל אלון

לכן גם שליבנו עם המתרחש בחזית, אל נעצום עינינו מפני
ההתפתחויות בעורף. הכל יודעים, כי מלחמה משמעה
סולם עדיפויות סלקטיבי גם בחיי המשק ובתכנון היעדים
החברתיים, ההשכלתיים והתרבותיים. עם זאת, אסור כי
נוותר בשם נימוקי ביטחון, כביכול, על חתירתנו לחברת
מופת צודקת, שככל שתהיה צודקת יותר, כן תגדל
נכונותם של בניה להזדהות עמה ולהגן עליה. לא ייתכן
להשאיר את האחווה והערבות ההדדית רק בשדות הקרב.
אלו מחייבות- וביתר שאת- את העורף. מכאן, שעלינו
לבנות את חברתנו כאילו לא חיינו במצור, ולקיים את
חברתנו כבעת מלחמה. הוא הדין בפיתוח החינוך,
ההשכלה, התרבות והאומנויות. לא זו בלבד שבלעדיהם
יהדות היא כמעט חסרת משמעות אלא שבהם גם מקור
העוצמה שלנו.

מה זה עורף ומה זה חזית

  • מחלקים לכל שני חניכים מפה של מדינת ישראל וטוש צהוב/בהיר.
  • קודם כל – תספרו אחד לשני איפה גדלתם? הרגשתם שאתם בחזית/בעורף? 
  • מבקשים מהם לזמן על המפה – איפה החזית ואיפה העורף? 
  • ישראל מחולקת ל-3 חלקים: החזית בגבולות, קו העימות והעורף. 
  • חשוב לתת מקום לחניכים שגדלו בקו העימות לתת מקום לשתף. אם זה מתאים אפשר.

היסטוריה של פיקוד העורף – החזון של בן גוריון

“ההכרח בהתגוננות אזרחית במקרה של מלחמה נובע מהאופי של המלחמה… ההבדל היסודי בין מלחמות בימינו ובין מלחמות עד אמצע המאה ה-19 הוא שתמיד היו מלחמות בין צבאות, אבל העם האזרחי עמד תמיד מחוץ לשטח המלחמה ובדרך כלל לא שימש מטרה להתקפת האויב. לא כן המלחמה בימינו, היא פוגעת בכל איש”.

עוד אמר, כי “יהיה זה משום עוון וסכנה, אם יחד עם התכוננות למקרה של מלחמה, לא נאחז באותם האמצעים העלולים להגן על האזרחים, אשר אמנם אינם משתתפים בקרב, אבל הם משמשים מטרה להתקפות האויב. הניסיון המר ממה שהיה לנו במלחמת השחרור, הוכיח לנו את האמת המרה והאכזרית של אופייה החדש של המלחמה”.

שאלות לדיון:

  • האם החזון הזה עדין רלוונטי? 
  • האם יש לעורף תפקיד פעיל? 

גישות שונות לגבי העורף

מחלקים אותם ל-4 קבוצות. כל קבוצה מקבלת גישה אחרת לגבי התפקיד של העורף בעיתות מלחמה. 

  1. כושר העמידות של העורף האזרחי.
  2. ניתוח משותף של פוסטרים של העורף בזמן מלחמת העולם השנייה. דרך הפוסטרים מזמנים את החניכים לנסות להגדיר את הציפיות מהעורף (אפשר גם להפוך את הפעילות הזו לפעילות משותפת לקבוצות שצריכות שיח פחות טקסטואלי).
  3. עיצוב מערך העורף במדינת ישראל.

להרחבה – לחניכים עם יכולת קריאה באנגלית ואפשר להרחיק למלחמה באוקראינה ולבחון את הסוגיה ממבט מעט יותר מרוחק: 

4. התגייסות מביאה לחיזוק יחסים חברתיים ויכולת עמידה חזקה יותר.

5. הצורך לשמור על הפרדה בין אזרחים למלחמה.

שאלות לדיון:

  • עם איזה גישה יותר הזדהית? 
  • את מי כל גישה מחזקת ומי עלול להיפגע? 

רקע היסטורי – העורף במדינת ישראל:

מתוך “העורף כחזית” סקירה של תפיסת החזית והעורף לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל”.

אפשרות נוספת היא לבחון את הנושא דרך הגדרת קו העימות.

להרחבה: העורף הוא החזית – אל״מ ד״ר חיליק סופר

סיפורים – חיזוק לאתוס הציוני

בית אלפא ביום כיפור.

קטעים מתוך: ׳חזית העורף׳ וההתגייסות במלחמת העצמאות – משה נאור

בן גוריון, פרוטוקול מועצת מפא”י, 1948.2.6 

בן גוריון, בהילחם ישראל, עמ’ 163 .

התפקיד הנוכחי של העורף – במלחמה הנוכחית

קירות מדברים. תולים על הקירות כל מיני אפשרויות לתפקידי העורף (הרשימה המצורפת) ואז מבקשים מהם לעמוד ליד לפי המשפטים הבאים:

  • בני משפחה שלי עסוקים בזה
  • אני חושב שזה התפקיד המרכזי שלנו בתור צעירים
  • הייתי רוצה לראות איך נוכל להשתלב בעשייה כזו

אפשרויות לתפקיד העורף:

  • שמירה על המרקם העדין של החיים המשותפים בתוך מדינת ישראל
  • שמירה על התפקוד של החברה – כלכלית, החלפה של מילואימניקים בזירות שונות במשק הישראלי. 
  • פעילות ברשתות להסברה של ישראל אל מול העולם
  • פעילות ברשתות ליצירת לחץ על הממשלה לחילופי השבויים
  • פעילות לילדים של עובדים חיוניים
  • התגייסות למען החיילים
  • מציאת פתרונות למפונים

הישארו בקשר





    Skip to content