מטרות
-
- היכרות עם המושג נרטיב והאופן שבו הוא מעצב את תפיסתנו לגבי המלחמה.
-
- חיזוק החשיבה הביקורתית כלפי מה שאנחנו נחשפים אליו ומה שמוסתר מעיננו.
שאלת פתיחה – חשבו על סיפור שנחשפת אליו באמצעי התקשורת מאז תחילת המלחמה
צופים בהרצאה הבאה בנושא “הסכנה של הסיפור היחידי”:
שימו לב: יש אפשרות לכתוביות בעברית ובשפות נוספות
מה הוא נרטיב?
בקשו מהמשתתפים לנסות להגדיר מה הוא נרטיב. תוכלו להשתמשבהגדרהזו:
תאור ופרוש המציאות דרך השקפת עולם תרבותית, לאומית, אישית וכד’
קראו את הקטע הבא מתוך ‘נרטיבים של סכסוך’ מאת מרדכי בר און:
בשבועות האחרונים ‘עזה’ נמצאת כל הזמן בשיח הציבורי והפרטי. אבל למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים ‘עזה’ איזה סיפור יש לנו על עזה? איך היא נתפסת בעיננו, ומדוע זה כך? בחלק הזה נפגוש נבחן איזה סיפור אנחנו מספרים על עזה ואיך זה משפיע על המלחמה ועל עצמו.
כתבו על לוח/בריסטול גדול את המילה עזה וביקשו מהמשתתפים לכתבו אסוציאציות שעולות מפי המשתתפים ונתחו עם המשתתפים את התמונה שנוצרה.
קראו אתהכתבהשל יאיר בן דוד על הסיקור התקשורתי אודות מה שמתחולל בעזה במלחמה. אפשר לקרוא בקבוצה או בזוגות.
הסיפור שאנחנו מספרים והעושר של הקולות בתוכו משפיע לא רק על התודעה בהווה אלא גם על תמונת העתיד אליה אנחנו שואפים ועבורה אנחנו פועלים.
בר חפץ, תושב נירים,מספר את סיפורוכתושב העוטף לאורך השנים הרבות בהתמודדות מול חמאס, בקטע קטנטן מסיום סיפורו הוא כותב כך:
| אני לא מפסיק לכעוס גם על התקשורת, שחוץ מכמה יחידי סגולה לא היתה מסוגלת במשך 15 שנים לשאול” את השאלות הנכונות, שבאה לשמוע אותנו רק כשזה היה צהוב ומרגש: אמהות היסטריות או חקלאים גיבורים – זה מה שהיינו עבורה, וכל פעם שניסינו להעביר מסר קצת יותר מורכב, הם העדיפו לקחת ציטוט מאיזה גנרל תורן או עוד פרשן צבאי חסר הבנה, שהתעסקו תמיד בטקטי, ולא במה יהיה קדימה.” |