יום השואה הבינלאומי

#יום_השואה_הבינלאומי

המצפן משמש קריאת כיוון להתייחסות אקטואלית עבור צוותים חינוכיים, למען קידום החינוך הפוליטי לדמוקרטיה. התוכן נועד לא.נשי חינוך מכל הסוגים: מורות ומורים, רכזות ורכזים, מדריכות ומדריכים.

השבוע יצוין ברחבי העולם יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שנקבע ל-27.1 – תאריך שחרור מחנה אושוויץ ב-1945 בידי הצבא האדום. ה-27.1 הוא תאריך שעוגן בהחלטת האו”ם ב-2005, ומדינות רבות ברחבי העולם הפכו אותו למועד ציון השואה שעבר העם היהודי במלחמת העולם השנייה.

יום השואה הבינלאומי מעוצב כיום זיכרון אוניברסלי להשמדת העם הכי קיצונית בהיסטוריה. לקחיו המוסריים מעוצבים כלקחים אוניברסליים, עבור האנושות כולה. מאז ה-7 באוקטובר, נבחרי ציבור רבים משחקים לידיהם של מכחישי השואה, כשהם טוענים שמה שקרה הוא שואה ושחמאס הם נאצים. חייבים לדבר על זילות השואה.

הפנייה לתכנים – יום השואה הבינלאומי

בית לוחמי הגטאות

סדנאות מקוונות חדשניות ואינטראקטיביות:

מכון מורשת

מערכי שיעור מצוינים של מכון מורשת:

 אחד התוצרים הישירים של שואת העם היהודי, הוא האמנה מ-1949 הקובעת אתההסכמה למנוע ולהעניש על רצח עם. ישראל חתמה על האמנה הזו מיד לאחר יצירתה, והיו לכך השלכות ממשיות: האמנה שימשה בסיס מוסרי ובינלאומי להענשת נאצים בכירים כמו אדולף אייכמן, ומצד שנילהסגרת אזרח ישראלי ממוצא סרבי שנחשד בהשתתפותברצח העם בבוסניה. ישראל ראתה עצמה מחוייבת במיוחד לאמנה הזו לאורך השנים.

מן העבר השני, חברותה של ישראל באמנה למניעת רצח עם שימשה בסיסלתביעה שהגישה דרום אפריקהנגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, בטענה – שהופרכה – כי ישראל מבצעת רצח עם במלחמה בעזה.

זילות השואה

שגרירת ישראל לשעבר, טובה הרצל כותבת: “הטבח שאת קורבנותיו עדיין מזהים וקוברים בימים אלו הוא זוועה שתירשם לעד בתולדות המדינה. אבל רצח עם הוא השמדה קיבוצית של אומה. אם נגדיר “שואה” אירוע, טראגי ככל שיהיה אבל שלא מסכן את עתיד העם והמדינה, אזי המילה מאבדת משמעות ומהשואה ניטלת הייחודיות שלה. אם כל אסון הוא שואה, אז דבר אינו שואה. חומרת האירועים שעברו ועודם עוברים על ישראל לא תיפגע אם נסתפק בקביעה ששבת, שמחת תורה תשפ”ד, 7 באוקטובר 2023, היה היום הקשה ביותר מאז קום המדינה.”

דיון:

  • למה השואה היהודית היא ייחודית ובמה היא שונה מהטבח של ה-7.10.2023? 
  • אילו מסרים משרת השימוש במושגים כמו שואה ונאצים בשיח הציבורי? 

במרץ 1988, פרסם פרופ’ יהודה אלקנה ז”ל, ששרד את אושוויץ מאמר דעה הנושא את השם “בזכות השכחה”: “הישענות על לקחי העבר לצורך בניית העתיד, שימוש בסבל העבר כטיעון פוליטי, הם כשיתוף המתים בתהליך הדמוקרטי של החיים”. 

דיון:

  • למה שימוש בסבל העבר כטיעון פוליטי מסוכן בעיני פרופ’ יהודה אלקנה? 
  • כיצד שואת העם היהודי צריכה לעצב את הבחירות ואת הערכים של חברה הישראלית לפי ראות עינכם? 

יום השואה הבינלאומי הוא הזדמנות להדגיש את ההיבטים האוניברסליים של השואה. 

“כל השפלת אדם בהיותו אדם היא גם השפלת עצמי, כל שפיכת דם לשווא היא גם שפיכת דמי, כל ילד הבוכה מול ביתו שנהרס זה גם אני, כל אדם שנעקר מאדמתו אני בו. אותנו השפילו, עינו, הרסו את ביתנו, לכן אני לעולם לא אשפיל, לעולם לא אענה, לעולם לא אהרוס, כל זה מצווה עלי השואה שלי. לעולם לא להוות לאחרים מה שאחרים הוו לגבי – זו נקמתי, נקמתי המוסרית.”

– ליאו הרצוג –

להרחבה:

YNet

במשרד החוץ תוקפים את ארדן: “הטלאי הצהוב – גימיק זול שלא משרת אותנו”

YNet | טובה הרצל

אל תשתמשו במילה “שואה” בקשר לטבח

Walla | ברק רביד, טל שלב

ארדן ענד טלאי צהוב באו”ם – ותקף, יו”ר יד ושם יצא נגד: “מבזה את קורבנות השואה”

צלילה אל העתירה נגד ישראל

לדיון:

  • מהי המדיניות הישראלית שהתביעה בהאג עוסקת בה?
  • האם הנהגה שהיתה בוחרת באופציה המדינית ומקדמת פתרון עם העולם הערבי המתון והרשות הפלסטינית, הייתה מואשמת על ידי דרום אפריקה באותו אופן?

להרחבה:

השילוח | בצלאל סמוטריץ׳

תוכנית ההכרעה: המפתח לשלום נמצא בימין

הפורום לחשיבה אזורית | אבי רם-צורף

החלל שאיננו ריק והעתירה הדרום־אפריקאית

הישארו בקשר





    Skip to content