מצפן: כהניזם וגבולות הדמוקרטיה

כהניזם: גזענות או חופש ביטוי?

אי-אפשר לחיות בישראל מבלי להתקל במושג כהניזם. עבור רבים הוא שם נרדף לגזענות, אחרים זוכרים במעומעם את מקור הביטוי. המצפן שלפניכם יעשה סדר בדברים.

הכהניזם הוא זרם בימין הקיצוני הישראלי שדוגל בעליונות יהודית מוחלטת ובגזענות אלימה כלפי ערבים.

הוא קרוי על שם הרב מאיר כהנא, שהיה חבר כנסת בשנות ה-80 ונרצח בידי טרוריסט פונדמנטליסטי ב-1990.

דמוקרטיה ליהודים בלבד

התנועה הכהניסטית ‘כך’ נבחרה לראשונה בכנסת ב-1984, לאחר שמנהיגה הרב כהנא עלה לישראל מארה”ב בתחילת שנות ה-70. אלו כמה הצעות חוק שהגיש הרב כהנא במהלך כהונתו:

לדיון:

  • עד כמה הרעיונות האלה רחוקים מהמיינסטרים הישראלי?
  • למה לדעתכם ההצעות האלה לא הפכו לחוקים?

תגובת חברי הכנסת

מעבר לגזענות העמוקה, הצעות החוק הללו מביישות את הדמוקרטיה הישראלית. לכל אחת מהןהייתה מקבילה בגרמניה הנאצית– נגד יהודים. אבל בהקשר של כהנא, החשוב הוא לא הצעות החוק הפרובוקטיביות שלו, אלא התגובה של הכנסת, שבחרה להקיא מתוכה את כהנא ולהפוך אותו למוקצה:

ראש הממשלה שמיר על כהנא

יצחק שמיר, ראש הממשלה ויו”ר הליכוד, 1992-1984, לאחר כניסתו של הרב כהנא לכנסת

לדיון:

  • מה המשמעות של ראש ממשלה שעושה דה-לגיטימציה לנבחר ציבור?
  • מה השתנה היום, שיורשי כהנא כבר לא מוחרמים, אלא להיפך – הם חלק מהקואליציה?

הוצאת תנועת כך מחוץ לחוק

לאחר בחירתו של כהנא לכנסת, לא הסתפקו חברי הכנסת רק בהחרמת נאומיו. ב-1985 שינתה הכנסת ברוב גדול, בתמיכת הימין והשמאל, את חוק יסוד: הכנסת, וקבעה שאסור למפלגות בעלות מצע גזעני להתמודד בבחירות. המטרה היתה להגן על הדמוקרטיה הישראלית מפני פוליטיקת שנאה קיצונית כל כך.

לקראת בחירות 1988 ביקש הרב כהנא לרוץ שנית, וערער לבית המשפט העליון על פסילתו על פי החוק. בית המשפט דחה את עתירתו, וקבע שמצע תנועת “כך” הוא אכן גזעני, כמו שהשמש זורחת בשמים. אלה היו נימוקיו:

לדיון:

  • למה בית המשפט דחה את הערעור של כהנא ופסק שלא יוכל להתמודד בבחירות?

לסיכום

הכהניזם הוא תנועת שנאה פוליטית. דמוקרטיות ברחבי העולם התגוננו מפני תנועות דומות, משום הנטייה שלהן לפגוע אנושות ביחסים החברתיים ובאושיות המשטר הדמוקרטי.

כפי שמסביר עירן הלפרין, כהניזם לצורותיו אולי תמיד יתקיים במסגרת הדמוקרטיה, השאלה הגדולה יותר היא מידת הלגיטימציה שיזכה לה מצד הרוב:

היה כוח אדיר מבחינת האיתות המוסרי לעובדה שחברי כנסת ישראל, כמעט כאיש אחד, עזבו את אולם המליאה כאשר מנהיג מפלגה שמייצגת כל כולה שנאת האחר וגזענות עלה לנאום בה. הכוח הזה היה אף יותר מרשים משום שהמנהיגות שהובילה את אותה דה-לגיטימציה ברורה של שנאה וגזענות הגיעה מתוך שורות הימין הדמוקרטי.

מי שבידיהם הכוח הממשי להשפיע על אותן נורמות של סבלנות או גזענות, הם דווקא מנהיגי המיינסטרים” – עירן הלפרין, אזהרת שוליים, 2024

להרחבה:

המכון הישראלי לדמוקרטיה | עודד רון

אירוויזיון במוצאי שבת? מאסר של שנה. תחבורה ציבורית בשבת? אל תחשבו על זה אפילו. עיתונות חופשית בשטחי יהודה ושומרון? רק דרך דובר מטעם לשכת ראש הממשלה. משנתם של ממשיכי דרכו של הרב כהנא – שנמצאים בדרכם לכנסת בעקבות האיחוד במפלגות הימין – אינה מתמקדת רק באוכלוסייה הערבית בישראל – אלא נוגעת בהיבטים רבים ורחבים הרבה יותר בחייו של כל אחד מאתנו

קלצ׳קין | פרק 44 – הימין הרחוק: כהניזם. אורח: ד”ר עידן ירון

ד”ר עידן ירון, סוציולוג ואנתרופולוג שחקר את תנועות הימין הרחוק (Far Right) בישראל, בשיחה על עלייתה של התנועה הכהניסטית, ההבדלים בין מפלגות רדיקליות לבין קיצוניות, משנתו האידאולוגית של הרב כהנא וכמה ממנה עברה ליורשו איתמר בן גביר.

הכהניסטים פרק 1

כתבה על ארגון ״להבה״ ותלמידי וממשיכי מורשתו של הרב מאיר כהנא.

ניאו כהניזם / רפי רזניק

הצלחתה של מפלגת עוצמה יהודית בבחירות לכנסת על בסיס הבטחתה “לעשות סדר” ולהראות “מי פה בעלי הבית” רכבה על תפיסה אידיאולוגית המבליטה את הפחד מפני פשיעה ואת האיום על תחושת הביטחון האישי. שורשיה הרעיוניים של מגמה זו טמונים במשנתו המוקדמת של מאיר כהנא, שפותחה בתקופה שבה עמד בראש הליגה להגנה יהודית בארצות הברית.

דעות 104 | נאמני תורה ועבודה

גליון מאמרים ״כהנא סדק״.

כהניזם לא בבית ספרנו

בעקבות החיבור בין שר החינוך רפי פרץ ויו”ר עוצמה יהודית, החלה מחאת הורים עם המסר – “כהניזם לא בבית ספרנו”. תמי יקירה, אמא לשניים ומיוזמות המחאה, אומרת באולפן ynet: “מעבר לתכנים ולתקציבים במשרד החינוך, העניין הוא הלגיטימציה של הערכים שבן גביר מייצג”

בית המשפט העליון: מרזל וגופשטיין לא יתמודדו בבחירות

בחירות 2019: שופטי העליון קבעו כי התבטאויותיו של בן ציון גופשטיין מגלות נקודת שפל חדשה בשיח הגזעני, וכי ברוך מרזל – על אף הצהרותיו – התמיד בהתנהלות של הסתה לגזענות.

כל מה שרציתם לדעת על פסילת רשימות ומועמדים | המכון הישראלי לדמוקרטיה

מי רשאי לפסול מועמדים ורשימות לכנסת, ועל סמך אילו קריטריונים ניתן לעשות זאת? חוקרי המכון עם התשובות לכל השאלות.

הישארו בקשר





    Skip to content