מחזקים היא פלטפורמה לאקטיביזם דיגיטלי. אנחנו מייצרים שיתופי פעולה רחבים כדי לחזק את המאבקים למען שלום, שוויון וצדק. אנחנו פועלים כדי להעצים את הקולות של השמאל הישראלי כמחנה רחב, גאה, מגוון ונחוש. מערך ההפקה וההפצה שבנינו מהדהד תוכן, מסרים וקמפיינים של תנועות וארגונים, אקטיביסטיות ופוליטיקאים, ושל אזרחים ואזרחיות מן השורה. אנחנו מנהלים את מערך הפצת התוכן הפוליטי הדיגיטלי החזק ביותר במרכז-שמאל הישראלי – יותר מכל ארגון, פוליטיקאי או מפלגה. את התוכן שלנו אנחנו מפיצים בצורה אורגנית, כמעט ללא שימוש בכלים של קידום ממומן. אנחנו עובדים באינסטגרם, טוויטר, פייסבוק, טיקטוק, טלגרם, וואטסאפ, יוטיוב ובכל רשת ששווה להיות בה. מחזקים הוקמה כדי לבנות ולהנכיח אלטרנטיבה פוליטית שמאלית על-ידי מתן מענה אפקטיבי למכונת הרעל והשנאה של הימין. מחזקים היא מגאפון שמשרת את השמאל הישראלי. ב-6 השנים האחרונות בנינו מערך מקצועי של הפקה והפצה של תוכן פוליטי שמגיע ל-2 מיליון אנשים בחודש ומושך למעלה מ-20 מיליון אינטראקציות בשנה. העבודה שלנו מוכוונת ללמידה מתוך דאטה.
מפקד מחוז תל אביב, עמי אשד , הודיע ביום רביעי כי הוא פורש ממשטרת ישראל, לאחרשהודח מתפקדוכמפקד מחוז תל אביב. תחילההוקפאההדחתו בהוראת היועצת המשפטית לממשלה, בחשד להליך לא תקין. והמפכ”ל נדרש לקבל החלטה מחודשת בעניינו. בשבוע שעבר קיבל אשד הודעה על העברתו לאגף ההדרכה של המשטרה.
בהודעה שנשא לתקשורת, שיקף אשד את הלך הרוח במשטרה ואת דרישות הדרג הפוליטי לטיפול לא מידתי ולא מקצועי שיפגע במפגינים. הוא טען כי הדחתו היא צעד פוליטי שנועד להבטיח כי קציני המשטרה ימלאו את דרישותיו הפוליטיות של השר לביטחון לאומי – איתמר בן גביר. חודשיים לאחר מכן קיבל הודעה רשמית כי יזוז מתפקדו לתפקידו.
המשטרה היא גוף מקצועי המנהל את פעילותו בשטח ואת אופן מילוי יעודו – לאכוף את החוק ולשמור על שלום הציבור. עם מינוי בן גביר לשר לביטחון לאומי נעשה ניסיון להכפיף את המשטרה לשר על פי חוק באופן שיפגע בדמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל ויהפוך אותהלכלי פוליטי,כאשר בסופו של דברהועבר החוקבאופן שאפשר לשר להתערב בנעשה במשטרה אך לא הכיף אותה באופן מלא להחלטותיו. כיום בג”ץ דן בעתירות שהוגשו כנגד החוק.
בהמשך להודעתו חסמו אלפי מפגינים בכל רחבי הארץ נתיבי תחבורה מרכזיים. במהלך חסימות הכבישיםנדרסומפגינים. דריסת אחד המפגינים תועדה על ידי חדשות ‘כאן 11’ שסיקרה בשידור ישיר את המתרחש, בעוד הערוצים המסחריים המשיכו לשדר את תכניות הריאלטי המתוכננות.
מנכ”ל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (מעל”א). בעל תואר דוקטור במדעי המדינה, חוקר שיח פוליטי של קבוצות מיעוט ויחסי רוב מיעוט, אקטיביסט שיזם וניהל את הקואליציה לעידוד הצבעה בחברה הערבית, את הקמת “קדאיא-מכון מנהיגות וקמפיינים”.
המשתתפים מקבלים שלושה פתקים ריקים. על כל אחד מהם בנפרד הם כותבים ‘סמל או מקום שבו יהודים וערבים נפגשים’. אם רוצים להדגים – אפשר להגיד ‘חומוסיה’ או ‘בית חולים’.
אחר כך משחקים ‘פתקיות’: מתחלקים לצמדים, בכל פעם אחד מן הצמד שולף פתק וצריך לתאר אותו מבלי להשתמש במילה שכתובה על הפתק. חברו לצמד צריך לנחש במהירות מה רשום על הפתק. במידה והצליח – עוברים לפתק הבא. המטרה של כל צמד – לנחש כמה שיותר פתקים במסגרת זמן של 45 שניות בלבד (חשוב למדוד). בסוף המשחק אפשר לדבר בקצרה על מה שעלה
שאלות לדיון
מה מאפיין את המקומות שנכתבו במשחק?
איפה אין מפגש בין יהודים וערבים, ומה זה משקף?
2. סרטון: ספוקן נוער על יהודים וערבים
מקרינים את הסרטון ואחריו שואלים, מה התחושות שהשיר עורר:
3. קירות מדברים
תולים על הקיר משפטים מתוךהמאמרשל אמיר פאח’ורי ומירון רפפורט שעוסק בצורך לקדם שותפות יהודית ערבית.
הגיע זמן למסגר את הפוליטיקה הישראלית על פי קווים רעיוניים חדשים: לא עוד ימין ושמאל, גם לא ליברלי מול שמרני או דתי מול חילוני – אלא זרם השותפות, שהפרקטיקה שלו היא שוויון בין האזרחים היהודים והערבים ושותפות פוליטית ביניהם
הדרך היחידה למשטר דמוקרטי של ממש בישראל ולשלום במרחב המסוכסך הזה עוברת דרך אזרחות שוויונית בין ערבים ליהודים
בין מפלגות השמאל-מרכז, אין מחלוקת אמיתית על שאלת האזרחות השוויונית והצורך בשותפות מסוג כלשהו עם הצד השני
מחנה המרכז הלאומי, המיוצג היום בעיקר על ידי כחול-לבן, עשוי להימשך אל רעיון השותפות בין יהודים לערבים. זה קורה כבר עכשיו. רק לפני חצי שנה דיבר גנץ על “יהודים ולא יהודים”. היום הוא פונה אל “הערבים אזרחי ישראל”
המאגרים האלקטורליים של זרם העליונות היהודית קטנים יותר. שיעור ההצבעה בקרב חובשי הכיפות והחרדים הוא כבר כיום 85%, ואין להם הרבה לאן לעלות
השותפות האזרחית בארץ צריכה להיות בין שני קולקטיבים לאומיים גאים – פלסטינים וציונים – שותפות שאינה מטשטשת את זהותם המובחנת של שני העמים
ישראלים רבים מבינים היום שבישראל חיים שני לאומים. זו המציאות. אם זרם השותפות יידע לחבר את השיח הפוליטי שלו למציאות הזאת, הוא עשוי למצוא תומכים במקומות שהיום נראים רחוקים – כמו הציבור המסורתי-מזרחי, ציבור יוצאי בריה”מ לשעבר וגם הציבור הדתי.
השותפות בין יהודים לערבים צריכה להיות בין כל מי שחי בין הירדן לים. הגבולות לא באמת קיימים מבחינה דמוגרפית, כלכלית ורגשית.
השותפות האזרחית בין יהודים וערבים יכולה ליצור זהות פוליטית חדשה, הנשענת על הרגשות הלאומיים בשני הצדדים. לא ביטול הלאומיות, אלא שני לאומים הגאים בלאומיות שלהם, ורוצים לממש אותה על ידי יחסי שותפות ועמיתוּת עם הלאום השכן.
מחלקים כלי כתיבה, ומנחים את המשתתפים להסתובב בחדר, ולרשום אסוציאציות, תחושות ומחשבות שעולות מהקריאה. אחרי שהדפים מתמלאים, מתיישבים לשיחה. מבקשים מכמה נציגים להציף את מה שנכתב על הדפים.
שאלות לדיון:
איזה תחושות עלו לכם?
מה מאתגר את השותפות הזו ביומיום?
איפה היא כבר קיימת במציאות?
4. סקאלת השותפות
כדי להבין טוב יותר את המושג שותפות יהודית-ערבית, אנחנו צריכים להכיר את השדה שבו השותפות הזו היא חוויה יומיומית. נפגוש עכשיו 12 זירות וארגונים שמתאפיינים בשותפות ומפגש יהודי-ערבי – בין אם בחזון ובין אם למעשה.
מחלקים את הקבוצה לצמדים. כל צמד מקבל ארגון או מסגרת, וצריך לענות על 4 שאלות אחרי צפייה או קריאה בתוכן. אחרי שעונים על 4 השאלות, עוברים למיפוי משותף.
מניחים על הרצפה מערכת צירים גדולה. מומלץ לשרטט אותה על פלקט גדול, או להשתמש במסקינטייפ לבן בשביל לבנות אותה. כל זוג בתורו צריך להסביר בקצרה את הארגון\מסגרת שקיבל, ולהחליט בפני כולם, איפה הוא ממקם אותו על מערכת הצירים. חשוב להדפיס מראש את סמלי המסגרות, ולהדביק על פקק של בקבוק.
למדריכ\ה, הסבר על מערכת הצירים:הציר האנכי הוא סקאלה של אופי המפגש – בין מאבק פוליטי לחיים ביחד. חיים ביחד (חיים משותפים במונח היותר מקצועי) הם זירות ומסגרות שבהם יהודים וערבים חולקים מימד אחד או יותר באזרחות ובחיי היומיום שלהם – בין אם זה בית ספר, בית חולים, מעגלי שיח, וכו’. בחלק מהמקומות, חיים ביחד קורים מעצמם, בלי חזון מכוון. מאבק פוליטי מתקיים במסגרות שבהן יהודים וערבים נאבקים יחד על סדר יום משותף, בין אם כמאבק כללי רחב, ובין אם בסוגייה ספציפית כלשהי. חלק מהזירות והארגונים משלבים בין חיים ביחד ובין מאבק פוליטי. הציר האופקי הוא סקאלה שמתארת את אופי היחסים בין יהודים לערבים – האם אלה יחסים שחותרים ליחסי שוויון וביטול יחסי כוח, או אלה יחסים שבהם יש מפגש משותף, אבל משתמרים יחסי הכוח. השאלה מי המנהל\ת של המסגרת, מסייעת לא פעם להבחין ביחסי הכוחות.
העתיד הטוב של ישראל תלוי ביכולת של אחים לנשק והגוש ונגד הכיבוש לראות עצמם ולפעול ביחד כחלק מגוש משותף” שמוביל את ישראל לעתיד טוב ודמוקרטי יותר. חייבים את הכוחות, את האנרגייה, את המנהיגות ואת הערכים של שני הגופים האלה כדי לעשות זאת. ” | רון גרליץ
סדקים במחאה
בחירתם של חלק מקבוצתאחים לנשקלפזר בכוח התקבצות מחאה נגד הטרור הלאומנישל מתנחלים, פרי יוזמה של אנשיהגוש נגד הכיבושבמחאת קפלן, העלתה לפני השטח את הניגודים שקיימים בתוך תנועת המאבק למען הדמוקרטיה, שמאחדת קבוצות שונות שיש ביניהן הבדלים רבים:
עכשיו: פעילי "אחים לנשק" תקפו את הגוש נגד הכיבוש בהפגנה בת"א אחרי שניסו לפרוש שלט שעליו כתוב "חובה להתנגד לטרור מתנחלים". צילום ודיווח: אורן זיו pic.twitter.com/4LxOgKPJSZ
בתחילה, טענו אנשי ‘אחים לנשק’ שהפיזור הכוחני של ‘הגוש נגד הכיבוש’נבע מריסוס גז פלפלבפניהם של כמה מפעיליהם. לאחר מכן נטען שהפיזור נבעמהנפתדגלי פלסטין.הודעתם הרשמיתשפורסמה ונמחקה תוך זמן קצר, הבהירה את הניגוד המהותי שקיים במאבק על הדמוקרטיה – האם זהו מאבק שמרני-יחסית, להשבת הדמוקרטיה למתכונת שהיתה עד הממשלה הנוכחית, או שזהו מאבק שחרור למען הרחבת הדמוקרטיה גם עבור הפלסטינים ביהודה ושומרון, הנופלים קורבן לטרור הלאומני. תמיכתם של תומכי הרפורמה בצעד הכוחני של הפעילים מ’אחים לנשק’ מעוררת שאלות כבדות:
מימין לשמאל: יגאל מלכה, שלמה קרעי, שפי פז
עיניים על הכדור
לאחים לנשק תרומה משמעותית לבלימת המהפכה המשטרית עד כה. המחאה האפקטיבית שהם מובילים, יחד עם מחיקת הודעתם לתקשורת (“לא נאפשר דגלי אויב בהפגנה פטריוטית”) ופרסוםהתנצלותשבה גינו את האלימות, מעידים שישנם כוחות מנהיגות בתוך הארגון, שתומכים באיחוד המאבקים למען המטרה המשותפת.הצלחתה של המחאהעד כה הייתה טמונה דווקא בוויתור על מאבקים פנימיים מפלגים, ובהתמקדות בעצירת יוזמות החקיקה והמדיניות של הממשלה הנוכחית. הוויכוח על אופיה של הדמוקרטיה הרצויה יימשך עוד בעתיד. בקרוב תנסה הממשלה לקדם את ביטול עילת הסבירות. צפו בהסבר מדוע זהו צעד אנטי-דמוקרטי מובהק:
שאלות לדיון
מה דעתכם על המאבק הפנימי בין אנשי אחים לנשק לפעילי הגוש נגד הכיבוש?
איך אפשר להסביר את גילויי התמיכה של תומכי הרפורמה, כמו שלמה קרעי ויגאל מלכה, באנשי אחים לנשק?
עד כמה יש מקום לחילוקי דעות בתוך תנועת המחאה?
מה דרוש בשביל לשמור על איחוד המאבקים של תנועת המחאה למען הדמוקרטיה?
“אנחנו הדור הראשון שחווה את שינויי האקלים, אבל גם הדור האחרון שיש לו את האפשרות לעצור זאת” | ברק אובמה
הקדמה
משבר האקלים הוא בראש טבלת התחומים הבוערים והחשובים ביותר לגורל האנושות והעולם. קיים קונצנזוס בקרב הקהילה המדעית כי כדור הארץ עובר משבר אקלימי שילך ויחריף, ומרבית המדענים סבורים כי הפעילות האנושית, הפרטית והציבורית, היא גורם מרכזי למשבר – בשונה משינויי האקלים הקודמים שעבר כדור הארץ. למרות מרכזיותו של משבר האקלים בשיח הציבורי, קיימים חוסר מודעות והיעדר הבנה על עומק המשבר, והדחיפות הגדולה לטפל בו.
מעט רקע היסטורי: מאז המהפכה התעשייתית של המאה ה-19 והשימוש הנרחב במקורות אנרגיה פחמניים, נסק שיעור גזי החממה באטמוספירה וכתוצאה מכך נוצר ‘אפקט חממה’ שהוביל לשינויים ארוכי טווח באקלים.
כך נוצר אפקט החממה: קרינה מהשמש נכנסת לכדור הארץ ומחממת אותו. ככל ששכבת האטמוספירה מעובה יותר בפחמן דו-חמצני, כך פחות קרינה מוחזרת החוצה, ונשארת בפנים – ונוצר אפקט חממה שמגדיל את ההתחממות הגלובאלית.
חידון: נכון או לא-נכון
מחלקים את המשתתפים לשתי קבוצות לפי הישיבה. בכל פעם קבוצה אחרת מנסה לנחש, האם המשפט הוא נכון או לא-נכון. קבוצה שענתה נכון מקבלת נקודה. אחרי כל חידה מסבירים בקצרה.
“התחממות גלובאלית” ו”משבר האקלים” הם מושגים שונים לאותו הדבר
לא נכון. משבר האקלים משמעותו השינויים ארוכי הטווח באקלים העולם או אזור ספציפי. הוא כולל את ההתחממות הגלובלית אבל לא רק. ההתחממות העולמית היא סימפטום לבעיה גדולה יותר של שינוי אקלימי הנובע מפעילות האדם וכולל גם תופעות של שריפות ענק, המסת קרחונים, סערות עוצמתיות ועליית פני הים.
בני האדם אחראים לבדם על יצירת גזי החממה
לא נכון. אפקט החממה הוא מנגנון טבעי וחיוני לקיום החיים בכדור הארץ כפי שאנו מכירים אותם כיום. ללא גזי חממה בכלל, טמפרטורת כדור הארץ הייתה בערך מינוס 18 מעלות! כשמדברים על התחממות עולמית הכוונה לחימום נוסף של האקלים, שנגרם עקב עליית כמות גזי החממה בעקבות פעילות אנושית.
פעילות אנושית היא שגורמת להתחממות העולמית
נכון. יש הסכמה גורפת של 97% ממדעני האקלים שמגמת התחממות האקלים במאה השנים האחרונות מקורה בפעילות אנושית. הוויכוחים לגבי קביעה זו הם פוליטיים וקורים בעיקר במדיה ובארה”ב יותר מאשר בשאר העולם. הם כמעט שאינם קיימים במחקר המדעי. בארה”ב יש לחצים של הממשלה וחברות הדלק לצנזר ולדכא את פעילות המחקר בתחום האקלים וכן להעלים מידע קיים. ידוע כי תעשיית דלק המאובנים משקיעה כספים רבים בארגונים ובפרסומים של מכחישי שינוי האקלים.
מָעַבר לשימוש באנרגיות מתחדשות הוא הצעד המשמעותי ביותר להפחתת פליטת גזי חממה
נכון. בנוסף למדיניות שתילת עצים נרחבת, צמצום הצריכה במגזר הפרטי, והגבלתם של תאגידים מזהמים.
ארה”ב איננה חלק מ”הסכם פריז” הסכם עולמי שמטרתו הפחתת גזי החממה כדי לעצור את ההתחממות
לא נכון. ביוני 2017 הודיע הנשיא לשעבר טראמפ על פרישתה של ארצו מהסכם האקלים שעליו חתמו כ-200 מנהיגים ב-2015 בפריז. ביידן הבטיח לחזור להסכם – ומיד עם כניסתו לבית הלבן החזיר את ארה”ב להסכם. היעד החדש שהציב נשיא ארה”ב כפול מזה שנקבע בהתחייבות הקודמת של המדינה.
זיהום אוויר מכלי תחבורה מהווה כשליש מכלל הפליטות המזהמות בישראל
נכון. זהו מקור הזיהום המשמעותי ביותר במרכזי הערים. הפתרון האולטימטיבי איננו הרכב הפרטי החשמלי – אלא מעבר לשימוש מסיבי בתחבורה ציבורית חשמלית, ופיתוח מודלים שיתופיים שמצמצמים את הצורך בבעלות פרטית על רכבים, תוך מעבר לפיתוח ותכנון מוטה תחבורה ציבורית.
הממשלה הכריזה לאחרונה שתשיק פרויקט שבו תאפשר לכל מי שמעוניין להתנסות במשך חודש ברכב חשמלי, ללא עלות
לא נכון זה פרוייקט של ממשלת דנמרק שבו הממשלה נתנה לכל מי שרוצה להתנסות רכב חשמלי לניסיון של חודש עד שלושה חודשים, כדי ליצור את הנראות וליצור שינוי עמדות דרך התנסות.
בישראל יש תקנות בנייה שמחייבות בנייה ירוקה בכל פרויקט חדש בארץ
נכון. הכוונה למבנים יעילים יותר מבחינת שימוש באנרגיה (מבודדים) דרכים נוספות ליצור בנייה ירוקה הן באמצעות שימוש בבטון “ירוק” (העשוי מאפר פחם או אפר וולקני), גגות ירוקים בעיר (שהם משטח לגידול צמחייה על גגות בניינים), בנייה בעץ וגגות סולריים.
יש קשר ישיר בין משבר האקלים ובין משבר הפליטים העולמי
נכון. משבר האקלים גורם לבצורות, הצפות ופגיעה ביבולים, מה שגורם לקושי בייצור מזון ברחבי העולם. הבעיות הפוליטיות, הכלכליות והביטחוניות שנובעות מגלי פליטים משפיעות על מדינות רבות בעולם. דוגמאות:
לפי הערכות המדענים, אם נמשיך ב”עסקים כרגיל” ולא נשנה את אורחות חיינו באופן דרמטי, הטמפרטורה הממוצעת תעלה עד סוף המאה ב-4 עד 6 מעלות צלזיוס.
חלק ב’- נחלת הכלל וצדק אקלימי
צופים בסרטון הבא:
שאלות לדיון
למה נוצר מצב שבו כולם נהנים מנחלת הכלל אבל מעטים שומרים עליה?
מתי אתם תרמתם בפעם האחרונה לשמירה של נחלת כלל כלשהי?
היכרות עם מושגים
צדק אקלימי – התבוננות על משבר האקלים דרך פריזמה חברתית והיערכות להשפעה השונה של שינויי האקלים מבחינה חברתית, כלכלית ובריאותית, על קבוצות שונות באוכלוסייה. צדק אקלימי מניח שמשבר האקלים הוא גורם להרחבת אי-השוויון..
שאלות לדיון
למה התמודדות עם משבר האקלים מחייבת מאבק חברתי ופוליטי?
בסביבה שלכם, מי נפגעים יותר ומי נפגעים פחות ממזג האוויר הקיצוני?
על כל קבוצה לכתוב חמש טענות בעד הרעיון, וחמש טענות נגדו. אחרי שמנסחים את הנימוקים, מבקש מכל קבוצה לשלוח שופט\ת, משתתפ\ת בעד ומשתתפ\ת נגד.
מושיבים את שני המשתתפים, בעד ונגד, זה מול זה, והם צריכים להציג בכל פעם טיעון בעד וטיעון נגד הרעיון. בסופו של דבר השופטים צריכים להחליט ברוב קולות, איזה טיעונים היו משכנעים יותר.
לסיכום: עקרונות ליישום מעבר צודק בישראל
מכינים מראש דף נחיתה במנטימטר. מציגים את הקוד לדף הנחיתה, ומבקשים מהמשתתפים לכתוב כותרת לפתרון למשבר האקלים, שהוא גם צודק מבחינה חברתית. מבקשים מהמשתתפים שהתשובה לא תהיה יותר מ-3-5 מילים.
במידה והקבוצה ברמה גבוהה, מומלץ לקרוא יחד את 12 העקרונות שנוסחו במרכז השל, הממליצים כיצד לבצע שינוי במבנה המשק הישראלי, על מנת לצמצם את נזקי משבר האקלים, תוך שמירה על צדק אקלימי. עמ’ 23-25:
היציאה לחופש הגדול היא הזדמנות מצוינת לעסוק בהשתתפותם של בני נוער במאבק על הדמוקרטיה. מאז ינואר האחרון, משתתפים בני נוער במאבק, בשורה של מסגרות והתארגנויות. זו הזדמנות להכיר כמה מהן, ולבדוק האם היציאה לחופש היא גם הזדמנות לקחת בהן חלק יותר פעיל.
עומר אלחנן, ממובילי מאבק הנוער למען הדמוקרטיה, מסביר מה גורם לנוער לבוא להפגנות
יותם זיס, מדריך בשומר הצעיר, בנאום בעצרת בהרצליה באפריל האחרון:
מחאת מכינות ושנות שירות למען הדמוקרטיה
ממש עכשיו מול ביהמ"ש העליון: מחאת המכינות ושנות השירות. מאות בני נוער מכל הארץ הגיעו לזעוק: "דמוקרטיה!". אחרי הסטודנטים והתלמידים, עכשיו זה ברור: הדור הצעיר מתעורר, והוא לא מתכוון לוותר 🔥 pic.twitter.com/UltxDqVcLS
בעברי ניהלתי ארגונים לשינוי חברתי, וכעת עובדת בטכניון בתפקיד.. חברתי (איך לא?), ומשלבת בין העולם החברתי לטכנולוגיה. מאמינה מאוד בחברה האזרחית בישראל, במגוון העצום של נושאים כמו גם בשילוב הידיים.
יום ההבנ”ה(17.5) הוא היום הבינלאומי לציון המאבק נגד להט”בופוביה, ולמען זכויות שוות עבור לסביות, הומואים,טרנסיות/ים, ביסקסואלים/ות, פאן-סקסואלים/ות, א-מיניים/ות וקוויר. היום מצויין ברחבי העולם מאז 1990, אז הוציא ארגון הבריאות העולמי את ההומוסקסואליות מאינדקס ההפרעות הנפשיות. בשונה ממצעדי הגאווה, מדגיש יום ההבנ”ה את זכות הקהילה הגאה לחיים וביטחון, אל מול איומים ואפלייה.
למרות שקיימות גםנקודות אור, לישראל יש עוד דרך ארוכה לעבור עד שתהיה מדינה שמעניקה זכויות שוות לקהילה הגאה.סיכמה זאת היטב נורה גרינברג – יושבת ראש אגודת הלהט”ב לשעבר:
“במקום להתרברב כמה אנו טובים מאחרים, עלינו לשאוף להיות דומים למי שהגיעו רחוק יותר מאיתנו. שנהיה כמו ארגנטינה בכיבוד זכותו של אדם להכרה בזהותו המגדרית, כמו הולנד, דנמרק או קנדה בכיבוד זכותו של כל אדם להינשא ולהקים משפחה. שיהיה לנו חוק נגד אפליה על רקע מגדר כמו בבריטניה. שבבתי הספר שלנו ילמדו על היסטוריה להט”בית כמו בקליפורניה. שהפוליטיקאים שלנו לא יחששו להתייחס לציבור הלהט”בי כאל אזרחים שווים כמו במדינות האלה וברבות אחרות. כאשר זה יקרה באמת, יהיה גם אצלנו תיקון גדול.”
שאלות לדיון
מה צריכים להיות יעדי התנועה לשוויון זכויות ללהט”ב בישראל?
אילו צעדים נדרשים במסגרת החינוכית שלנו על מנת לקדם שיוון ללהט”ב ואקלים פתוח וסובלני ?
איך מתחבר המאבק לשוויון זכויות לקהילה הגאה עם המאבק על הדמוקרטיה?
המחאה האזרחית עולה שלב. התגובה של הממשלה מובילה להרחבת צעדי המחאה וההתנגדות, תוך שימוש גובר בזכות ההפגנה והביטוי. המחאה לא נשלטת מלמעלה, וצומחת מתוך יוזמות מקומיות והתארגנויות קיימות, מה שמעורר שאלות לגבי גבולות המרי האזרחי.
לפניכם ארבע דוגמאות לצעדי מחאה בלתי אלימים, אשר שרי הממשלה סימנו אותם כבלתי לגיטימיים, ובכך הודו באפקטיביות שלהם:
