מקדם חברה הוגנת וצודקת. במשך 35 שנים בחינוך. ריכזתי את תנועת קבוצות הבחירה, לימדתי בבית ספר תיכון היסטוריה ואזרחות כעשר שנים, ריכזתי את הצוות החינוכי של בית יגאל אלון. במקביל אני מלמד במכינות קדם צבאיות כ 25 שנים. תואר ראשון בהיסטוריה כללית ומזה”ת, תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל. מעביר קורסים מתמשכים, הרצאות, וימי פעילות שלמים בנושא יחיד וחברה ובנושא פוליטיקה.
CPT Tag: חינוך לשוויון
אלון-לי גרין
פעיל חברתי ופוליטי, מנהל שותף של תנועת עומדים ביחד. אלון-לי גרין הוא פעיל חברתי, מנהל שותף ואחד ממייסדיה של תנועת עומדים ביחד. את פעילותו החל בגיל 18 כשארגן את ועד העובדים של רשת בתי הקפה “קופי בין”, והוביל שביתה בת 6 שבועות ברשת. בהמשך עבד בכנסת כיועץ פוליטי ופרלמנטרי, והיה אחד ממנהיגי המחאה החברתית בקיץ 2011. בשנת 2015 היה שותף להקמת התנועה היהודית-ערבית “עומדים ביחד”, אותה הוא מנהל עד היום.
חוש”ן – חינוך ושינוי
ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה. מזה 18 שנים שארגון חוש״ן מקדם סובלנות ופתיחות כלפי קהילת הלהט״ב ברחבי מדינת ישראל. חוש״ן, זוכה פרס נשיא המדינה להתנדבות לשנת 2021 ואחד מארגוני הקהילה הגדולים והמובילים בארץ, פועל מדי יום בשלל מוקדים ומול קהלי יעד מגוונים לעידוד קבלה של למגוון הקשת הלהט״בית ובתהליך עמוק איטי ממגר להט״בופוביה ומייצר שינוי חברתי עבור קהילת הלהט״ב הלכה למעשה.
המרכז הרפורמי לדת ומדינה
המרכז הרפורמי לדת ומדינה נוסד ב-1987 (תחת השם “המרכז לפלורליזם יהודי”), והוא הזרוע המשפטית והציבורית של התנועה הרפורמית בישראל. המרכז הרפורמי המרכז פועל בזירה הציבורית, המשפטית והפוליטית כדי לקדם את ערכי הפלורליזם, השוויון, הסובלנות הדתית וחופש הדת, לצד קידום הדמוקרטיה והכללת המיעוטים בקרב החברה הישראלית. בין המאבקים הבולטים של המרכז: המאבק נגד הפרדה מגדרית באוטובוסים, בג”ץ ‘קול הרמה’ נגד תחנת רדיו של שידרה קול נשים והמאבק להכרה בגיור שאינו אורתודוכסי לטובת חוק השבות.
עמותת יד ביד
עמותת “יד ביד” היא ארגון השותפות היהודית-ערבית הגדול בישראל. מאז 1998 “יד ביד” הקימה ותומכת ב-6 מוסדות חינוך דו לשוניים ברחבי הארץ שבהם לומדים מעל 2000 תלמידים ערבים ויהודים מגילאי 3-18. בנוסף, העמותה מפעילה קהילות משפחות סביב כל אחד ממוסדותיה שבה חברים כ-10,000 איש ואישה.
מולד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה
מולד הוא מרכז חשיבה ומכון מחקר עצמאי המוקדש להתחדשות רעיונית נוכח אתגריה ומשבריה של המציאות הישראלית. מטרת המכון היא להעשיר את החיים הציבוריים בישראל במחקר והגות ברמה הגבוהה ביותר, תוך טיפוח דור חדש של אינטלקטואלים ציבוריים החושבים במשותף על פתרונות לבעיות היסוד של ישראל. גישתו הייחודית של מולד מבוססת על שילוב בין ערכים ליברליים, גישה פוליטית ריאליסטית ומחויבות לישראל כמדינה יהודית בטוחה המעניקה שוויון ושייכות מלאים לכלל אזרחיה ומתקיימת בשלום בסביבתה.
מצפן: מתווה העם ועקרון השוויון, על מה בעצם הוויכוח?
תיאור המערך
הניסיון להגיע לפשרה סביב הרפורמה/המהפכה משטרית מתקשה להתרומם. בנאומו על “מתווה העם” הדגיש נשיא המדינה כי רוב העם רוצה ברפורמה ביחסי הרשויות, אך לא במהפכה. הגדרת המחלוקת בין הצדדים השונים -הקואליציה והאופוזיציה, המוחים והתומכים – במונחים משפטיים וחוקתיים, עשויה לפספס את הדחיפה הפוליטית והחברתית שרפורמת לוין-רוטמן זוכה לה מצד החרדים והימין הדתי, שתי קבוצות שלא הוזכרו בנאומו של הנשיא. במצפן זה ננסה לברר, האם ישנה אפשרות לפשרה עם הנהגות פוליטיות שאינן דוגלות בשוויון אזרחי בין גברים ונשים, או בין ערבים ויהודים? נבחן כיצד שאיפתן לשנות את מעמד בית המשפט העליון נובעת מתוך התנגדות לשוויון אזרחי, ולא מתוך השקפה עקרונית בדבר הדגם הרצוי של יחסי הרשויות במדינה. נתבונן במחלוקת דרך הפרויקטים הפוליטיים שמקדמים החרדים והימין הדתי: המגזריוּת והתלוּת החרדית, ושמירה על העדפתו של החינוך הדתי-לאומי ומפעל ההתנחלויות. שאיפות אלה דורשות שינוי עקרוני בעקרון השוויון האזרחי בישראל, ויש ללמוד אותן מתוך טענות החרדים והמתנחלים עצמם.
ההנהגה החרדית
השאיפה החרדית להחלשת בג”צ וסילוק הביקורת השיפוטית שלו, נוגעת למאבק ההנהגה החרדית למען לימודי התורה המגזריים, שיפטרו כליל את כל מי שיבחר ללמוד תורה משירות בצה”ל, ללא כל ביקורת שיפוטית בעניין. למרות שקיימים בציבור החרדי מי שמתנגדים למהלכי הממשלה, ההנהגה החרדית לא עוצרת, ומבקשת להבטיח קודם כל את האינטרסים שלה ליצירת תלות מגזרית – באמצעות חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה, בדומה להתנגדותה לשיתוף נשים בבתי הדין הרבניים ובמפלגות הפוליטיות:
הנהגת הימין הדתי
לימין הדתי, שבראש מעייניו נמצאת הדאגה להרחבתו ולשגשוגו של מפעל ההתנחלויות, ישנן מוטיבציות מרחיקות לכת לשינוי אופייה של מדינת ישראל. ההגנה על פורעי חווארה מצד סמוטריץ’ ואחרים בציונות הדתית, הייתה חלק מתפיסה רחבה הגורסת כי הציבור הדתי-לאומי צריך לקבל יחס מועדף, סלחני ואוהד מצד המדינה. במאמר מ-2014 שכותרתו “מגיע לעם ישראל שנקבל יותר“, ביטא בצלאל סמוטריץ’ את ההצדקה לתקצוב המועדף של החינוך הדתי-לאומי:
“לציבור הדתי־לאומי, שפעילותו הערכית מובילה את עם ישראל כולו, מגיע לקבל תקציב חינוך מועדף. תפיסת העולם הציונית־דתית היא מה שעם ישראל זקוק לו היום יותר מכל (…) היא כמעט הדבר היחיד שיכול להציל אותו מפני עצמו ולהעלות אותו בחזרה על מסלול נורמלי ושפוי. זו לא שחצנות. זו התנשאות חיובית ובונה שהכרחית כל כך לבניינו של עם ישראל”
בצלאל סמוטריץ׳
דיון
- למה המושגים המשפטיים של המשבר הנוכחי מטשטשים את הוויכוח?
- לאיזו פשרה ניתן להגיע בין מי שתומכים בשוויון, ומי שמבקשים עדיפות ופטור משוויון?
- מה החלופה לתפיסה הדוגלת באי-שוויון בחסות המדינה?